לאחר שנים של עימות דיפלומטי חריף, איתות נוסף בדבר רצונה של טורקיה להתפייס עם ישראל. האדמירל ג'יהאט יאייג'י, מקורבו של נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן, יפרסם מחר (שני) הצעה ראשונה מסוגה להסדרת הגבול הכלכלי הימי, בין טורקיה לישראל. המאמר יתפרסם במגזין ישראלי - הירחון "טורקיסקופ" (Turkeyscope) היוצא לאור ממרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב – צעד המעיד כשלעצמו על רצון לסיים את המתח מול ישראל.
ל"ישראל היום" נודע כי זו הפעם השנייה שבה הטורקים מאותתים על רצונם להגיע להסדר בתחום האנרגיה עם ישראל. לפני ארבעה חודשים, אנקרה העבירה לירושלים מסר ברור בדבר רצונה לפתוח בשיחות בנושא זה. עם זאת, בשל מגפת הקורונה, התהליך לא התפתח. ההצעה באה לאחר דיווח בשבוע שעבר בתקשורת הטורקית המקורבת לארדואן על אודות שיחות חשאיות בין נציגי המוסד ומקביליהם הטורקים. על פי הדיווח, גם בשיחות אלה הביעו שלוחיו של ארדואן להסדיר את היחסים עם ישראל. עוד יצוין, כי בחודשים האחרונים, נשיא טורקיה חדל להשמיע את התקפותיו הבוטות על ישראל.
על פי ההצעה שמעלה יאייג'י, הגבולות הימיים של שתי המדינות יתחברו על חשבון קפריסין. פרופ' יאייג'י, שמכהן כראש המכון לחקר האסטרטגיה הימית והגלובלית אוניברסיטת באהצ'שהיר (Bahçeşehir), הוא בר-סמכא באנקרה. מבחינת הטורקים, ההסכם המוצע לישראל מהווה המשך ישיר להסכם הגבול הימי שבנה האדמירל לשעבר עם לוב. אותו ההסכם נחתם עם ממשלת ההסכמה בטריפולי ב-27 בנובמבר אשתקד. ההסכם הזה הוא מקור המתיחות הנוכחית בין אנקרה לבין אתונה. אם עד עתה היוונים זעמו על ניתוק הרצף הטריטוריאלי הימי בינם לבין קפריסין – אזי הסכם שכזה יקשה עוד יותר הן על אתונה והן על ניקוסיה.
התוכנית המוצעת של האדמירל ג'יהאט יאייג'י
בראש ובראשונה, האדמירל לשעבר מתמקד בהעברת גושים 8, 9, 11 ו-12 מקפריסין לריבונות ישראלית. בגוש 12 נמצא החלק הארי ממאגר הגז המוכח "ישי-אפרודיטה", שנמצא צפונית-מערבית למאגר לווייתן ונמצא בבעלותן של תאגידי "דלק", "נובל אנרג'י" ו"של". מדובר במאגר משמעותי, שהיקף הגז בו מוערך ב-10-7 מיליארדי מטרים מעוקבים (BCM) בצד הישראלי, ואילו 100 מיליארדי מטרים מעוקבים בצד הקפריסאי. זאת, כאשר 100 BCM הם שווי ערך לתשעה מיליארד דולר.
גבול ימי במחלוקת
הגבול הימי בין ישראל לבין קפריסין באזור מאגר ישי-אפרודיטה עדיין נמצא במחלוקת, למרות כלל ההסכמים בין המדינות בנושאים שונים. בה בעת, לקפריסאים יש מחלוקות רבות בנושא הגבולות הימיים עם טורקיה. על כן, האדמירל לשעבר יאייג'י מציע לפתור את הבעיות הללו, של ירושלים ושל אנקרה כאחד, בעזרת הסכם גבול ימי בילטרלי על חשבון ניקוסיה.
תועלת נוספת לישראל שמציע יאייג'י במסגרת הסכם פוטנציאלי שכזה, היא חיבור צנרת הגז הישראלית שמיועדת ליצוא לאירופה – לצנרת הגז הקיימת בטורקיה. לפי הצעתו, צנרת הגז הישראלית תתחבר לתשתית קיימת במחוז אדנה שבדרום טורקיה, משם ימשיך הגז לצינור הטרנס-אנטולי (TANAP) – ומצינור זה לאירופה. לדבריו של האדמירל, "מדובר באפשרות ישימה וזולה משמעותית לישראל – בהשוואה למיזם 'איסטמד' (EastMed)".
מיזם איסטמד הוא תוצר של הסכם טרילטראלי בין ישראל, יוון וקפריסין שנחתם ב-2 בינואר השנה. לפי ההסכם, עד לשנת 2025 תתפרס צנרת באורך כולל של כ-1,900 ק"מ מישראל לקפריסין, משם לכרתים, ליוון היבשתית – ולבסוף לאיטליה. מיזם זה, שעלותו הכוללת לשלושת המדינות הוא 6.86 מיליארד דולר, בעצמו מעורר מחלוקת, שהרי הוא חוצה את האזור שבו מתמקד ההסכם הימי בין טורקיה לממשלת ההסכמה הלובי, אשר אותו עיצב האדמירל לשעבר יאייג'י.
"בסטאטוס הנוכחי, ישראל מאבדת שטח ימי בהיקף 4,600 ק"מ רבוע", טוען יאייג'י, "מדובר באזורים שבהם יש כבר גז מוכח". במפה, שבמסגרת מציג האדמירל הטורקי לשעבר את הקשר המובהק בין ההסכם של אנקרה עם טריפולי לבין הצעת ההסכם עם ישראל, הוא מביע בעקיפין שבמצב שכזה – ישראל תכיר בעמדתה של טורקיה מול יוון בכל הנוגע לאזורים הכלכליים הבלעדיים, ליד האיים רודוס וקסטלוריזו. כמו כן, טורקיה וישראל יתחלקו ביניהן בגושים הימיים דרומית לקפריסין, תוך שמדגיש האדמירל לשעבר בכותרת המאמר ב"טורקיסקופ": "בואו נהיה שכנים".
בתוך כך, הסכמה ישראלית להצעתו של יאייג'י צפויה להוביל להתנגדות קשה מצד יוון וקפריסין כאחד מכמה סיבות. בראש ובראשונה, הם צפויים לראות בהחלת ריבונות טורקית וישראלית כאחת על מה שהן מייחסות לו מעמד של מים טריטוריאליים שלהן – בתור פלישה. שנית כל, הסכמה ישראלית להסכם תהווה באופן ישיר, כאמור, גם הכרה בעמדה הטורקית בנוגע למים הכלכליים הבלעדיים באזור רודוס וקסטלוריזו.
מאגר לווייתן, שנמצא בקרבת מאגר ישי-אפרודיטה / צילום: נובל אנרג'י
ולבסוף, הוא יעמיד את ישראל במצב לא ברור מול אבו דאבי, בשני היבטים: הראשון, יורש העצר של אבו דאבי, מוחמד בן זאיד, חתם לאחרונה על ברית הגנה עם ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיטסוטאקיס. מעבר לכך, המתיחות בין איחוד האמירויות לבין ארדואן ושותפיו בבית המלוכה בדוחא – עלולה להוביל לפיצוץ של ממש בין ירושלים לבין אבו דאבי.
באשר לעצם ההצעה הטורקית, אמר גורם מדיני בירושלים, כי שיפור היחסים עם אנקרה הוא מהלך מבורך. עם זאת, הצעה שבאה על חשבונה של קפריסין, היא אפילו לא נקודת פתיחה. "קפריסין היא בת ברית של ישראל והגבול הימי בין המדינות מוכר על ידי האו"ם והאיחוד האירופי", דברי הגורם הבכיר.
"השיח הטורקי כלפי ישראל חייב להשתנות"
"לאור הדיווחים כי חלה לאחרונה התקרבות בין סוכנויות המודיעין של שתי המדינות, עצם ההצעה של יאייג'י במסגרת המאמר שהוא חיבר עם זיינפ ג'ייהן מעידה על שאיפותיה של אנקרה לשדרוג מחודש של היחסים", אומר ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, עורך הירחון "טורקיסקופ". "עם זאת", מסייג החוקר הבכיר, "כדי לשדרג את היחסים בין המדינות לכדי נרמול אמיתי – חייבים לבנות יחסי אמון הדדיים מחודשים שעבורם נדרשת קודם כל החזרת השגרירים והקונסולים".
ד"ר כהן ינרוג'ק מוסיף כי "עבור אותם יחסי האמון ההדדיים, טורקיה חייבת לשנות את אופי השיח שלה כלפי מדינת ישראל. כלומר, להפסיק עם הדה-לגיטימציה אשר גורם נזק לתדמית של ישראל בקרב הרחוב הטורקי. מעבר לכך, אנקרה חייבת לוותר על מערכת היחסים האינטימית עם חמאס. אם ארדואן יעשה זאת, כך ניתן להעריך, בירושלים ישאפו למצוא את הדרכים שבאמצעותן היחסים יחזרו לשגשג כפי שכבר קרה בעבר".
