ירושלים ממריאה: משרד השיכון מקדם מחדש את התוכנית לבניית שכונה יהודית על שטח שדה התעופה הישן והמושבה בעטרות שבצפון ירושלים. השדה חדל לפעול במהלך האינתיפאדה השנייה, לאחר שהפלשתינים ירו עליו אש מקלעים.
בעטרות פועל כבר שנים רבות אזור תעשייה ישראלי, שבו מועסקים אלפי יהודים וערבים. עתה, כאמור, מתוכננת במקום שכונה שהקיבולת המרבית שלה היא 11 אלף יחידות דיור.
תכנון השכונה, שהוקפא בעבר פעם אחר פעם בשל לחצים מדיניים, חודש בהוראת שר השיכון לשעבר יואב גלנט, מייד לאחר בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב. עתה מכין המשרד תוכנית בניין עיר למקום, שתוגש כנראה בעוד חודשים אחדים לוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה של אזור ירושלים.
התוכנית זוכה לתמיכה רחבה הן מצד ראש עיריית ירושלים משה ליאון, הן מצד השר לענייני ירושלים זאב אלקין והן מצד יו"ר האופוזיציה בעירייה, ראש סיעת "התעוררות" עופר ברקוביץ.
אדמת עטרות נרכשה ב־1912 על ידי ד"ר ארתור רופין בשמה של "הכשרת היישוב". בקבוצת העבודה הראשונה של הנקודה היו חברים, בין השאר, לוי שקולניק (אשכול), לימים ראש ממשלת ישראל, מאיר רוטנברג וברל כצנלסון. בתרפ"ט (1929), בשנות המרד הערבי הגדול (1939-1936) ובמלחמת השחרור הותקפה התחבורה לעטרות והוטל על האזור מצור.
שיירת משוריינים של ההגנה שניסתה להגיע ליישוב הותקפה, ו־14 מאנשיה נהרגו. במלחמת העצמאות פונה היישוב, ומייד לאחר מלחמת ששת הימים חידשה ישראל את הפעלת שדה התעופה שהבריטים, ולאחר מכן הירדנים, הפעילו במקום, והקימה בו אזור תעשייה.
בתקופת כהונתם של שמעון פרס ואהוד אולמרט כראשי ממשלה הוצע לפלשתינים לקבל לידיהם את שטח שדה התעופה ולהפעילו מחדש עם ישראל, אולם הם דחו את ההצעה ותבעו בלעדיות על המקום.
גורמים מדיניים בירושלים העריכו כי בשונה מהתנגדות ארה"ב לבנייה של שכונת גבעת המטוס בדרום ירושלים, ולבנייה של שכונת E-1 בין מעלה אדומים לירושלים, ממשל טראמפ לא יתנגד לקידום תוכנית הבנייה בעטרות, כל עוד אין מדובר בהיתר לבנייה מיידית שם.
הכתבה המלאה מחר בישראלהשבוע
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו