מרחב התמרון הנשיאותי: על מי יטיל ריבלין את הרכבת הממשלה?

תמיד לאחר שיתפרסמו תוצאות הבחירות לכנסת, יופנו עיני הציבור ובעיקר עיני המערכת הפוליטית למשכן הנשיא. החוק קובע כי שבוע ימים לאחר פרסום התוצאות הרשמיות על הנשיא להטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על "אחד מחברי הכנסת שהסכים לכך".

כלומר עד 24 באפריל (שבועיים לאחר הבחירות) חייב הנשיא להשלים את ההתייעצויות עם נציגי הסיעות ולהחליט על מי להטיל את התפקיד. זו משימה קשה לנוכח ממצאי הסקרים שמראים כי צפוי פער קטן בין מספר המנדטים שיקבל הליכוד לבין שיעור התומכים בכחול לבן.

אולם הנשיא איננו חייב לדחות את ההתייעצויות עד לפרסום התוצאות הרשמיות ב־17 באפריל, אלא הוא יכול לקיים גישושים ושיחות בלתי רשמיות קודם לכן. החוק מעניק לו מרחב תמרון רב בשיקול הדעת שלו. לא נקבע בשום סעיף בחוק יסוד: הממשלה שעליו להטיל את התפקיד על ראש הסיעה הגדולה ביותר, וגם לא נאמר שהמועמד להקמת ממשלה צריך להיות מי שעומד בראש הגוש הגדול ביותר.

עוד בנושא: 

• היום האחרון בקמפיין של ראשי המפלגות

• בלב הרכבת הקואליציה - מערכת המשפט

• "הבחירות בישראל נתפסות כמשאל עם על נתניהו"

אם, למשל כמה סיעות המייצגות 64 ח"כים יודיעו לנשיא כי הן תומכות בהטלת התפקיד על נתניהו, ולעומת זאת 44 ח"כים יודיעו שהם תומכים בבני גנץ ו־12 הח"כים מהרשימות הערביות יודיעו שאינם תומכים בשום מועמד, ברור שריבלין יהיה חייב להטיל את התפקיד על נתניהו גם אם בבחירות יקבלו כחול לבן שניים־שלושה מנדטים יותר מהליכוד.

אם הפער בין הגושים יהיה זעום - הנשיא ינסה להגיע לממשלת אחדות // צילום: יוסי זליגר

אין ספק שלניסיון הפוליטי העשיר שצבר הנשיא ריבלין בשנות כהונתו כיו"ר הכנסת, כשר וכח"כ יש חשיבות רבה בהתייעצויות. כך, למשל, אם תוצאות הבחירות יהיו שקולות והפער בין הגושים יעמוד על מנדט אחד או שניים (61 מול 59), יש להניח שהנשיא ינסה לשכנע את ראשי שתי הסיעות הגדולות לכונן ממשלה משותפת או ממשלת אחדות לאומית. אינני סבור שלמתיחות הקיימת ביחסים האישיים בין הנשיא לנתניהו תהיה השפעה על החלטתו.

גם הנשיא השישי חיים הרצוג הגיע למשכן עם ניסיון פוליטי. לאחר הבחירות לכנסת ב־1984, כשהתוצאות הצביעו על שוויון בין שני הגושים - המערך קיבל 44 מנדטים ואילו הליכוד זכה ב־41 מנדטים - אמר להם הרצוג שרק ממשלת אחדות תוכל להתמודד בהצלחה עם האינפלציה הגבוהה ועם האבידות הרבות של צה"ל בלבנון. שמיר ופרס לא התלהבו מהרעיון כי כל אחד מהם האמין שיש בכוחו להקים ממשלה בראשותו.

אז העלה הרצוג את רעיון הרוטציה, שלא היה קיים בשום מקום אחר בעולם, ולפיו כל אחד מהם יכהן כראש ממשלה במשך שנתיים. הצעתו התקבלה, וארבע שנים כיהנה ממשלת אחדות שרשמה לא מעט הישגים.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו