"פיצול בלתי צודק": תושבים הגרים בעוטף אך לא נכללים במנהלת תקומה בעתירה לבג"ץ

ארבעה יישובים בעוטף עזה עתרו לבג"ץ נגד הממשלה משום שאינם מקבלים את הסיוע ממנהלת תקומה, מאחר שהם שוכנים סמוך מאוד לקו 7 קילומטר מגבול הרצועה שקבעה הממשלה לקבלת הסיוע.

לא רק שמרבית היישובים ספגו אבדות בטבח 7 באוקטובר ושטחיהם הוכרזו מאז שטח צבאי סגור - מרבית אנשי היישוב הם חקלאים ששדותיהם מצויים ממש על גבול רצועת עזה, בתוך קו ה-7 קילומטר, ואיבדו את פרנסתם. כעת הם מבקשים צדק.

ביום השבת השחורה הסתגרו בבתיהם תושבי ארבעת יישובי העוטף -  תלמי אליהו, שדה ניצן, אוהד וצוחר - הממוקמים כעשרה קילומטר בלבד מגבול רצועת עזה. הם שמעו מתוך הממ"דים כיצד טובחים באנשי היישובים הסמוכים להם, ואף כמה מתושבי אותם היישובים נרצחו באותה המתקפה.

רק לאחר יממה שלמה של הסתגרות, כשהמצב התאפשר, פינו אותם כוחות הביטחון אל מלונות המפונים, הכריזו על המקום כשטח צבאי סגור ומאז לא שבו אליו. מרבית תושבי ארבעת היישובים מגדלים גידולים חקלאיים בשדות המצויים כקילומטר וחצי בלבד מגבול הרצועה.

למרות זאת, ארבעת היישובים המתמודדים עם אובדן הפרנסה, ופגיעות בגוף ובנפש, הוחרגו ממנהלת תקומה המסייעת ליישובים ונותרו ללא סיוע. הסיבה לכך היא שהממשלה החליטה שהמנהלה תסייע רק ליישובים המצויים במרחק 7 קילומטר מגבול הרצועה ואילו היישובים הללו במרחק של כשמונה קילומטר, אך למעשה כלולים במועצה אזורית אשכול וצמודים ליישובים אחרים המקבלים סיוע.

ביום חמישי הגישו היישובים הללו עתירה לבג"ץ באמצעות עורכי הדין איציק לזר, נגה חרובי ולינוי אבישי ממשרד עוה״ד גורניצקי הדורשת לבטל את קריטריון קו ה־7 קילומטר ולהורות לממשלה להתוות קריטריונים ענייניים רלוונטיים לפגיעות הקונקרטיות של היישובים מאז 7 באוקטובר.

"במקום לקבוע, כמתחייב, קריטריונים רלוונטיים לזיהוי וסיווג היישובים הזכאים לסיוע, אימצה הממשלה קריטריון גיאוגרפי ישן ו'היסטורי', יחיד וקשיח, כ'כרטיס הכניסה' היחיד לרשימת היישובים הזכאים לסיוע – והוא הימצאותם במרחק של עד 7 קילומטרים מגבול רצועת עזה", נכתב בעתירה.

"אלא שלקו הזה קילומטרים אין כל זיקה עניינית לתכלית החלטות הממשלה הנוגעת לשיקום יישובי עוטף עזה. כידוע, המחבלים לא הגבילו עצמם לשום 'קו' תיאורטי כזה או אחר, וחדרו לעומק הארץ גם מעבר לקו זה. יישובי המועצה האזורית אשכול ספגו פגיעות במידות חומרה משתנות, בין אם הם בתוך הקו או מחוצה לו. כל יישוב ונסיבותיו הוא.

"הקו הזה אינו יכול להוות תבחין ענייני, רלוונטי, סביר, מידתי ושוויוני להענקת הטבות בשווי עתק ליישובים מסוימים המוגדרים כ'ישובי חבל התקומה' ושלילת אותן הטבות מיישובים אחרים. לטעמנו, קריטריון זה אף לא יעמוד במבחנה של הביקורת השיפוטית. היעדרה של מערכת קריטריונים רלוונטיים לקביעה אילו יישובים זכאים להיכלל בין יישובי חבל התקומה הזכאים לסיוע והעמדת כל ההחלטות בעניין על הקריטריון הגיאוגרפי הדווקני הובילה לתוצאה בלתי סבירה בעליל, הלוקה בעיוות חמור ובחוסר צדק קשה וחמור כלפי העותרים".      

עורכי הדין אשר מייצגים בעתירה מסרו ל"ישראל היום" כי "תושבי גוש צוחר מעבדים קרקעות חקלאיות שחלקן נמצאות במרחק של פחות מ־2 ק"מ מגדר הרצועה - כלומר עמוק בתוך התחום שהוגדר על ידי הממשלה כ'חבל התקומה', והם סופגים ירי רקטי כל הזמן מזה שנים (למרבית התושבים אין אפילו ממ"ד בביתם)".

"בנוסף, מדובר ביישובים השייכים למועצה אזורית אשכול שמרבית יישוביה הוכנסו לתוכנית תקומה, ומרכז החיים שלהם (כמו יתר יישובי המועצה) מצוי בתוך 'חבל התקומה': בתי ספר, עסקים, מוסדות, מרפאות, חנויות – כולם מצויים בתוך טווח ה־7 קילומטרים, ולכן מדובר בתושבים אשר בפועל עובדים, נוסעים, קונים וחיים בתוך טווח ה־7 קילומטרים באופן מובהק לחלוטין. "נוצר מעין 'פיצול' בלתי צודק בין היישובים השונים במועצה האזורית אשכול – רובם הוכנסו לתוכנית תקומה אך מעטים פשוט הושארו בחוץ". ראוי היה שהממשלה תגבש קריטריונים להכללת יישובים בתכנית תקומה לפי אמות מידה ענייניות הקשורות לצרכים ולקשיים שאותם יישובים נתקלים בהם ולא לפי קריטריון גיאוגרפי שרירותי, ואנחנו מקווים שכך בג"ץ יורה לה לעשות".