"לא" לשלושת הלאווים של חרטום

יש היום לישראל בעולם הערבי האזורי לא מעט מדינות תומכות • אולי הפלשתינים יסיקו את המסקנות המתבקשות ויצטרפו למעגל השפוי • פרשנות

חרטם // צילום: רויטרס

ראש המועצה העליונה של סודאן, עבד א־רחמן אל־בורהאן, ביצע עבירה גלויה על שלושת הלאווים של חרטום. ה"איגוף" הזה שמבצעת ישראל אל אחד מחבלי הארץ החשובים ביותר מבחינה גיאו־פוליטית באזור, הוא חלק ממאבק שמנהלת ישראל עם טורקיה, איראן, קטאר במידה מסוימת, וגורמי הטרור הממשיכים לאיים על ישראל.

הפגישה הזאת עם ראש ממשלת ישראל באנטבה שבאוגנדה מלמדת על המהות של הפוליטיקה הערבית: רק לפני ימים אחדים היתה סודאן חלק מכל מדינות הליגה הערבית שגינו את תוכנית טראמפ. והנה, ה"לאו" של חרטום הופך ל"הן", ואין החלטות של הליגה הערבית. הם עד כדי כך נזקקים לישראל, שמחזיק העמדה השלטונית הגבוהה ביותר מוכן להיפגש עם ראש הממשלה נתניהו.

מאחר שהנוכלות והעיוורון ההיסטרי שולטים בתקשורת הישראלית, יש התרחשויות חשובות ביותר שעוברות מתחת לרדאר. דרך ים סוף ודרך סודאן מוברחות כמויות אמל"ח שמגיעות בדרך לא דרך למיליציות האסלאמיות בלוב. ישראל פה נמצאת בברית עם מצרים לא רק נגד דאעש אלא גם נגד טורקיה. המשטר הקודם העניק לטורקיה שליטה באי בעל חשיבות אסטרטגית עליונה, האי חואקין, השוכן לחופי סודאן בערך מול העיר ג'דה בערב הסעודית. זה איום על הסעודים, ובייחוד על מצרים ועל ישראל. התפתחות שלילית ביותר. סודאן גובלת בצ'אד, באוגנדה, במצרים - שם מקורות הנילוס הלבן והנילוס הכחול - ויש לה חוף ארוך מאוד בים סוף. בסופו של דבר ישראל, מצרים וארה"ב ידרשו את סילוק הטורקים מהאי הזה.

סודאן, אחרי עשרות שנים של מלחמת אזרחים ושלטון אסלאמי, החליטה לפנות לכיוון המערב. בדרך כלל כשמהפכים כאלה קורים, וצריך לעזור להם שיקרו, ישראל הופכת לכתובת. ראש הממשלה כבר שנים משקיע באפריקה וגם בסודאן, נקשרו יחסים עם צ'אד. כך שהקרחונים מתמוססים גם באפריקה המוסלמית וגם באפריקה בכלל, כפי שזה קורה מול אוגנדה. הנושא הפלשתיני כבר לא יכול לעצור מדינה ערבית גדולה כמו סודאן מלעשות את החישובים שלה. מה ישראל יכולה לתת לסודאנים זה ברור - גם סיוע ביטחוני, גם טכנולוגי וכמובן כלכלי וחקלאי. ברור שהם רואים בישראל ובראש הממשלה נתניהו גורם רב־חשיבות בדרך לוושינגטון. האמריקנים מטילים סנקציות על סודאן, והשינוי שמתחיל שם, יחד עם פיתוח היחסים עם ישראל, צריך להביא גם להקלות נוספות בסנקציות.

מאחר שלאזרח הישראלי קשה לקלוט את גודל השינוי בעולם הערבי כלפי ישראל, בגלל סופת החול של הסחות דעת ואיפול, הוא נאלץ להתאמץ מאוד כדי לראות מבעד למסך ההסחה; והתמונה הנגלית היא שיש היום לישראל בעולם הערבי האזורי לא מעט מדינות תומכות, אולי יותר מאשר לפלשתינים. גם המשוואה הזאת משתנה ואולי הפלשתינים יסיקו את המסקנות ויצטרפו למעגל השפוי המחפש הסדר של חיי שגשוג ושלום עם ישראל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר