העליון ועשרות בתי משפט שאינם נגישים לבעלי מוגבלויות - יונגשו במיליוני שקלים

מבול התביעות הייצוגיות לא פסח על לא אחר מאשר בתי המשפט בעצמם. בעקבות תביעה ייצוגיות שהוגשה על ידי אדם עיוור נגד הנהלת בתי המשפט יונגשו 33 בתי משפט ברחבי הארץ לרבות בית המשפט העליון שעד כה לא היו מונגשים לבעלי נכויות, וזאת בניגוד לחוק. התביעות התגלו במסגרת בקשת חופש מידע של עמותת "הצלחה" וישראל היום. לפי הסדר הפשרה בתביעה, הרשות השופטת תפצה את התובעה ותישא בהוצאות משפט של מאות אלפי שקלים. תביעה נייצוגית נוספת של לקוי שמיעה נגד בתי משפט בלתי מונגשים נמצאת כעת במשא ומתן לפשרה.

אדם אשר סובל מעיוורון הגישה תביעה ייצוגית נגד הנהלת בתי המשפט ולפי בתי משפט רבים בארץ אינם מונגשים לעיוורים כך שאינם יכולים להתמצות בהם. לפי חוות דעת שהגיש, בבתי משפט רבים אין פסי הכוונה על רצפות בתי המשפט או סימנים מובילים אחרים לעיוורים כך שהנם מתקשים מאוד למצוא את דרכם וכך גם במעליות בתי המשפט אין כריזת קומות קולית. לפי הנטען בתביעה, הנהלת בתי המשפט מפרה את חוק שווין זכויות לאנשים עם מוגבלויות. 

בין הנהלת בתי המשפט לתובע נגלעה מחלוקת באשר להיקף ההנגשה של בתי המשפט אולם לאחר ישיבת גישור שנערכה בפרקליטות הם הגיעו להסכמה כי ההנהלה תנגיש 33 בתי משפט ברחבי הארץ בעלות של שתיים וחצי מיליון שקלים. בנוסף, בתי המשפט ישלמו לתובע 250 אלף שקלים עבור פיצוי, הוצאות משפט וחוות דעת שהגיש. הוסכם כי הנהלת בתי המשפט תתקין משרדי הכוונה לעיוורים כמו גם פסי הובלה. בבית המשפט העליון למשל, כפי שעולה מנספח ההסכם אין פסי הובלה ומשדרים לעיוורים אולם כעת יותקנו 8 משדרים ופסי הובלה חדשים. בחלק מבתי המשפט ישנה רק הנגשה חלקית לעיוורים, כך למשל בבתי המשפט המחוזיים בנצרת ובבאר שבע ישנם פסי הובלה ברצפה אולם אין מערכות קריזה שעשרות כאלה חדשות יותקנו כעת. בבית המשפט המחוזי בירושלים יש רק קריזת קומות במעלית אך ללא פסי הובלה ומערכות קריזה במקומות נוספות.

אלא שלא די בכך, בעשרות בתי משפט נוספים אין הנגשה לבעלי גם לקויות שמיעה, כך עולה מתביעה ייצוגית אחרת שהוגשה על ידי עורך דין לקוי שמיעה. מהתביעה עולה כי בשנת 2012 התקיים בכנסת דיון על היעדר נגישות בתי המשפט לבעלי לקות שמיעה וב-2017 הונגשה לבעלי לקות שמיעה כל אולמות בית המשפט העליון. מערכות הנגשה קיימות בבתי משפט השונים אולם לא בכולם ובאלה שישנם הן אינן קבועות באולמות כך שעל בעלי הדין לבקש שבועיים קודם הדיון לעשות שימוש במערכות הללו, זהו המצב גם בבית המשפט העליון שבאולמותיו מותקנות מערכות קבועות. חוקר מוסמך של התובע העלה כי עשרות אולמות בבתי המשפט ברחבי הארץ אינם מונגשים, וגם המעטים שמונגשים אין שלט המלמד על הנגשה כזאת כך שלקויי השמיעה אינם יודעים על כך ואים יכולים להיעזר במערכות. בשל הפרת החוק הנטענת של הנהלת המשפט, בימים אלה מתנהל משא ומתן נוסף בין התובע להנהלת בתי המשפט בנוגע לשיעור ההנגשה במסגרת הסכם פשרה.

עו"ד אלעד מן, יועמ"ש הצלחה מסגר "נדמה כי אין חולק על כך שהצדק קשור ותלוי גם בנגישות אליו ולכן ראוי שיעשה מאמץ מיוחד להנגיש את היכלי המשפט השונים גם לאלו שקיימת להם לקות או נכות. פרסום המידע בעניין זה הוא חשוב ויש בו כדי להביא לידיעת הציבור את מצב הדברים הנוכחי, את ההתנהלות בעניין זה ואת מחיריה".

תגובת דוברת הרשות השופטת: "הנהלת בתי המשפט רואה חשיבות רבה בהנגשתם של בתי המשפט לאנשים עם מוגבלויות והנושא אף נמנה על היעדים המערכתיים הכלולים בתכנית הרב שנתית של הרשות השופטת לשנים 2022-2027. חלק מבתי המשפט שוכנים במבנים ישנים אשר ישנם קשיים ממשיים להנגישם. על אף זאת, אגף הבינוי יזם תוכנית פרטנית של הנגשה הנוגעת לכל אחד מבתי המשפט ומקדמת יישומה של תוכנית זו בהתאם לתוכניות העבודה, המשאבים והתקציבים הקיימים".

אשר לשלוש הבקשות לאישור תביעה ייצוגית הנזכרות בשאילתה –
"בת"צ 52771-10-21 חתמו הצדדים על הסדר פשרה שהוגש לאישור בית המשפט. ההסדר פורסם לציבור בשני עיתונים יומיים ובאתר הרשות השופטת (שם הוא עודנו מפורסם תחת הקישור שצוין בשאילתה).
בכל הנוגע לשתי בקשות האישור האחרות (ת"צ 37618-03-20 ו- ת"צ 49815-09-20) בין הצדדים עדיין מתנהלים מגעים לסיום ההליכים בהסכמה".