החוק להסדרת ההתיישבות ביהודה ושומרון אמנם אושר בכנסת לפני יותר משנה, אבל הוקפא על ידי בג"ץ בשל עתירות שהוגשו נגדו על ידי ארגוני שמאל ופלשתינים. במטרה לשנות את המצב, שיגרו 57 ראשי יישובים מכתב לנשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, בדרישה לכבד את חוק ההסדרה. הבוקר צפוי דיון נוסף בעתירה של ארגוני שמאל נגד החוק.
"לצערנו בית המשפט העליון הוכיח שוב ושוב בשנים האחרונות כי בעתירות המוגשות על ידי פלשתינים וארגוני שמאל - ההכרעה כבר קבועה מראש ומדובר במשחק מכור", כתבו.
"כך היה בהחלטות אשר כפו על מדינת ישראל להחזיר גופות מחבלים, כך היה בביטול חוקי המסתננים, במניעת זכותו של שר הפנים לשלילת אזרחות למשפחות מחבלים, ביטול נוהל שכן, ביטול סעיף הפיצויים בחוק החרם, וכן פסיקות חוזרות ונשנות להרס יישובים ביו"ש אל מול סלחנות תמוהה כנגד עבריינות בנייה ערבית. לצערנו, על פי ההרכב אשר קבעת וניסיון העבר מפסיקות שופטים אלה, נראה גם שהדיון הזה הוכרע מראש והמשחק מכור", נטען.
עופרה תוסדר? // צילום: רויטרס
על חוק ההסדרה הם כתבו כי מדובר ב"חוק צודק ומוסרי אשר בא לתקן עוולה מתמשכת כלפי אלפי משפחות ברחבי יהודה ושומרון, אשר בנו את בתיהן לאחר שהסתמכו על אישורים ממשלתיים. החוק מעניק פיצוי ראוי לבעלי הקרקע כפי שמקובל בסכסוכי קרקעות בישראל וברחבי העולם ואף עומד בתנאי הדין הבינלאומי כפי שהוצג לבית המשפט".
ממטה היישובים למען חוק ההסדרה מסרו כי "על פי ניסיון העבר והרכב שופטי העליון, כפי שקבעה הנשיאה, ברור שהדיון הזה הוכרע מראש והמשחק מכור - אנחנו דורשים משפט צדק ושיוכיחו סוף סוף שהמשחק לא מכור. חוק ההסדרה הוא חוק צודק ומוסרי והגיע הזמן שיפסקו לפי הצדק ולא לפי אג'נדה".
היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, מתנגד נחרצות לחוק וסירב לייצג את הממשלה בדיון. במקומו שלחה המדינה את תשובתה ביום חמישי האחרון באמצעות עו"ד הראל ארנון. המדינה מנתה בתשובתה חמש תכליות לחוק, בהן: הפסקת הקיפאון בבנייה, מניעת פינוי התיישבות שלא בהסדר מדיני, מימוש שלטון הממשלה למתן פתרון, יעילות כלכלית ומניעת המצב הייחודי באיו"ש, שלפיו ערבים אינם רשאים למכור אדמות ליהודים־ישראלים.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
