ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום הצעה שהעלתה שרת המשפטים איילת שקד, להכיל דין רציפות על הצעת החוק המבקשת להחמיר בעונשם של מיידי אבנים אל כוחות משטרה או אל כלי תחבורה.
דין רציפות הוא הליך בכנסת אשר נועד לאפשר את קידומה של הצעת חוק שאושרה בקריאה הראשונה, אולם המשך חקיקתה נעצר עקב התפזרות הכנסת. הצעת החוק תאפשר בתום הליכי החקיקה בכנסת, הגשת כתבי אישום מחמירים גם ללא הוכחת כוונה לפגוע או לסכן חיי אדם.
יצוין כי מדובר בהצעת חוק אשר גובשה עוד בתקופת שרת המשפטים הקודמת, וכי הממשלה אישרה כבר בנובמבר 2014 את התיקון לחוק, זאת בשל המתיחות הגואה בירושלים והתופעה ההולכת ומחריפה של יידוי אבנים המסכנים את חיי האזרחים וכוחות הביטחון. ראש הממשלה בנימין נתניהו, הנחה בדיונים שקיים בממשלה הקודמת בנושא הפרות הסדר בירושלים, לקדם את החקיקה בנושא זה.
לפי תזכיר החוק העונש המרבי על יידוי אבנים או חפצים על רכב בנסיעה, באופן שיש בו כדי לסכן את בטיחותו של הנוסע ברכב או את מי שבקרבתו, כמו למשל בעת התפרעות, יהיה עד עשר שנות מאסר בפועל. העונש המרבי על יידוי אבנים או חפצים לעבר שוטר או לעבר כלי רכב משטרתיים יהיה עד חמש שנות מאסר בפועל.
בתזכיר החוק מוסבר כי העבירה שבה מואשמים כיום מיידי אבנים, "סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה", נותנת מענה חלקי בלבד לתופעה הנפוצה, משום שהמדינה נדרשת להוכיח יסוד נפשי מיוחד לעבירה, כלומר כוונה מודעת לפגיעה ביושבי הרכב, כאשר ישנם מקרים של יידוי אבנים ללא אותה כוונה מיוחדת, כמו במסגרת התפרעות, כאשר יש קושי להוכיח כי לכל אחד מהמתפרעים היה את היסוד הנפשי הנדרש להרשעה.
אמנם ישנן עבירות נוספות בחוק בהן הורשעו מיידי אבנים לעבר כלי רכב, בהן עבירות של תקיפת שוטר וחבלה במזיד ברכב, אך גם באלו אין כדי לתת ביטוי הולם לחומרת התופעה של יידוי אבנים.