במשך כמעט שלושה עשורים שבהם אני משמש כתב פרלמנטרי, לא היה חבר כנסת שהיה עוין כל כך למדינה כחנין זועבי. הייתי בכנסת בעת כהונתם של עזמי בשארה ותאופיק זיאד ומוחמד ברכה ועבד אל־והאב דראושה. איני זוכר ח"כ כזועבי שניצל כל הזדמנות כדי להכפיש את המדינה, להשחיר את פניה ולבוז לה.
זועבי עלתה לראשונה לכותרות כשהשתתפה במשט הספינה "מאווי מרמרה", שעליה השתלטו חיילי שייטת 13 תוך סיכון חייהם לאחר שהותקפו בנשק חם על ידי פעילים פלשתינים.
דו"ח ועדת טירקל על אירועי המרמרה הדגיש כי הפלשתינים - שתשעה מהם נהרגו - הפעילו אלימות קשה נגד חיילי צה"ל, שעשרה מהם נפצעו. זועבי היתה גורם מתסיס על הספינה ולאחר מכן פנתה לגורמים בינלאומיים בדרישה לחקור את מה שכינתה "הטבח".
פעמיים החליטה ועדת הבחירות המרכזית לפסול את מועמדותה לכנסת, אבל ביהמ"ש העליון ביטל את ההחלטה וקבע כי אין זה ראוי לשלול את זכותה להיבחר.
נשיאת ביהמ"ש העליון דאז, מרים נאור, כתבה: "סבורני כי לא הוכח שיש באמירותיה ובמעשיה של זועבי כדי לשלול את מרכיביה הגרעיניים המינימליים של מדינת ישראל כמדינה יהודית".
ועדת האתיקה של הכנסת הרחיקה אותה כמה פעמים מדיוני הכנסת למשך חודשים ארוכים, אבל היא לא הפיקה מכך שום לקח.
היא המשיכה להתפרע ולהשתולל (תקפה סדרנית בכנסת שניסתה להוציא אותה לאחר שהורחקה מהאולם) ותקפה את המדינה, חיילי צה"ל והכנסת מעל כל במה אפשרית בארץ ובחו"ל; הגדירה את המדינה כיזם קולוניאליסטי, השוותה את הציונות לגזענות והרתיחה רבים כשטענה שחוטפי שלושה הנערים הם "לא טרוריסטים". היא הרחיקה לכת עוד יותר כשהאשימה את ישראל בקצירת איברים של אסירים ביטחוניים.
לא רק הח"כים היהודים מכל הסיעות הסתייגו מדבריה והוקיעו את התנהגותה, אפילו חבריה מהרשימה המשותפת - בעיקר מחד"ש ומרע"מ, אמרו בשיחות רקע שהתנהגותה גורמת להם נזק חמור.
יש לרשימה המשותפת ח"כים רבים שמבטאים בגלוי את הביקורת שיש להם על המדינה, על הממשלה, על צה"ל ועל אפלייתה לרעה של האוכלוסייה הערבית, אבל מרביתם עושים זאת בצורה מכובדת וראויה. דוגמה בולטת לכך הם הח"כים אחמד טיבי ויוסף ג'בארין.
חנין זועבי גרמה להם נזק חמור ואפשר בהחלט לשמוח על פרישתה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
