שוחד, מרמה והלבנת הון בהיקפים של מיליארדי שקלים אלו הן העבירות הנחשדות בפרשת כ.א.ל. המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הודיעה לשבעה חשודים בפרשה, כי נשקלת העמדתם לדין פלילי בשורה של עבירות, בכפוף לשימוע שייערך להם אם יחפצו בכך. בין החשודים נמנים מנכ"ל כ.א.ל לשעבר בועז צ'צ'יק, הסמנכ"ל לשעבר סטיב גרינשפן והחברה עצמה.
בשבוע שעבר נעתר בית המשפט המחוזי בתל אביב לבקשת הפרקליטות, והוציא צווי תפיסה לחשבונות בנק, נכסי נדל"ן ורכוש נוסף של החשודים בשווי של מיליוני שקלים, כדי להבטיח את חילוט הרכוש בעתיד.
במקביל, עדכנה הפרקליטות את המפקח על הבנקים, דודו זקן, בחשדות נגד החברה וההליכים הצפויים. בעקבות כך הורה זקן לחברת כ.א.ל שלא לחלק דיבידנדים לבעלי המניות בחברה עד תום הבירור בהליך הפלילי, נוכח החשש שיושת על החברה חילוט בסכומי עתק, אם תורשע בסוף ההליך.
לפני יותר משלוש שנים פתחה המשטרה בחקירה גלויה נגד חברת כ.א.ל, שבשליטת בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי, ומנהלה לשעבר צ'צ'יק שכיהן גם כיו"ר החברה-הבת כ.א.ל איטנרנשיונל, סטיב גרינשפן שהיה סמנכ"ל הסחר בחברה ומנכ"ל החברה-הבת וחשודים נוספים.
הימורים, פורנוגרפיה ותרופות בלי מרשם
במהלך החקירה נבחנו חשדות לפיהם בין השנים 2009-2006 רימו חברת כ.א.ל וכמה בכירים בה את ארגוני האשראי הבינלאומיים, מבעלי מותגי האשראי VISA ו-MasterCard, וביצעו בין היתר עבירות של הלבנת הון, שוחד וקבלת דבר במרמה, בהיק, של מיליארדי שקלים.
על פי החשד , חדרה חברת כ.א.ל לשוק סליקת עסקאות באינטרנט וסלקה במרמה עסקאות הימורים במיליארדי שקלים. במסגרת הגדלת נפח הפעילות וזיהוי הפוטנציאל העסקי בתחום, הוקמה ב-2008 החברה-הבת ויזה כ.א.ל. אינטרנשיונל, שבאמצעותה ביצעה כ.א.ל את הסליקה במסחר האלקטרוני הבינלאומי.
עוד עולה כי החל משנת 2007 סלקו שתי החברות באתרי הימורים (בהם הימרו תושבי ארה"ב) בקידוד כוזב, המעיד כביכול על פעילות לגיטימית של מסחר בעסקים אלה, אישרה בתי עסק לסליקה ללא הליך זיהוי לקוח, וביצעה פעולות מרמה נוספות במטרה להגדיל את נפח הפעילות, והכל תוך התעלמות מהוראות החוק והצו לאיסור הלבנת הון, נהלי בנק ישראל והרגולציה של חברות האשראי הבינלאומיות.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
בנוסף, צ'צ'יק וחברו אלברט אלחדף, חשודים כי ביקשו ולקחו שוחד, בסיועו של גרינשפן, מאיש העסקים הקנדי נתן ג'ייקובסון, בעלי חברת Paygea שאיגדה תחתה אתרי מסחר מפוקפקים באינטרנט, אותם ביקש ג'ייקובסון לסלוק בחברת האשראי. צ'צ'יק, במסגרת תפקידו כמנכ"ל כ.א.ל, התנה את ההתקשרות של Paygea עם כ.א.ל, בכך שאלחדף יקבל מג'ייקובסון את מניות השליטה ב-Paygea, וייהנה בשל כך מרווחיה. בדרך זו שלשל אלחדף לכיסו מיליוני שקלים, מבלי שהיו לו תרומה או תפקיד כלשהם בניהול החברה.
מהחקירה עולה כי חברת כ.א.ל סלקה במרמה את בתי העסק שאוגדו תחת Paygea, רובם הגדול מתחומי סחר אלקטרוני בסיכון גבוה, כגון תרופות ללא מרשם, תוכן פורנוגרפי, אתרי היכרויות ואתרי תיירות, שבהם שיעור ביטול עסקאות חריג ביותר. כדי להימנע מהסנקציות שהטילו ארגוני האשראי הבינלאומיים על הסולקים, בגין שיעור ביטול העסקאות החריג בבתי עסק מסוג זה, פיתחו צ'צ'יק וגרינשפן מערכת מורכבת של מצגי שווא כלפי חברת ויזה אירופה, שאיפשרה לכ.א.ל להמשיך ולסלוק עסקאות באותם בתי עסק, בהיקפים של מאות מיליוני שקלים לפחות.
משטר מאיים בחברה
במסגרת פרשות אלו, השליטו צ'צ'יק וגרינשפן בכ.א.ל ובחברה-הבת משטר ניהולי מאיים כלפי עובדיהם, וכפו עליהם "ליישר קו". התנהלותם של צ'צ'יק וגרינשפן הביאה להתפטרותם, בזה אחר זה, של ארבעה מנהלי סיכונים, שתפקידם היה למנוע קליטת פעילות סליקה חריגה.
לאחר דיונים בהם נותח ולובן חומר הראיות, והתייעצות עם גורמים בכירים במשרד המשפטים, בפרקליטות ובבנק ישראל, הוחלט לזמן לשימוע שבעה חשודים בטרם יוחלט סופית אם להעמידם לדין.
מחברת כ.א.ל נמסר בתגובה: "אנו לומדים את הודעת הפרקליטות ונשמיע את עמדתנו בפניה, במועד שיקבע. אנו מאמינים כי הפרקליטות, לאחר בחינת הדברים כהווייתם, תקבל את עמדתנו ותחליט שלא להגיש כתב אישום כנגד החברה".
עו"ד נוית נגב המייצגת את צ'צ'יק, מסרה בתגובה: "כל פעולותיו של בועז צ'צ'יק היו כדין ובתום לב לטובת החברה. אני מעריכה כי לאחר בחינת הפרקליטות יתברר כי צ'צ'יק לא עבר כל עבירה".
עו"ד יעל גרוסמן, המייצגת את סטיב גרינשפן, מסרה בתגובה: "נעלה את טיעוננו בפני הפרקליטות, ואנחנו סמוכים ובטוחים שתתקבל ההחלטה הנכונה."
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו