חרדי, ערבי ואתיופי: פרקליטות המדינה תזין שיוך מגזרי לנאשמים

ועדה פנימית של משרד המשפטים היא שהמליצה לאפיין נאשמים לפי המגזר שאליו הם שייכים. פרקליט המדינה עמית איסמן אימץ את ההמלצות. את המידע על הנאשמים מקבלת הפרקליטות מגופי מדינה אחרים כמו רשות האוכלוסין ומשרד החינוך. חרדי, ערבי ואתיופי הם חלק מהאפיונים החדשים. המטרה היא להפיק נתונים שילמדו על הטיות וכשלי אכיפה. גם ציון מעורבות להט"ב בתיקים נבחן אך נדחה.

"פילוח תיקי הפרקליטות בהתאם למאפיינים מגזריים" - זהו שם הדוח הפנימי שחובר על ידי ועדה במשרד המשפטים בת תשעה פרקליטים והגיע לידי "ישראל היום".

לפי המלצות הוועדה והחלטת פרקליט המדינה - הפרקליטות החלה לסווג נאשמים, חשודים ונפגעי עבירה לפי שיוך של גבר או אישה, יהודי או שאינו יהודי. בקרב היהודים ישנו תת־סיווג של אתיופים וחרדים, ובקרב שאינם יהודים תתי־סיווגי ערבי, מוסלמי, נוצרי, דרוזי ובדואי.

לפי החלטת פרקליט המדינה, הסיווג יתבצע לא רק מעתה והלאה, אלא עבודת מטה תסווג תיקים גם רטרואקטיבית עד שנת 2014. כדי לשמור על עקרון השוויון ו"מדיניות של עיוורון צבעים", כפי שמצוין בדוח, הפרקליטים המנהלים את התיקים לא יהיו חשופים למידע המגזרי, ואילו מידע זה יהיה חשוף רק לדרגי הניהול בפרקליטות לצורך הפקת נתונים רוחביים בלבד.

בדוח מצוין כי הפרקליטות קיבלה פניות מעמותות לקידום אוכלוסיית יוצאי אתיופיה בישראל, וכן ממפקח החינוך החרדי במשרד החינוך לספק נתונים על אוכלוסייתם כדי למקד את הפעילות בצורה נכונה. בפרקליטות אף שקלו לסווג נאשמים ונפגעי עבירה לפי נטייה מינית, סטרייטים או להט"בים, אולם אפשרות זו נדחתה במסקנות. הסיבה לכך היא כי הרלוונטיות לציון נטייה מינית קיימת רק בפשעי שנאה נגד להט"ב, אולם תיקים כאלה ניתן לפלח לפי סוג העבירה.

יחידת הניהול בפרקליטות יצרה קשר עם גופי מדינה אחרים כדי ליצור ממשקי שיתוף פעולה ולקבל מידע על אזרחים. חלק מהמידע המגזרי מצוי כבר בידי רשות האוכלוסין, וועדה בין־משרדית לפי חוק מאגרי המידע אישרה לפרקליטות לקבל את הנתונים הללו מהרשות. הפרקליטות נתקלה באתגר באשר לאפיון של חרדים ואתיופים. כיום מקבלת הפרקליטות מידע באשר לארץ מוצא ההורים, אולם רבים מהאוכלוסייה האתיופית הם צאצאים לילידי הארץ, כך שנתון זה לא יוכל לאפיין. בפרקליטות עדיין מנסים למצוא דרך מיטבית אחרת לקבל את המידע.

אתגר החברה החרדית

אתגר נוסף עלה באשר לחברה החרדית. בישיבות שנערכו בין הפרקליטות ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה עלה כי הלשכה מאפיינת חרדים לפי הצבעה בבחירות, אולם בפרקליטות לא התרשמו ממהימנות המידע. לפיכך, הפרקליטות נמצאת במגעים עם משרד החינוך כדי לקבל מידע על רישום אזרחים למוסדות חינוך, וכך לפי ההצעה ניתן יהיה לאפיין חרדים.

"מדיניות הפרקליטות מאז ומעולם היא לא לתת ביטוי להבחנה בין המגזרים השונים מתוך שאיפה לאכיפה שוויונית, וממילא שלא לסמן את התיקים באופן זה" - כך נפתח הדוח הפנימי, ואולם בהמשך מוסבר כי קיימים יתרונות משמעותיים בסיווג תיקים לפי שיוך מגזרי. "איסוף ופילוח המידע עשוי לסייע באיתור מגמות ובעיות שכיחות ביחס למגזרים השונים ובקידום מענים לבעיות אלה, להביא תועלת מקצועית בכך שיסייעו לקידום ניהול מיטבי ומבוסס נתונים של עבודת הפרקליטות, וכן יאפשרו לבחון את השפעתם של צעדי אכיפה שננקטו בעבר".

הפרקליטים, מחברי הדוח, גם מזהירים מהסכנות: "עלולות להיות גם השלכות שאינן רצויות, ובהן חשש מהטיה עקב ציון השיוך המגזרי במסגרת מוסדית רשמית, קידום 'פרופיילינג' והכתמה של פלחי אוכלוסייה, חשש מהעמקת השסעים החברתיים בישראל, חשש מהטיית הנתונים שייאספו"

הפרקליטות בחנה מדיניות של גופי התביעה בשש מדינות דמוקרטיות מתקדמות באשר לשיוך מגזרי של תיקים פליליים. בארה"ב, קנדה, בריטניה, אוסטרליה, שבדיה וגרמניה מסווגים התיקים לפי מוצא אתני וגזעי, אך ברמות שונות של פילוח. מחברי הדוח מציינים כי לצד הסכנה בהכתמת אוכלוסיות קיימת תועלת "בהפרכת דעות קדומות והאשמות שגויות המופנות כלפי מגזרים מסוימים".

פרופ' מיכאל בירנהק, המומחה לדיני פרטיות ומידע, התבקש על ידי "ישראל היום" לנתח את דוח הפרקליטות. לדבריו, בדוח חסרה חוות דעת משפטית, וכן היבטים של הסכמה או סירוב של הנאשם או נפגע העבירה לאפיין את המגזר שלו. עוד הוא מציין כי יש צורך בחשיבה באשר להקפדה על סודיות המידע.

"נראה שנעשתה עבודה טובה ומתוך כוונות טובות, אך יש עוד מקום לשיפור", הוא אומר. "מהמסמך נראה שהיו ערים להיבטי פרטיות, אבל דרושה עבודה נוספת, בין השאר לגבי שאלת ההסמכה לשימוש במידע. נדרש לתרגם את ההמלצות להנחיות קונקרטיות. אני מקווה שהרשות להגנת הפרטיות תהיה מעורבת בנושא, אם לא היתה עד כה".