כמו לפני כל מערכת בחירות, אני קורא לכם, אזרחיות ואזרחי ישראל, צאו להצביע. אני מנסה לשכנע בחשיבותן של הבחירות, האקט הדמוקרטי הראשון במעלה. מנסה להזכיר שהבחירות מבטיחות שמי שישלוט במדינה שלנו יהיה העם, ולא אדם זה או אחר.
מנסה לשכנע במשקלו הרב של כל קול: האמינו לי, איש לא יודע כיצד מערכת הבחירות תסתיים. גם הפעם אני מפציר בכם: אל תישארו בבתים. לכו להצביע. הכניסו את הפתק לקלפי, מלאו את חובתכם וממשו את זכותכם לעצב את החיים במדינת ישראל. אבל לקראת הבחירות הקרובות אני רוצה להוסיף טיעון נוסף. לשכנע את אלו שעדיין לא בטוחים שהם רוצים לקיים את "מצוות החג".
לכם, אלו שמתכוונים לוותר על הביקור בקלפי, אני קורא: אתם מוכרחים לבחור. אתם מוכרחים להצביע בעד התקווה, בעד האמונה בדמוקרטיה הנפלאה שלנו, ובעיקר בעד האמונה בכוחם של אזרחי ישראל לקבוע את גורלם ואת עתידם.
הדמוקרטיה הצעירה שלנו עברה שינויים רבים מאז הקמתה. חלקם קשורים גם להתפתחויות הטכנולוגיות. במערכת הבחירות הזו הדברים מורגשים ביתר שאת: לעיתים נדמה שאת מקומם של דיונים עקרוניים וערכיים על דמותה של המדינה היקרה שלנו תפסה תרבות הדיון הווירטואלי.
במקרים רבים תרבות זו מעדיפה רדידות על פני עומק, פזיזות על פני שיקול הדעת, ציניות על פני תום לב, ולפעמים גם תעתוע על פני אמת. באטמוספרה שכזו אני חושש כי יהיו כאלה שיחושו שאין טעם להשתתף במעשה הדמוקרטי.
לכן, דווקא בתקופה זו, עלינו לבחור: לבחור מחדש בעצמנו. לא להיכנע לספקות, ולא להאמין לאלו שאומרים "מה זה משנה בכלל?" האמינו ביכולת שלכם להשפיע על המציאות ולעצב אותה. ביכולת לחלום וביכולת להגשים חלומות.
יש רק דרך אחת להגשים את החלום הדמוקרטי שלנו: בקלפי. לא די בנקישת אצבע על המסך. עלינו לטרוח ולהתייצב באחת הקלפיות ברחבי הארץ. ליטול את הפתק, לשלשלו למעטפה ולהכניסו לקלפי. עלינו להשתתף באותו טקס מיושן למראה, שכל כולו הצדעה ליכולת הבחירה שלנו. לדמוקרטיה. לשלטון העם.
לכן אני קורא לכן ולכם, צאו להצביע. למען החברה והמדינה שלנו, למען העתיד שלנו ושל ילדינו כאן, ומתוך אמונה בכוח הגדול ביותר שניתן לנו, כאזרחים וכבני אדם: החופש לבחור.
חג דמוקרטיה שמח!
הביא לדפוס: יורי ילון
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו