העימות בוועדה למינוי שופטים - פוגלמן: "יש לבחור נשיא מבלי לכפות על השר", לוין: "לא נבחר בזמן מלחמה"

לאחר חודשים רבים בהם פרטי השיחה נותרו עלומים: לראשונה נחשף היום (ראשון) ב"ישראל היום" פרוטוקול הוועדה לבחירת שופטים מהקדנציה של שר המשפטים, יריב לוין. הפרוטוקול שרואה כעת אור לראשונה הוא תיעוד של דיון הוועדה הראשון בו התעורר ויכוח בין השרים לוין וסטרוק לבין השופטים וחברי לשכת עורכי הדין באשר לבחירת שופטים חדשים לבית המשפט העליון ובעיקר לתפקיד נשיא ביהמ"ש. השופט פוגלמן הכריז בדיון כי לא תתקיים הצבעה למינוי שופטים לעליון מבלי שתתקיים קודם הצבעה למינוי הנשיא, השרים לוין וסטרוק התנגדו "לא בזמן מלחמה".

"ברוכים הבאים וברכות הבאות לחברי הוועדה, ידועה עמדתי בקשר לאופן שבו הוועדה צריכה לפעול. מרגע שאנו נמצאים במצב בו אנו נמצאים, וברור שזו לא העת לעשות שינויים שהם לא בהסכמה רחבה ואפשריים" פתח שר המשפטים, לוין, את ישיבה הוועדה. לוין אמר כי בשל המלחמה יש לשמור על אחדות ולקיים הצבעות בהסכמה רחבה, "אני רוצה לא להגיע פה להצבעות ולכל מיני דברים שיפתחו במחלוקות קשות וזה לא נכון לכפות כאן הצבעות".

לוין התכוון, כפי שיוסבר בהמשך הדיון, לסוגיית בחירת נשיא לבית המשפט העליון. לפי החוק, בבחירה של שופטים לעליון נדרש רוב של שבעה חברים מתוך תשעה, כך שלא ניתן לבחור בהם מבלי לזכות בהסכמת נבחרי הציבור. אולם, בכל הנוגע לבחירת שופטים לערכאות הנמוכות וכן בבחירת נשיא לעליון יש צורך ברוב רגיל כך שבאם מתקיימת הצבעה: השרים לוין, אורית סטרוק וח"כ קרויזר מחוץ למשחק והשופטים וחברי לשכת עוה"ד יכולים לבחור בלא התחשבות בדעתם. מנגד – מערכת המשפט משוועת לאיוש של יותר מ-50 תקני שופטים חסרים. המחסור הנוכחי פוגע באופן ישיר באזרחים. בישיבה ניסו הצדדים למצוא מתווה מוסכם.

במסגרת הדיון על בחירת מועדי ישיבות להצבעה על קביעת שופטים לערכאות הנמוכות, מזכירת הוועדה, שרון בר דוד, הודיעה שבהוראת השופטים קבעה מועד גם לבחירת נשיא לעליון - ב-25 בפברואר 2023. לוין מיהר לבטל את דבריה, והביע מורת רוח: "בחירת נשיא לעליון זה אירוע נפרד". השופט פוגלמן הגיב "ישיבת שופטי עליון, אם אנחנו בוחרים שופטים לעליון.." אך לוין קטע אותו "אני לא יודע אם אנחנו בוחרים שופטים לעליון. אני לא יודע. אני לא רוצה להתחייב לשום דבר. אני לא מתנגד לזה ואני לא בהכרח חושב שאחד קשור לשני". לוין המשיך בדבריו לנסות להפריד בין בחירת השופטים לביהמ"ש העליון ליתר המינויים הנדרשים: "הסוגייה של מינוי שופטים לבית המשפט העליון עמדה בליבת המחלוקות ערב המלחמה ואם נכריז עכשיו על מועד למינוי, אני חושב שזה יקשה עלינו מאוד, כי אז התהליך הזה הוא בחוץ והופך לעניין של ויכוח פומבי ענקי". פוגלמן תהה "איך אפשר למנות שופטים לעליון בלי נשיא?". "אפשר" הגיב לוין.

לנוכח זאת, פוגלמן הכריז בתגובה "מבחינתנו אי אפשר לבחור שופטים לעליון בלי לבחור נשיא". לוין אמר שאפשר לחשוב על דיל שיכלול הסכמה על שני שופטים לעליון וגם נשיא. נציגי לשכת עורכי הדין צידדו בפוגלמן ודרשו לקבוע תאריך לישיבת הצבעה לנשיא העליון. לוין המשיך בסירובו: "אל תכפו עלינו, יתעורר ויכוח על נשיא לעליון וזה לא נכון לעת הזאת. יש בנינו פערים גדולים מאוד בעניין הנשיא".

השרה סטרוק התערבה "לי אישית יש ברגע זה שמונה ילדים בחזית ולכולנו יש בני משפחה שמסכנים את החיים שלהם במודע למען המדינה. כתף אל כתף, ימין ושמאל ונלחמים באחדות מאוד גדולה. כל עתיד המדינה תלוי באחדות הזאת. מינוי לנשיא העליון, היא אחת מהמחלוקות שקורעת אותנו כמה חודשים. אנחנו צריכים לנשום עמוק ולא להגיע להתנגשות שתגיע לאוזניים של החיילים". חה"כ קארין אלהרר הגיבה לדבריה: "נשיא צריך להיבחר. אפשר להעמיד עוד מועמדים וזה בסדר גמור. הנשיא צריך להיבחר".

ביקש לחדד את עמדתו שוב היה השופט פוגלמן שטען: "אני כמובן ער לכל האילוצים של השר ואני רוצה להתחבר לכל מה שכולם אמרו פה, צריך לחבר בין כולם" והוסיף, כי מלכתחילה נקבעו מספר ישיבות דיון בנושא מינוי נשיא ולא רק אחת.

שר המשפטים הציע שתושג הסכמה מאחורי הקלעים ורק אז תקבע ישיבת הצבעה, כך גם לגבי שופטי העליון. פוגלמן התנגד "הנושא של מינוי שופטים לבית המשפט העליון תמיד היה שנוי במחלוקת. (לפי החוק – נ"ב) ישיבה כזאת יכולה להתכנס רק אחרי שיש פרסום ברשומות, יש מועמדים, השופטים, השר וחברי הכנסת מציעים מועמדים ואז יש פלטפורמה לדיון ואפשר להגיע להסכמות על בסיס משהו שפורסם. אני לא מכיר דבר שאומר שקודם נבחר ואז נעשה את הפרסומים. אני מדבר על העבר ומבקש להקיש ממנו על העתיד" יחד עם זאת פוגלמן אמר "באשר לצורך להסכמה רחבה למינוי לבית המשפט העליון – מקובל עלי. אני לא רוצה להגיע למצב שבו נכפה על השר משהו".

השופטת ברק ארז דבקה בהצעה של בר-דוד, לקבוע מועד לבחירת נשיא לעליון "כדי להתחיל לייצר תהליך, כי כשיש תהליך זה מייצר הסכמות. עלינו להתחיל בשיח". ברק ארז הגיבה לסטרוק ואמרה כי ישנם לוחמים בחזית שמבחינתם היעדר הצבעה לזהות שופטיי ונשיא העליון היא יצירת מחלוקת. "שגם אלה שסבורים שאי קביעה תאריך לדבר הזה וחוסר האפשרות לתת למערכת כולה את התנאים כדי לשרת את האוכלוסייה בישראל, ההימנעות מלעשות זאת אף היא שנויה במחלוקת. כל החלטה יש בה יסוד של מחלוקת. זה לא שבכיוון אחד נהיה בדרך האחדות ובדרך אחרת לא", אמרה ארז.

לאחר דין ודברים, לוין הסכים לקבוע ישיבה אם יובטח לו שלא יכפו עליו הצבעה על הנשיא, שכאמור, ניתן לבחור ברוב קטן גם ללא הסכמתו, או לקבוע ישיבה לבחירת שופטי עליון ללא נשיא. "לנסות לשים אותי במקום שבו ייאמר לי שייקבעו תאריך איתי או בלעדיי ואם אסכים ואם לא, בחירת נשיא תכניס אותנו לסחרור. אם נגיע להסכמות יש לזה עצמה גדולה, אם נצא כשכפו עלינו, זה חוסר אחריות", הוסיף לוין. השופטת ברק ארז הגיבה כי היעדר מועד להצבעה לקביעת הנשיא לבית המשפט העליון "יכול להצטייר כוויתור על בחירת הנשיא, זה בעיה מבחינת חברים מסוימים". השופטת הציעה לקבוע ישיבה בנושא שופטי העליון ועד אליה לנסות להגיע להסכמות. לוין סירב ואמר שאם יקבע דיון בג"ץ יכפה עליו להצביע, וברק ארז אמרה "ככל שיש חשש מהליכים משפטיים, עצם אי הצגת נושא זה גם דבר". לוין הגיב "אני לא מסכים שנצביע ברוב ומיעוט בסוגיה הזאת". חה"כ אלהרר עמדה במריה, "אנחנו לא יודעים כמה זמן תארך המלחמה ולאן אירוע זה יוביל את כולנו, אני שואלת מתי – בישיבה הראשונה, השלישית? נצטרך מתישהו לתת לנושא זה מענה".

בסופו של דבר, הוחלט כי מהות הישיבה הבאה תהיה דיון על אודות מינוי נשיא לבית המשפט העליון אולם, מבלי שתתקיים בה הצבעה. זו הישיבה בה חרף ניגוד העניינים הופיע גם המועמד המוביל למינוי לנשיא העליון, יצחק עמית. לדבריו, הוא נוכח "רק בתור עציץ", ישיבה שגם תוכנה נחשף לראשונה ב"ישראל היום".