שרת המשפטים איילת שקד יצאה היום (רביעי) נגד "המהפכה החוקתית". בכנס "שנת המשפט" באוניברסיטת חיפה ציטטה שקד את יו"ר ועדת החוקה בעת חקיקת חוקי היסוד (1992), אוריאל לין, שהבהיר את כוונותיו האמיתיות של המחוקק, אשר שובשה במהלך השנים.
"אנחנו לא מעבירים את המשקל לבית המשפט העליון. אנחנו לא עושים כפי שהוצע בחוק יסוד החקיקה. אין מקום לבית משפט לחוקה שמקבל כוח מיוחד לבטל חוקים. הכוח לא הועבר למערכת בתי המשפט", ציטטה השרה שקד.
שרת המשפטים הוסיפה והזכירה את דבריו של לין: "הכוח נשאר בבית הזה, ואם חלילה יסתבר מהניסיון עם החוק הזה שאנחנו טעינו, והפרשנות הניתנת לחוק אינה על פי כוונתו האמתית של המחוקק, יש בידי הכנסת לשנות את החוק. אני מתנגד להקמת בית משפט לחוקה. כי אני חושב שכאן אתה נותן את הכוח המפליג לקבוצה מצומצמת של שופטים, שפרשנותם תהיה זו שתקבע מחיקתם של חוקים בישראל", עד כאן דבריו, "אני בטוחה שכוונת המחוקק בהירה ומובנת", אמרה.
עוד באתר:
היום השלישי ברציפות: השריפות ברחבי הארץ נמשכות, פינוי תושבים בשכונת רוממה בחיפה
אלימות בהשראת סדרת תאג"ד: מועדון קרב, גרסת בית הספר
"השקפת עולם עומדת בבסיס בחינת חוקים"
עוד הוסיפה שקד כי "מאז ועד היום, בית המשפט העליון פוסל חוקים שאינם מתיישבים לטעמו עם חוקי היסוד. ואני שואלת, האם ההגדרה 'חוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל' היא הגדרה מדידה?".
"האם בעת בחינה אם חוק מסוים הולם את ערכיה של המדינה, יש תשובה אחת לשאלה או מספר תשובות? האם יש משמעות למטען הערכי שהשופט נושא על גבו? לדעתי, התשובה ברורה כשמש. בוודאי שבמקרה כזה יש משמעות להשקפת עולם, והיא העומדת בבסיס ההחלטה שתתקבל", ציינה שקד.
שקד הוסיפה כי השקפת עולם אינה באה לידי ביטוי בפסילת חוקים בלבד. "השקפת עולם באה לידי ביטוי באופן תדיר ובולט בעת שימוש בכלים אמורפיים, למשל בשסתום הסבירות. תחום לדוגמא, בו היטשטשו הגבולות תוך פגיעה באינטרס הציבורי, הוא תחום המינויים. לאורך השנים היו מקרים בהם בגלל משפט של אדם או שנמנע מינויו או שעוכב מינויו, כמו למשל במקרה של חברי השר יואב גלנט, כאשר הוחלט למנותו לרמטכ"ל".
"צריך לתת לרשות המבצעת לעשות את השיקולים שלה"
לדבריה, "צריך לתת לרשות המבצעת לעשות את השיקולים. מה שהיה פעם בפרשת בראון חברון הם דברים שלא נעשים. כל מינוי כמעט עובר שימוע ציבורי. כשאנחנו עומדים למנות שופטים לבית המשפט העליון צריך לקחת בחשבון את המקצועיות של השופט אבל גם את המטען הערכי שהוא נושא על גבו".
"מנדלבליט ישר כמו סרגל, צנוע ומקצועי"
השרה שקד נשאלה על החלטתו של היועץ לפתוח בבדיקה בעניין הצוללות וענתה: "אני לא חשופה ולא מתערבת בחקירות פליליות. תפקיד היועץ הוא כמעט בלתי אפשרי. יש מעט מאוד אנשים שיכולים לבצע את התפקיד. יש שלושה אתגרים גדולים בפניו".
השרה פירטה: "לא להיכנע לקולות מהתקשורת ומהמערכת הפוליטית לפתוח בחקירה אם אין חשד סביר לפלילים, לא לתת ליחסים האישיים כיועץ להשפיע על ההחלטה לפתוח בחקירה פלילית, ולא להשתמש בכוח שלו כראש התביעה ולהלך אימים על הפוליטיקאים בעניינים מקצועיים כשיש חילוקי דעות. היועץ מנדבליט עומד באתגרים האלה. הוא ישר כמו סרגל, מקצועי וצנוע".
שרת המשפטים איילת שקד והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט
"מי שקורה לפתוח בחקירה בהיעדר תשתית ראייתית הוא שחותר תחת שלטון החוק"
כך אמר היועץ המשפטי לממשלה בכנס המשפט בחיפה בהתייחסו לפרשת כלי השיט שהורה למשטרה לבדוק אתמול • שרת המשפטים ביקרה את התערבות בית המשפט העליון בשורה של נושאים
היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדבליט, התייחס בכנס המשפט באוניברסיטת חיפה להחלטתו יום קודם לכן, לפתוח בבדיקה משטרתית בפרשת כלי השיט. זמן קצר לאחר התייחסות זו, הופסק הכנס באמצע, מאימת הלהבות שהגיעו גם לאוניברסיטה.
"החלטה זו התקבלה בעיקר בשל מידע שהגיע אליי אתמול בשעות הצהרים, מאת ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, ניצב מני יצחקי, אשר האמור בו שינה את התשתית הראייתית שעמדה בפניי עד אותה עת, באופן שהצדיק את בירור הטענות בכלי של בדיקה פלילית", אמר מנדבליט.
"נאמן לדרכי, מאחר שעוצמת החשדות שנגלתה לנגד עיניי ולנגד עיני חבריי בפרקליטות המדינה עדיין לא חצתה את רף החשד הסביר לביצוע עבירה, הוריתי כאמור על קיומה של בדיקה מקדמית, שבסיומה יוחלט אם יש מקום לפתוח בחקירה פלילית", אמר.
מנדבליט הדגיש כי אין אדם או עמד שחסין בפני החוק. "אין איש או מוסד שלטוני שהוא מעל החוק. אומר את הברור בעיניי ביחס לכך "זהות הנילון, תפקידו ומעמדו, אינם משנים את הרף הראייתי הדרוש לפתיחה בחקירה – חשד סביר לביצוע עבירה פלילית. מקום בו נמצא חשד סביר לביצוע עבירה שיש אינטרס באכיפתה, יש לפתוח בחקירה פלילית. במקרה כזה לא ניתן להסתפק בבדיקה בלבד, ולא בשום דרך אחת זולת חקירה", אמר מנדבליט ויחד עם זאת הסביר מדוע אין מדובר בחקירה. "מערכת אכיפת החוק חייבת בזהירות רבה בהפעלת שיקול-הדעת להחליט על פתיחת חקירה. מתי להורות על כך, ומתי להימנע מכך. איך מאזנים? על הגורם המוסמך להחליט על פתיחה בחקירה פלילית לאמוד את חומר הראיות שבפניו, לבחון את טיבו ולקבוע האם הוא מגבש תשתית ראייתית של חשד סביר לביצוע עבירה' המצדיקה פתיחה בחקירה".
עוד אמר כי "במדינת ישראל לא פותחים בחקירה פלילית, או בהליך בדיקה פלילית מקדימה, בשל ספקולציות חסרות כל בסיס כי פלוני ביצע עבירה. כל מי שקורא לפתיחה בחקירה, בהעדר תשתית ראייתית מינימאלית, הוא זה שחותר תחת העיקרון של שלטון החוק, והדברים נכונים לכל אדם. הוא זה המבקש לעוות את המשפט, על מנת להשיג מטרות שהן זרות להליך הפלילי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
