"מדרון חלקלק שיפגע בדמוקרטיה": ארגון העיתונאים נגד "חוק אל ג'זירה"

ארגון העיתונאים והעיתונאיות הגיש ליועמ"שית עו"ד גלי בהרב מיארה וליועצת המשפטית של הכנסת עו"ד שגית אפק, את התנגדויותיו ל"חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה", לקראת קריאה שניה ושלישית במליאת הכנסת. החוק מוכר יותר בשם "חוק אל ג'זירה" - גוף התקשורת הקטארי שבעקבותיו הוא נולד.

התנגדות הארגון מגיעה לאחר הפרסום ב"ישראל היום" על כך שהשרים קרעי ובן גביר שינו את החוק לאחר שקיבל את תמיכת היועמ"שית ופגעו באיזונים בו.

במכתב ששלחו היועצים המשפטיים של הארגון, עוה"ד אמיר בשה ולילך לוי צויין כי מדובר במחטף חוקתי: "אין ליתן בידי הממשלה או בידי גוף פוליטי כלשהו את האפשרות לסגור כלי תקשורת - זר או מקומי. מתן אפשרות כזאת יביא למדרון חלקלק העלול לפגוע אנושות בחופש העיתונות, ובלעדי חופש עיתונות לא יכולה להתקיים דמוקרטיה, ולכן יש להוריד את המסך על הצעת החוק".

"ככל שקיים צורך בנקיטת צעדים קיצוניים בעת התקיימות מצב חירום יוצא דופן, יש להפעיל כלי זה בזהירות המרבית ותוך נקיטת כל מנגנוני האיזון והמידתיות האפשריים, מתוך הנחת המוצא כי סגירת כלי תקשורת, צריכה להיות הצעד האחרון, הקיצוני והנדיר מכולם בארגז הכלים ולא כלי ההתמודדות הראשון".

הפרה בוטה של האיזונים החוקתיים

בארגון העיתונאים טוענים עוד, כי "השינויים במסגרת הצעת החוק מטעם הוועדה לביטחון לאומי כוללים הוראות בדבר הפיכת הוראת השעה להוראת קבע, הארכת תוקפן של ההוראות בדבר הפסקת השידורים לתקופה של שנה תוך מתן אפשרות הארכה כמעט בלתי מוגבלת, הפקעת סמכויות שר הביטחון, פגיעה בסמכויות הצנזור הצבאי ופגיעה אנושה במנגנון הביקורת השיפוטית. שינויים אלו מפרים באופן בוטה את האיזונים החוקתיים שנקבעו בנוסח הצעת החוק הממשלתית ועל ידי כך, הופכים את הפגיעה בזכויות החוקתיות, לבלתי מידתית ובלתי סבירה.

"הפיכת הוראת השעה להוראת קבע, מנתקת הלכה למעשה את הקשר הסיבתי בין המצב הבטחוני במדינה ועצם ההימצאות במלחמה לבין אפשרות החלת הוראות החוק ולמעשה הופכת את מנגנון סגירת כלי התקשורת לעוד כלי שגרתי בארגז הכלים של הרשות המבצעת. המנגנון המגולם בהצעת החוק מטעם הוועדה לביטחון לאומי, עשוי להפוך לחרב מתהפכת הניצבת מעל ראשם של גופי תקשורת בכלל ושל עיתונאים בפרט".

"מעגל סגור" בידיו של השר לביטחון לאומי

"העברת סמכויות הפעלת הוראות החוק לשר לביטחון לאומי ולוועדה לביטחון לאומי וביטול מנגנון הביקורת השיפוטית שהכפיף את אפשרות הפעלת הוראות החוק לקבלת אישור על ידי בית המשפט, מייצרים מנגנון של 'מעגל סגור', הנעדר ביקורת של גורם חיצוני עצמאי על סמכויות המשרד לביטחון לאומי, אשר התעצמו באופן בלתי פרופורציונלי בהתאם לכל קנה מידה אפשרי. עניין זה של מעגל סגור - ללא איזונים ובלמים- מייצר פוטנציאל פגיעה דרמטי בזכויות חוקתיות.

"ההוראה שנקבעה בהצעת החוק המאפשרת תפיסת טלפונים סלולאריים של עיתונאים העובדים בכלי תקשורת זר המועד לסגירה, מהווה פגיעה אנושה בחסיון המקורות וחסיון המידע של עיתונאים, וכן בפרטיותם".