המומחה שכשל, התרגום ש"תוקן", הנתונים ששופצו: משפט זדורוב מגיע לסיומו

משפטו החוזר של רומן זדורוב, הנאשם ברצח הנערה תאיר ראדה בבית הספר נופי גולן בקצרין, ב־6 בדצמבר 2006, מתקרב לסיומו. המשפט החוזר חשף את הנוכחים באולם המשפט להבדלים גדולים בין המשפט הנוכחי לזה שקדם לו, ביחס לאפשרות שזדורוב הוא הרוצח.

עיקר ההבדל הורגש בגישת השופטים. בניגוד למשפט הראשון מ־2007, שבו נוצר רושם כי השופטים קיבלו באופן גורף את גרסת התביעה, הפעם השופטים היו אקטיביים יותר, התערבו, חקרו, ואף ענו פעמים רבות במקום העדים.

אף שהשחזור וההודאה של זדורוב לא נפסלו, מה שמספיק כדי להרשיע אותו ברצח, נראה כי הפעם התביעה עומדת בפני קשיים.

לאורך המשפט רומן זדורוב שוהה בבית הורי אשתו בקצרין, שם הוא נמצא במעצר בית כבר תשעה חודשים. הוא ריצה 15 שנות מאסר לאחר שנעצר, והורשע שלוש פעמים ברצח תאיר ראדה ז"ל.

פעמיים בשבוע הוא עושה את דרכו, ביחד עם אולגה אשתו לבית המשפט המחוזי בנצרת, מקשיב קשב רב לנעשה בדיונים ומסתכל בהבעה קפואה על הנעשה. שורה מאחוריו יושבת אילנה ראדה, אמה של תאיר.

שופט בית המשפט העליון חנן מלצר קבע כי ייערך משפט חוזר בעקבות הוויכוח על זליגת הדם מגופתה של תאיר על עקבות הנעל הזרות שהיו בזירה, ולאור הטענה כי במהלך החקירה ניתן לזדורוב מידע שאפשר את השחזור וההודאה שלו ברצח.

המשפט החוזר ערער את טענות התביעה מהמשפט הראשון, ובמהלכו הורגשו כמה הבדלים ביחס להתנהלות במשפט הקודם שנערך לפני 15 שנה. עד לסיום משפטו לא נמצאה בזירה ראיה פורנזית או דנ"א שאישרו את הימצאותו בזירה.

המעסיק ששינה גרסה

כך, לדוגמה, במהלך המשפט הראשון נטען כי בערב הרצח דיבר זדורוב עם מעסיקו, ראובן ג'נח, שאצלו היה אמור לעבוד למחרת, ושבסיום השיחה אמר זדורוב לאשתו: "ילדה נפלה מהאסלה בשירותים". זהו פרט מוכמן שאותו לא היה אמור לדעת באותו שלב. בעוד במשפט הראשון נאמר כי המידע הזה לא היה ידוע לג'נח, במשפט החוזר הוא טען כי בעת השיחה ידע על הרצח וייתכן שסיפר על כך לזדורוב. כך יכול היה זדורוב לספר לאשתו על "הילדה שנפלה".

כמו כן, במשפט הראשון נטען כי על מכסה האסלה היתה עקבת נעל שעליה דם ניגר מהגופה. במשפט החוזר יישרה התביעה קו עם ההגנה, אך טענה כי מדובר בדם מקפל בבגד של תאיר, שניגר לאחר מכן. בחקירה הופרכה האפשרות כי הדם ניגר מהגופה חמש שעות לאחר הרצח.

עדות המומחה שקרסה

אחת העדויות הדרמטיות במשפט הראשון היתה עדותו של רפ"ק ירון שור, שזומן מטעם התביעה. שור, מומחה לטביעות נעל, התקבל במשפט הראשון כמומחה בעל שם עולמי. עדותו היתה נדבך נוסף לחומרי התביעה, כשהשופטים אמרו שבסבירות גבוהה טביעות הנעל של זדורוב נמצאו בזירה.

אלא שעדותו של שור במשפט החוזר הפכה את הקערה על פיה, שכן הוא התקשה להסביר כתמים שתאמו את עקבות הנעל המדוברת.

עדותו של שור גרמה לשופטים להתערב ולהבהיר כי לא יוכלו להסתמך עליה. שור, שהיה עד מרכזי במשפט הראשון, העיד כי על מכנסי הקורבן נמצאו שש טביעות נעלים וקבע כי לפחות שתיים מהן תואמות לנעליו של זדורוב. במשפט החוזר היתה התייחסות שונה לנעשה בזירה ולעדויות שניתנו. בניגוד למשפט הראשון, במשפט החוזר נקבע כי לבד משני אנשי מד"א, לא נכחו במקום אנשים נוספים.

השופטים במשפט הראשון התבססו על תמלילים כתובים שהוכנו בידי המשטרה, שנעזרה בחברות תרגום כדי לתרגם מרוסית לעברית. במשפט החוזר הוגשו לשופטים סרטונים עם כתוביות ותרגום מובנה, מה שנתן בידיהם כלי חשוב להבנת התמונה.

התרגום חשף שגיאות

התרגום החדש חשף שגיאות שעליהן התבססו השופטים במשפט הראשון. למשל, העובדה כי זדורוב אמר לחוקרים שבשעת הרצח המנוחה תפסה את הסכין, מה שהיה פרט מוכמן לפגיעה בשורש כף ידה. במשפט החוזר הובהר כי המשפט לא נאמר וכי מדובר היה בתרגום שגוי.

ימים יגידו מה יהיו תוצאות המשפט. אבל הפרשה שטלטלה את קצרין לפני יותר מ־15 שנה, תמשיך ככל הנראה למשוך אליה חובבי קונספירציות, בלשים בעיני עצמם, וקבוצות פייסבוק שידווחו חדשות לבקרים על ממצאים נוספים ועל זכאותו של נאשם ברצח, שבילה 15 שנים מחייו מאחורי הסורגים.