1. מזרח תיכון חדש רצינו - מזרח תיכון חדש קיבלנו. אבל אתמול, בספטמבר 2020. לא אז (אוסלו) בספטמבר 1993 או באותם ימים מדממים של שנות ה־90 בהם זרו לנו חול בעיניים וסיפרו לנו כי השלום עובר קודם כל דרך מדינה פלשתינית והרבה נסיגות מארץ אבות, כשברקע אוטובוסים מתפוצצים.
גם פרסי נובל השונים (כולל לערפאת) לא הצליחו להסתיר את הבלוף. מדינת ישראל חתמה אתמול על הסכם שלום היסטורי עם איחוד האמירויות, המדינה המתקדמת ביותר היום בעולם הערבי, ועם שכנתה במפרץ בחריין, בת ברית קרובה מאוד של סעודיה. צריך להיות באמת תמים על מנת שלא להבין כי סעודיה העניקה להסכם הזה אור ירוק והיא אפילו בדרך להצטרף כשהיא קוברת סופית את היוזמה הערבית מ־2002.
2. "עוד 5 מדינות אולי 6 צפויות להצטרף", חשף אתמול בבית הלבן הנשיא האמריקני טראמפ בתשובה לשאלה של עמיתתנו מערוץ 20, ליטל שמש. מדהים. זה לא פחות ממדהים. הסכסוך הישראלי־ערבי כפי שהכרנו מאז קיומנו כאומה ריבונית משתנה לנגד עיננו. אז נכון שבאולפנים היו מי שסיפרו לנו בפנים חמוצות שזה אמנם יפה, אבל לא כזה היסטורי כי קשרים עם אותן מדינות היו ממילא, ולא מלחמות. חבל שלא הסבירו לנו מדוע הסכמים שכאלה לא נחתמו קודם. אולי כי שגעו אותנו שנים עם פרדיגמה מוטעית, שעד שלא נוותר, ולא ניסוג ולא נעמוד דום להמנון הפלשתיני, העולם הערבי לא יכיר בנו? יכול להיות שלנשיא האמריקני, דונלד טראמפ, היתה הנוסחה הנכונה איך עושים זאת נכון? זוכרים כמה לעגו לו כשהיה מועמד לנשיאות? וכמה לעגו לתוכנית המאה? על זה אומרים, צוחק מי שצוחק אחרון.
https://t.co/1eDtcfHczF pic.twitter.com/YjtMKPFxJz
— Donald J. Trump (@realDonaldTrump) September 15, 2020
יכול להיות שראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, צדק בספרו מלפני 25 שנה, "מקום תחת השמש", כשחזה את השלום עם העולם הערבי המתון ואת הרעיון של שלום מתוך עצמה. וכמה חטף ראש הממשלה הזה מהתקשורת, מהאופוזיציה. ממי לא? הציבור הישראלי כנראה לא כזה טיפש כשהעניק לו פעם אחר פעם אמון. וכן לנתניהו יש מורשת.
אמר טראמפ
אתמול בוושינגטון עשינו צעד חשוב בדרך להכריע את נגיף השנאה אצל שכנינו. אנחנו לא תמימים ויודעים שהוא לא נעלם. אולי כדי להזכיר לנו את קיומו, ממש בזמן נאומי הטקס, היו שני יירוטים מעל אשדוד ואשקלון. זו היתה הדרך האומללה של הפלשתינים להזכיר שהם קיימים. וחבל, כי היו להם כל כך הרבה הזדמנויות אחרות.
4. טראמפ לא מרפה. בקדנציה הראשונה שלו הצליח לקשור את ישראל לעולם הסוני ועתה הוא עובר לאגוז הקשה, העולם השיעי. סעודיה, גם אם טרם הצטרפה, עשתה את השינוי בצד הסוני ואיראן היא זו שתעשה זאת מהצד השיעי. זה לא יהיה פשוט אבל רק נשיא כמו טראמפ יכול להיות יצירתי ולארגן לנו עוד ועוד טקסים.
5. "ואי אפשר לסיים בלי לדבר על הריבונות שבוא תבוא. אמנם שר החוץ של האמירויות בירך את נתניהו בנאומו על כך שבחר בשלום ועצר את ה"סיפוח". "עצר" אמר, לא "ביטל". ובדיוק בגלל זה דונלד טראמפ סירב להתייחס לנושא. הכל נראה אתמול בווישנגטון כל כך מבטיח, אבל אסור לשכוח שגם אם הרכבת יצאה לדרך וההסכמים של אתמול לא יבוטלו, עדיין עדיף לנו טראמפ בבית הלבן ולא ביידן - ולא רק בגלל שהוא טוב לישראל אלא כי אתמול הבנו שהוא בכלל טוב למזרח התיכון. הפרדיגמה של קלינטון, אובאמה ומחר ביידן, לא הוכיחה את עצמה, בלשון המעטה.
רק מציאות מטורפת כמו זו של הקורונה יכולה מצד אחד להכניס אותנו לסגר בארצנו ולהוציא אותנו מהסגר מאזורנו. תודה לאמירויות, תודה לבחריין, תודה לחמש או שש המדינות שבדרך, תודה לטראמפ ומותר גם, אם ירשו לנו המפגינים ששלחו נציגות עד לוושינגטון, להודות גם לך אדוני ראש הממשלה בנימין נתניהו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו