כל האיתותים על הלוח מראים שזה קורה אוטוטו. שבתוך כמה ימים ייחתם ההסכם בין מדינת ישראל לאחת המדינות הגדולות והחשובות במזרח התיכון, סודאן. כך אומרים מקורות בירושלים, שמקורותיהם נמצאים בעומק השטח הסודאני.
צילום: רויטרס
צריך לחזור שוב לעבר, סודאן היתה "מהנוראות באויבותינו". הגדרה של אלה שמכירים את השטח מקרוב.
בן לאדן ישב שם, והיא היתה מרכז של טרור שהופעל קודם כל, לפני כל פיגועי אל־קאעידה וגורמים נתמכי איראן, נגד מוסלמים מתונים.
זה הישג שראש הממשלה נתניהו הוביל וטיפח לאורך שנים. זה הטריפל של העשור - שתיים במפרץ ואחת באפריקה. סודאן היא מדינת פריפריה ערבית קלאסית, כמו עיראק, והשלום איתה - לא שהוא יקדם את ישראל, אלא הוא יהפוך את ישראל למדינת מפתח במזרח התיכון. לאו דווקא על רקע העימות הערבי־איראני, אלא על רקע יכולותיה של ישראל בתחום הכלכלי, הטכנולוגי ופיתוח החקלאות ומקורות המים.
כנראה כאשר יש מהפכות מדיניות אמיתיות, הן מתרחשות מאחורי מסך אבק של דמגוגיה תקשורתית ותעמולת רחוב - ניסיון מגושם להטיל איפול על מידע חשוב והיסטורי. אבל עדיף כך, בחריקת שיניים ותוך מאבק נגד מגיפת הקורונה ואופוזיציה מוטרפת, מאשר שלום של טקסים חגיגיים, המוניים, עם הפרחת יונים ובלונים ונאומים שנכתבו בידי כתבי עיתונות שהפכו ליועצים ולראשי לשכות. טקסים כאלה נשטפו בדרך כלל בדם.
סודאן שעומדת בפני החתימה איתנו היא מדינת ענק בתהליך של שינוי זהות. היא הופכת למדינה פחות ערבית ויותר אפריקנית. התהליך היה הדרגתי. הסודאנים לא היו מוכנים שהסכם עם ישראל יתבצע בלחץ אמריקני. האמריקנים קיבלו את גישתם ואמרו, "נוציא אתכם מרשימת מדינות הטרור, ואתם תגיעו להסכם עם ישראל בזמנכם החופשי".
כזכור, בדרכו חזרה מוושינגטון בתחילת השנה עצר ראש הממשלה למפגש עם מנהיג סודאן עבד אל־פתאח אל־בורהאן בסודאן.
עדיין קיים חשש לתסריט מכיוון מאוריטניה, מדינת הסהרה שאיתה היו לישראל יחסים עד שפתאום התרחשה הפיכה. גם סודאן עוד לא התייצבה אחרי התפנית שחלה לפני כתשע שנים. אבל ייתכן שדווקא ישראל תהפוך לגורם מייצב בתפקידה כמלכת המים של המזרח התיכון. אך אל לישראל להתערב בסכסוך ההולך ומחריף סביב הסכר על הנילוס שבונה אתיופיה, שבו סודאן נמצאת בתווך בין אתיופיה למצרים.
