מנהל התכנון במשרד האוצר מתכנן "להלבין" עשרות יישובים בדואים לא מוכרים, בהם מתגוררים כ-130 אלף בדואים המכונים "הפזורה", בחסות מגפת הקורונה – כך נודע ל"ישראל היום".
האוכלוסייה הבדואית במחוז דרום מונה כ-270 אלף תושבים. כמחציתה גרה ב-7 עיירות קבע וב-11 ישובים המשתייכים לשתי המועצות האזוריות "נווה מדבר" ו"אל קסום". לצד היישובים המוסדרים, כ-130 אלף תושבים בדואים גרים בפזורה לא חוקית, בכ-1,700 מקבצי מגורים המכילים בין מבנים בודדים למאות מבנים.
עוד בנושא:
הנגב - מוקד ההתפרצות הבא?
לישראל אסור לוותר על הבדואים
תוכנית ענק: כך יועתקו בתיהם של 36 אלף בדואים
כך הופכת הזהות הבדואית מישראלית לפלשתינית
אוכלוסייה זו, שתכניות ממשלתיות רבות במשך השנים ניסו להסדיר באמצעות העברה ליישובים קיים והקמת של מעט יישובים חדשים, נותרת מאחור בכל הנוגע לתשתיות, אפשרויות דיור וכדומה. על פי המסמך שהגיע חידי "ישראל היום" שהופץ לפני כחודש ותכנו נחשף כעת, "פערים אלו ואחרים לצד מסורת שיתופית בחיי היום יום, מעמידים את האוכלוסייה הבדואית, בדגש על תושבי הצבירים הלא מוסדרים, על סף משבר חמור שבו התפשטות הנגיף תהיה מהירה, רחבה והרסנית ללא יכולת מענה אפקטיבי מצד רשויות המדינה".
לפי מחברי המסמך "עם התפשטות מגפת הקורונה, אנו מחויבים להבטיח שהאוכלוסיות הפגיעות ביותר בחברה שלנו לא יוותרו מאחור. זה כולל את האוכלוסייה הבדואית ובמיוחד זו החייה בהתיישבות הלא מוסדרת".
במסמך שורה של המלצות מעשיות, הכוללות בין היתר: "הקמה מידית של אתרים לשירותים חיוניים במבנים יבילים לאוכלוסייה הבדואית הלא מוסדרת". מדובר בכ-30 אתרים שיכללו: מחסני חירום, מסחר קמעוני של מזון ומוצרי צריכה בסיסיים, מתחמי בדיקה לאבחון קורונה, מגורים זמניים לבידוד חולי קורונה מאומתים ותשתיות תקשורת סלולרית שיאפשרו הפעלה של למידה מרחוק בכיסוי מרחבי מלא".

עוד מוצע לפעול ל"שימור ועידוד החקלאות המסורתית" כפתרון למצוקה בעת משבר. "המזווה הביתי הנשען על חקלאות מסורתית יכול להוות גורם מכריע לביטחון תזונתי", נכתב במסמך.
אולם הסעיף השנוי במחלוקת המופיע במסמך הוא זה הקורא "לפעול באופן משמעותי להסדרה במקום של מרבית האוכלוסייה הבדואית והאצת פיתוח התשתיות ביישוביה". כלומר: הכשרה בדיעבד של הבניה הלא חוקית במקבצי הפזורה הבדואית, ומתן לגיטימציה חוקית לכל המבנים והמתחמים הפזורים ברחבי הנגב.
משמעותו של סעיף זה הוא ויתור דה-פקטו על מאמציה ההיסטוריים של המדינה להסדיר את הפזורה הבדואית ביישובים מרוכזים ומודרניים, בהם יוענקו תשתיות בסיסיות לאוכלוסייה החיה במרכזים עירוניים וכפריים מקובצים, שניתן לספק להם משאבים בצורה סבירה.
בעקבות חשיפת המסמך גורם ברשות הבדואים אומר ל'ישראל היום': "המסמך ההזוי הזה הוא חיבור של כמה מכתבים שעדאלה ופורום דו קיום שלחו בחודשים האחרונים לכל העולם. פשוט עשו העתק הדבק והוסיפו לוגו של מינהל תכנון. לא לחינם אף אחד לא חתום על המסמך הזה". לדברי הגורם המסמך רצוף שגיאות עובדתיות: "מה שחמור במכתב שלהם זה שלקחו נתונים ישנים מלפני 3-4 שנים, לפני שהתחילה תוכנית החומש ומתעלמים מכל מה שנעשה ב-3 השנים האחרונות, ולכן רוב המכתב שגוי. זה מסמך חמור מאוד שיוצא תחת ידי משרד ממשלתי".
מהוועדה המחוזית לתכנון ובניה דרום נמסר בתגובה: "עמדת מינהל התכנון היא לפעול לקידום מהיר ואפקטיבי של פתרונות הסדרה ברי מימוש לאוכלוסייה הבדואית. בניגוד לנטען, הסדרה במקום אינה מהווה 'הכשרה בדיעבד של הבניה הלא חוקית' אלא תפקידה להבטיח כי דור ההמשך ייבנה על פי תכניות מוסדרות ברציפות לבינוי קיים, וכדי שלא יימשך הפיזור הכאוטי של בינוי בלתי מוסדר ברחבי הנגב. חשוב לציין, כי הוועדה המחוזית דנה אך ורק בתכניות המוגשות אליה שרובן הגדול של תכניות ליישובי החברה הבדואית, מגישה הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואים שמרביתן הגדול הוא הסדרה במקום".
מתנועת רגבים נמסר בתגובה: "זה פשוט הזוי, שבניגוד לעמדתה של מדינת ישראל מאז ומעולם, ולכל היגיון תכנוני, לאומי וציוני, מחליט פקיד רב השפעה שבגלל משבר הקורונה, צריך להלבין עשרות אלפי מבנים לא חוקיים המשתרעים על 650,000 דונם ולהפקיר את הנגב לכאוס מוחלט. באופן מחשיד, עמדה זו משקפת את הדרישות ההזויות של ארגוני השמאל הקיצוני, שהגישו בדיוק באותו יום עתירה לבג"ץ ברוח הדברים האלו".