אכזבה בארה"ב מהתנגדות מועצת יש"ע לריבונות: "הם שכחו את כהונת אובמה"

מסע הריבונות יוצא לדרך: ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע אתמול (שני) בישיבת סיעת הליכוד כי בכוונתו להחיל את החוק הישראלי בבקעת הירדן ובהתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון כבר ב־1 ביולי, כפי שמאפשר חזון השלום של טראמפ. "יש תאריך ולא נשנה אותו. נפעל בתבונה ובשילוב כוחות", אמר נתניהו אתמול.

על מנת להחיל את הריבונות, נדרשת החלטה ישראלית להחיל את החוק הישראלי באזורים שעליהם הוסכם בין ארה"ב לישראל. החלת החוק יכולה להיעשות באמצעות החלטת ממשלה ו/או חקיקה של הכנסת. במסגרת ההסכם הקואליציוני, נתניהו ביצע את כל ההכנות כדי להוציא לפועל את מהלך הריבונות, ובין השאר נקבע כי הצעד יוכל להיעשות באמצעות החלטת ממשלה או חקיקה של הכנסת. יצוין כי בשלב זה טרם התקבלה החלטה באילו מהמסלולים לפעול, ונראה כי הדבר תלוי באפשרות להשיג רוב בכל אחד ממישורי הפעולה. 

המפה המדויקת מתגבשת

האזורים שבהם תוחל הריבונות סומנו במדויק בחודשים האחרונים במפה שעליה עבד צוות אמריקני־ישראלי משותף. תהליך המיפוי נמשך ברציפות מאז הוקמה הוועדה - גם בתקופת הרכבת הממשלה ומשבר הקורונה - כאשר מהצד הישראלי מוביל את התהליך מ"מ מנכ"ל משרד ראש הממשלה, רונן פרץ. 

עוד בנושא: 

כל מה שרציתם לדעת על החלת הריבונות

דיווח: ארה"ב מתכוננת להכיר בריבונות ישראלית ביהודה ושומרון

נתניהו על החלת הריבונות: "יש לנו תאריך יעד ליולי ואנחנו לא מתכוונים לשנות אותו"

אם אתה רוצה להחיל - תחיל, אל תדבר | דעה

עם זאת, יצוין כי בדברים שאמר ל"ישראל היום" השגריר האמריקני דיוויד פרידמן, הוא ציין כי הצד האמריקני השתתף בדיונים בעיקר כמקשיב, וכי המנדט איזו מפה לשרטט בסופו של דבר - ניתן לישראל. "המשימה מוטלת בעיקר על הצד הישראלי, והם אלה שצריכים להחליט מה טוב לישראל", ציין השגריר, "העיקרון הוא שהשטח הישראלי לא יהיה גדול יותר מאשר 50 אחוזים של אזור C, שהוא 30 אחוזים מכלל הגדה המערבית. לכולם ברור, לפחות בצד הישראלי, שרוצים להיות מוכנים עם זה ב־1 ביולי".

בממשל טראמפ מתכוונים לגבות את ישראל באופן מלא כאשר תבצע את הצעד, אולם משיחות עם גורמים אמריקניים רבים עולה כי אין בכוונתם לדחוף את ישראל להחיל ריבונות. צוות השלום של הנשיא, בראשות ג'ארד קושנר ואבי ברקוביץ', שקוע בהתמודדות עם מגיפת הקורונה ובבחירות לנשיאות הצפויות בסתיו, וכל עוד המשבר יימשך - ספק אם יספיקו לעסוק בהרחבה בסוגיה הישראלית־פלשתינית. 

בצד האמריקני קיים תסכול גדול מעמדת מועצת יש"ע, שבימים האחרונים מנסה לשכנע שרים וח"כים בימין להתנגד לתוכנית. גורם אמריקני הבקי בפרטים אמר ל"ישראל היום": "אם המתיישבים לא מעוניינים במה שיש לממשל להציע כעת, שלא יבואו אלינו בהמשך. היה מצופה שיראו את התמונה הרחבה, שיזכרו איפה הם עמדו בדצמבר 2016 (החלטת מועצת הביטחון 2334 שפגעה בישראל, אשר הובלה על ידי ממשל אובאמה; א"כ), ושיחשבו היכן הם עשויים לעמוד בעוד ארבע שנים, אם הפלשתינים יתמידו בסירוב למשא ומתן עם ישראל".

העברת ההחלטה ההיסטורית כרוכה בכמה אתגרים פנימיים וחיצוניים. ראשית, נדרש רוב של הממשלה או של הכנסת. מאחר שפרטים רבים בנוגע למהלך עדיין אינם ידועים, חלק מהשרים מתקשים לגבש עמדה.

כחול לבן תתמוך?

באופן כללי, מרבית שרי הליכוד תומכים במהלך - אך ייתכן שהשרים שנחשבים ימניים יותר, כמו זאב אלקין או ציפי חוטובלי, יתנגדו או יימנעו. גם ראש הממשלה החליפי, בני גנץ, רואה בחיוב את תוכנית טראמפ. עם זאת, גנץ עדיין לא החליט אם לאפשר לחברי כחול לבן חופש הצבעה, או להטיל משמעת סיעתית. מבין השרים בגוש של גנץ, השר יועז הנדל הוא תומך ודאי של החלת הריבונות. שרים נוספים ממפלגתו של גנץ שעשויים להצביע בעד הם חילי טרופר, פנינה תמנו־שטה ועומר ינקלביץ'. 

אתגר נוסף שישפיע על עמדות השרים הוא הסיכונים המדיניים והביטחוניים. בקהילה הבינלאומית יש התנגדות משמעותית לצעד ההיסטורי. רוסיה, האיחוד האירופי ומרבית חברותיו, ומדינות נוספות, הזהירו את ישראל לבל תספח שטחים ביו"ש. האזהרה החמורה ביותר הושמעה מפי עבדאללה מלך ירדן, שאיים ב"התנגשות עם ישראל". גם נשיא טורקיה ארדואן הזהיר אמש: "לא נאפשר העברת אדמות פלשתיניות לאף אחד". בבואם לקבל החלטה, ראש הממשלה והשרים ישקלו גם את ההיבטים האלה. 

יצוין כי בשלב זה רק בודדים בצמרת הישראלית בקיאים בפרטי המהלך. רה"מ טרם הציג לשרים את המפה הסופית. נוסח ההחלטה טרם הועלה לאישור הקבינט או הממשלה, וגם גורמי המודיעין בצה"ל, במשרד החוץ ובמוסד טרם הציגו את הערכותיהם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו