בית משפט השלום בת"א נדרש לפסיקה מעניינת, כשבפניו הובא מקרה של חרדי, תלמיד ישיבה ברובע המוסלמי בירושלים, שנתפס בתחנת רכבת ארלוזורוב בעיר כשבכליו סכין.
העובדה שהחרדי טען בפני המאבטח שהוא נושא את הסכין לצורך הגנה עצמית, לא שכנעה את השוטרים שהגיעו למקום, עצרו אותו ולאחר מכן הוגש נגדו כתב אישום. במפתיע, יחד עם החרדי עוכבה קצינה בחיל הים, שטענה כי את הסכין שברשותה היא קיבלה מחיילים אמריקנים, והוסיפה שהסכין משמשת אותה על ספינות חיל הים. בניגוד לחרדי, המאבטחים במקום שחררו את הקצינה לדרכה.
עוד באתר ישראל היום:
והאוזן הכי טעימה היא... מבחן אוזני ההמן הגדול
הורים שימו לב: 3 טריקים למשלוח מנות מושלם
מתכננים חופשה בפסח? כדאי לכם לקרוא את זה
בהתייחס לטענות ההגנה, ציין בית המשפט כי אין זה סביר שדווקא במקום רגיש כמו שדה תעופה בינלאומי נמנעת המשטרה מהתערבות, אך אינה נמנעת מכך במקומות רגישים פחות כגון תחנת רכבת. על אחת כמה וכמה אין זה סביר שכל סוגיית ההתערבות המשטרתית, וההליכים המשפטיים העשויים להינקט בעקבותיה, מושארת הלכה למעשה לשיקול דעתם של המאבטחים, אשר ברצותם יעכבו אדם (החשוד בעיניהם) ויזמנו משטרה וברצותם – יימנעו מכך.
השופט שאול אבינור ציין, כי האבחנה שנעשתה על ידי השוטר בין הקצינה לבין הנאשם לא נעשתה בהתאם למהות המעשה אלא על פי מיהות העושה. אבחנה זו היא אבחנה פסולה (גם כאשר מדובר בעניינה של קצינה הראויה לאהדה העולה כדי אכיפה בררנית. נוספים לכך הקשיים הנובעים משיקול הדעת הנרחב שניתן בפועל למאבטחים כאשר לדברי המאבטח עצמו השוטרים מוזמנים אך "בהתאם לנסיבות" . המסקנה המתבקשת היא כי דינו של הנאשם הוא לזיכוי גם מהטעם של אכיפה בררנית.
רוצים לקבל עדכוני חדשות שוטפים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
לאור הצורך בגיבוש מדיניות תביעה ברורה וקוהרנטית בתיקים כגון אלה, הורה בית המשפט לב"כ המאשימה להעביר עותק מהכרעת דין זו לעיון ראש חטיבת התביעות במשטרת ישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו