מאחורי הפסגה האמריקנית-רוסית בירושלים

ראש הממשלה הודיע כי ישראל תארח השבוע פסגה רשמית, בהשתתפות שלושה יועצים לביטחון לאומי: ג'ון בולטון, ניקולאי פטרושב ומאיר בן שבת. נתניהו ציין כי הפסגה תגדיל, בין השאר, את היציבות במזרח התיכון. 

האג'נדה ופרטי הנושאים שיידונו בפסגה יישארו חסויים, אך ללא ספק המצב בסוריה, לאור נוכחותה של רוסיה, יעמוד במרכז הדיונים, לצד העניינים החמים מהמפרץ הפרסי. לישראל ולארה"ב חששות הנובעים מתפקידה של מוסקבה בשימור משטר אסד, שלא לדבר על התיאום עם איראן וחיזבאללה בשדה הקרב הסורי. הפגישה תעסוק גם באופן שבו ניתן לטפל בכאוס הסורי, עם הגעתה של מלחמת האזרחים לסיומה.

לישראל, פסגה זו מעניקה הזדמנות חשובה להתחיל בשיח רציני על נושאים מרכזיים. הראשון והחשוב מכולם הוא כינון הסדר פוליטי בסוריה, הכולל את הוצאתם של כל הכוחות הזרים. ישראל מבקשת לחזור למצב שהיה ב־2011. בראש סדר היום הישראלי נמצא הצורך בהוצאת כל הכוחות האיראניים, כולל משמרות המהפכה והמיליציות השיעיות מסוריה. 

נושא פחות דחוף לטיפול, אך לא פחות מאתגר, הוא הנוכחות הרוסית המתמשכת ותפקידה באזור. לא יהיה קל להשיג מטרות אלו, רוסיה לא תוותר בקלות על מעמדה החדש כמקור כוח במזרח התיכון, ואיראן מבקשת להרחיב את נוכחותה באזור, תוך שמירה על שאיפותיה להגמוניה אזורית.

ליצור מנגנון למניעת העברת נשק 

בהנחה סבירה שרוסיה תישאר באזור, ישראל תדחף לחיזוק המנגנון, שיסייע למניעת חיכוך בין כוחות האוויר הפועלים במרחב הסורי. אמנם בעקבות סיום הקמפיין נגד דאעש השמיים פחות צפופים יחסית, אך לישראל יש צורך להמשיך ולפעול במרחב האווירי הסורי, על מנת לפגוע בנכסים איראניים המיועדים לחיזבאללה בלבנון, ובמטרות איראניות המכוונות נגד ישראל. עד היום דווחו יותר מ־200 תקיפות של ישראל בסוריה, שכל אחת מהן העמידה במבחן את הקשר הטוב בין רוסיה לישראל, בהתחשב בכך שרוסיה שולטת דה־פקטו במרחב האווירי הסורי.

המפתח להפחתת המתחים הוא רק דרך הפחתת הצורך של ישראל לפעול במרחב זה, לכן תנסה ישראל להפיק מהפסגה מנגנון שימנע העברת מערכות נשק שוברות שוויון מאיראן לחיזבאללה בלבנון, ובעיקר חימוש מונחה מדויק (PGMs). עדיין לא ברור אם רוסיה תהיה מוכנה לדחוף את איראן בנושא זה, והמטרה של ישראל וארה"ב היא לשכנע אותם שזה גם האינטרס שלהם. מכאן ואילך השיחה תהפוך אולי לקלה יותר. ישראל תחפש, לדוגמה, דרכים לחבר בין ארה"ב לרוסיה לטיפול בדאעש. מדובר כעת על איום טרור אסימטרי, והאינטרס של כולם הוא לצמצמו.

ישראל יכולה לגשר בין הצדדים

בן שבת ללא ספק ילחץ על בולטון ופטרושב להגן בעיקר על האינטרסים הישראליים, אבל הוא יכול גם למצוא את עצמו בתפקיד המגשר בין ארה"ב ורוסיה. המתיחות ביניהן לא קשורה רק לישראל, אלא גם לאתגרים שיש לכל מדינה. ההתנהגות הבוטה של רוסיה בכמה זירות גרמה להטלת סנקציות אמריקניות, והמדיניות הרוסית מאתגרת את תפקידיה של ארה"ב באירופה ובמזרח התיכון. בן שבת והמל"ל יוכלו לעזור לשני הצדדים להציף סוגיות אלו, אם הם ירצו.

נקודת חיכוך ברורה תהיה המדיניות מול איראן, במיוחד לאור אירועי הימים האחרונים. הרוסים עוצמים עיניים מול התוקפנות האזורית האיראנית, וממשיכים את מדיניותם לתמוך בהסכם הגרעין שנחתם ב־2015, ממנו יצא טראמפ. ישראל וארה"ב ידחפו להמשך מדיניות הלחץ המקסימלי, ורוסיה צפויה לדחוף בחזרה, בהסתמך על הצהרותיו האחרונות של פטרושב. בנושא זה לא תוכל כמובן ישראל להצטייר כמתווך הוגן.

נתניהו מדגיש מאוד את חשיבות הפסגה לישראל. לפסגה פוטנציאל לפתור, או לפחות להציף, חלק מהאתגרים הדחופים ביותר לישראל, אולם ההנהגה הישראלית רואה בפסגה זו גם הצהרה ברורה על מעמדה העולמי של ישראל. ישראל ממשיכה להיות כוח צבאי משמעותי באזור, אך במקביל - מועבר המסר שישראל מסוגלת למלא תפקיד מכריע בדיפלומטיה האזורית, גם מול מדינות ערב וגם מול המעצמות.

פרופ' נגל כיהן כראש המטה לביטחון לאומי, יונתן שנצר הוא סגן נשיא בכיר ב־FDD. המאמר פורסם בסוף השבוע ב"The Hill"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו