ארבעה ימים בלבד למועד הכינוס, שאליו חתרו המתווכות כדי להגיע לעסקת חטופים, ארגון הטרור חמאס שוב מאותת כי הוא מתבצר בעמדותיו, ומנסה לערער את אחדות העמדה הישראלית.
בהצהרה ארוכה כהרגלם, ניסו דוברי חמאס להטיל את האחריות על ישראל לקיפאון במגעים. על רקע זה, בחמאס הזכירו את הסכמותיהם, כביכול, להצהרה של מועצת הביטחון באו"ם, הכוללת תנאי של הפסקת אש קבועה – בניגוד לעמדה הישראלית. בארגון גם הזכירו את תמיכתם בנאום ביידן, שהתפרש מבחינתם באותו האופן. לבסוף, הם הזכירו את ההסכמה האחרונה שלהם להפסקת אש זמנית בשלב א', אבל כזאת שכוללת הפוגה כל עוד המגעים על שלב ב' נמשכים, לפחות לפי מקורות זרים.
בארגון שוב שלפו את האשמה ב"תנאים חדשים" שבירושלים כביכול הציבו, אך שכחו להזכיר שאותם תנאים קשורים בעיקר לציר פילדלפי, שלא היה תחת שליטת ישראל במהלך הסבבים קודמים. המסדרון הסמוך לגבול מצרים ורצועת עזה, הוא אכן בעל חשיבות אסטרטגית עבור חמאס.
מזה ימים ארוכים שבחמאס סובלים ממחסור באמצעי לחימה ותחמושת, שכן לוחמי צה"ל קטעו את עורק החיים של פעילות הטרור שלהם. על כן, המחבלים נאלצים לפנות לעתים לשימוש בתחמושת של צה"ל שלא התפוצצה. המצב הזה מעמיד את יחיא סינוואר בדילמה. מצד אחד, המשך הלחץ הצבאי של ישראל יכול לעלות לו בחייו, ובטווח הקצר. מצד שני, הסכם שלא יאפשר את החזרת השליטה המלאה בציר פילדלפי, יגזור את גורלו של הארגון לטווח הארוך.
הדילמה הזאת, הובילה את חמאס לקרוא למתווכים להכריח את ישראל להיכנע לתנאים של סינוואר. על כן, נכתב בהודעה כי אין טעם ב"סבב נוסף של משא ומתן", ויש להציב תוכנית ליישום פרטי ההסכם כפי שחמאס רואה אותו. במילים אחרות: הפסקת אש כביכול זמנית בשלב א', שתוביל בהכרח להפסקת אש קבועה; נסיגה ממסדרון נצרים באופן שיאפשר למחבלים לתגבר את שרידי חמאס בצפון רצועת עזה; ונסיגה מוחלטת מציר פילדלפי, באופן שיאפשר לחמאס לנסות להתחמש מחדש לאורך זמן.
למרות זאת, בחמאס לא סגרו את הדלת על המגעים, וגם לא הודיעו מפורשות כי לא ישלחו אף משלחת לקטאר או למצרים. מי שהשאיר את הדלת פתוחה אחרי החיסולים של איסמעיל הנייה ומוחמד דף, כבר לא יסגור אותה. ישראל מצידה תצטרך לתמרן בין הצורך לשמר את הישגי המלחמה לבין החובה המוסרית להחזיר את החטופים והחטופות הביתה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו