ברשימת כחול לבן ממעטים להביע עמדות חדות בכל הסוגיות הבוערות שעל הפרק, כולל עתיד השליטה הישראלית ביהודה ושומרון. במפלגה גם מתעקשים שהם "לא ימין ולא שמאל". אבל מכתב שהגיע לידי "ישראל היום" מעמיד טענה זו לגבי אחד המתמודדים בסימן שאלה.
אלון שוסטר, היום מספר 27 ברשימת כחול לבן וראש מועצת שער הנגב לשעבר, כתב בעבר: "נאנסתי לשרת בשטחים ולהגן על אזרחים, כאשר הדבר מנוגד לעקרונותיי".
מדובר בהתכתבות מ־2005 בין שוסטר לפנחס ולרשטיין, אז יו"ר המועצה האזורית מטה בנימין, בנוגע לתוכנית ההתנתקות. ולרשטיין מטיח בשוסטר ביקורת על חוסר רגישותו לסיטואציה, שבה היו נתונים תושבי גוש קטיף, ולהתבטאויותיהם הנסערות בשל הפינוי הקרב. שוסטר ענה לו כי גם הוא נאנס, בניגוד לעקרונותיו, לשרת בשטחים - אך לא ניבל את פיו, וכי כך הוא מצפה גם מהתושבים לנהוג.
מכתבו של שוסטר נמצא בארכיון מרכז קטיף שבניצן, שבו מאוגדות תכתובות המתעדות את ההתיישבות היהודית בגוש קטיף ואת ההליכים והמאבקים על רקע ההתנתקות.
ההתכתבות בין שוסטר לוולרשטיין, מ־10 באוגוסט 2005, התבצעה על רקע מכתב ששלח שוסטר לדובר גוש קטיף דאז, ערן שטרנברג. במכתב זה הוא מבקר את התבטאויותיו החריפות של שטרנברג בנוגע להתנתקות. ולרשטיין השיב על מכתבו של שוסטר, ותקף אותו בגין התנהלותו. "קיבלתי את העתק מכתבך לערן שטרנברג שכל כולו מלא הטפות מוסר מתנשאות", כתב לו והוסיף: "מי שרואה לנגד עיניו אישה נאנסת וצועקת, אל יתמה על שהיא מנבלת את פיה... בימים שכאלה אין צורך לבדוק בזכוכית מגדלת כל התבטאות כואבת, אך כן יש צורך לנסות להראות אמפתיה... ומסרים תומכים ולא שמחים לאיד".
שוסטר, מצידו, לא נשאר חייב. "נאמר 'אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו'", ענה לוולרשטיין, "מכיוון שעמדתי במקומו של חברי, אני מרשה לעצמי לדון אותו. נאנסתי לשרת בשטחים ולהגן על אזרחים כאשר הדבר מנוגד לעקרונותיי ולאמונתי. עשיתי זאת בלי לנבל את פי. לקחתי חלק במלחמת לבנון האיומה, למרות שהתייסרתי עמוקות והתנגדתי לה מהרגע הראשון. אני בהחלט מצפה ממך, ומחבריי בחבל עזה ובאיו"ש, שתשקלו מילים. אל תקרעו את נימי חיינו המשותפים".
במענה לפנייתנו, הפנה שוסטר את "ישראל היום" לדוברות כחול לבן. מכחול לבן נמסר: "שוסטר הוא פטריוט ישראלי שהביע את כאב ההתנתקות".