בית המשפט העליון | צילום: אורן בן חקון

רק לבג"ץ מותר לפעול בחוסר סבירות: הצעת החוק לא מושלמת, אך גם לא סוף הדמוקרטיה

המקרה בו דן בית המשפט העליון במינוי של הרב הצבאי הראשי הוא דוגמא אחת לשימוש מופרך בעילת הסבירות • החוק אינו מושלם, אך גם לא משוריין והממשלה הבא תוכל לשנותו - אם הציבור יבחר בכך

הרב אייל קרים, הנחשב איש הלכה מוביל בחברה הדתית וקונצנזואלי, כיהן בתפקיד בכיר ברבנות הצבאית והיה משיב לשאלות תורניות באתר "כיפה". ב־2016 נבחר לתפקיד הרב הצבאי הראשי - תפקיד במידה המדויקת לנעליו. ביולי 2016 התפרסמה בשער "ידיעות אחרונות" כתבה שכותרתה "הרב הצבאי החדש: מותר לאנוס במלחמה".

הכתבה סקרה לכאורה תשובה תורנית שנתן הרב כעשור(!) קודם לכן, שבה הרב התיר לחיילים לאנוס אישה גויה בעת לחימה. אלא שהכתבה היתה דיבתית, הרב לא התיר זאת. בכתבה נוספו לתשובת הרב ציטוטים שכלל לא נכללו בה. מה כן כתב? את שכל בוגר בית ספר דתי מכיר, שבשעת מלחמה תורת ישראל התירה לחייל בתנאים מיוחדים לשאת אישה גויה, אף שבשגרה אסרה זאת.

הנשיא הרצוג%3A "שחררו את האגו%2C אפשר להסכים על עילת הסבירות" %2F%2F המטה לטקסים ואירועים ממלכתיים

חברות כנסת ממרצ הגישו עתירה לבג"ץ נגד המינוי והוסיפו בה תשובות נוספות של הרב המתכתבות עם עמדות הלכתיות רווחות בקרב ציבור רבנים גדול - בין השאר כי הלכתית "מחבלים מתאבדים שנפצעו יש להרוג" וכי יש להתייחס להומו "באהבה כמו אל אדם חולה". בעתירתן טענו כי לא סביר שאדם בעל עמדות כשל קרים ימונה לרב הצבאי הראשי.

השופט דאז, סלים ג'ובראן, הגיב: "הדברים שנאמרו הם מזעזעים בלשון המעטה" והוסיף "עד כמה שאני מכיר את התורה, ואני קראתי אותה, לא נאמרו שם הדברים".

הרב הצבאי הראשי לשעבר אייל קרים (ארכיון), צילום: אורן בן חקון

ג'ובראן לא היה הבור היחיד בדיון. גם מי שנשלחה לייצג את הרב מטעם מחלקת הבג"צים בפרקליטות, מיכל צוק־שפיר, הגיבה "בכנות אני לא יכולה לומר לאדוני היכן הדברים מופיעים". נשיאת העליון, מרים נאור ז"ל, הוסיפה לשאול את צוק־שפיר על אודות הייחוס השקרי לרב, והיא, שאמורה להגן על המינוי, השיבה שאכן יש קושי במינוי וכי "האמירות בעייתיות".

השופט הדתי ניל הנדל, שמונה בידי הימין כשופט שמרן, אך התגלה כאקטיביסט חתול בשק, הוסיף "יש רבנים שחושבים שזו לא ההלכה שאומרת". שלושת השופטים הכריחו את קרים להתנצל, בין השאר על עמדה שכלל אינו מחזיק בה, אחרת יפסלו את המינוי. כך, באמצעות עילת הסבירות, התיימר בג"ץ להחליט מי הרב הראוי להתמנות לרב צבאי ראשי.

בית המשפט העליון (ארכיון), צילום: אורן בן חקון

זהו המוסד היחיד שמותר לו לפעול בחוסר סבירות קיצוני וברמת מופרכות גבוהה מבלי שיהיה גוף אחר שיאזן ויגביל אותו. חוק צמצום עילת הסבירות אינו מושלם, אך הוא גם אינו קץ הדמוקרטיה. ככל שאתבדה, החוק אינו בעל שריון מיוחד וקשיח כך שממשלה אחרת, כנסת אחרת, תוכל להשיב את המצב לקדמותו - לו הציבור יחליט להעניק את המנדט לממשלה שתבקש זאת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...