שר החוץ גבי אשכנזי ערך אתמול (שני) שיחת תדרוך עם שגרירי ישראל באירופה, לסיכום שנת 2020 וקביעת יעדים ל-2021. מהסקירה שהציגו הוא וראשי אגף אירופה במשרד התברר באופן מפתיע כי 2020 הייתה שנה טובה באופן יחסי בקשרים שבין ישראל לבין מדינות היבשת.
בין התהליכים החיוביים: אשרור הסכם השמים הפתוחים עם ישראל בפרלמנט האירופי; התקדמות בהכללתה של ישראל בתכנית המדע הבאה של האיחוד האירופי; הכרה של גרמניה, אוסטריה, אסטוניה, סלובניה, ליטא, לטביה וצ׳כיה בחיזבאללה כארגון טרור; 7 מדינות ששיפרו את הצבעתן באו"ם ומוסדותיו כלפי ישראל; ביקור של 12 שרי חוץ אירופים בארץ בתקופת הקורונה; ואימוץ הגדרת אנטישמיות של הברית הבינלאומית לזכר השואה (IHRA) אשר קובעת כי אנטי ציונות כמוה כאנטישמיות.
התפתחות חיובית מפתיעה במיוחד שמציינים בירושלים היא התרככות של שבדיה, מי שנחשבה למדינה עוינת ביותר כלפי ישראל בגוש האירופי. שבדיה אימצה אף היא את הגדרת איר"א לאנטישמיות. לאחרונה אף מנסה סטוקהולם לשכנע את צרפת להסכים לכינוס מועצת האסוציאציות - הגוף שאמור לקדם את ישראל והאיחוד האירופי, ואשר לא כונס כבר יותר מעשור כעונש אירופי לישראל על העדר התקדמות עם הפלשתינים.
"מבחינתה של אירופה הנושא הפלשתיני הוא עדיין חזות הכל ובכך לא חל שינוי", אומר פקיד בכיר במשרד החוץ. ואולם לדבריו, גם בהיבט זה ניכרת תזוזה שכן האירופים שינו את תגובתם להסכמי אברהם (בין ישראל לאמירויות, בחריין, סודן ומרוקו – א"כ). "בשלב הראשון הייתה להם תגובה מבוהלת או קרה להסכמי אברהם. לקח להם זמן להבין שמנקודת מבטם לא קרה שום דבר שלילי, ושההסכמים לא יגרמו להזנחת העניין הפלשתיני. עם זאת, הם עדיין לא קוראים להסכמים האלה 'שלום' אלא רק 'נורמליזציה', אבל ככל שהיו יותר הסכמים כך כבר יהיו יותר ברכות. והם (האירופים) כבר לא חמוצים", מוסיף הפקיד הבכיר.
השר אשכנזי קבע את נושא יחסי ישראל-אירופה בראש סדרי עדיפויות יעדי המשרד לשנת 2021. הוא ציין כי ב-2020 הוא עצמו קיים עשרות שיחות עם כלל שרי החוץ האירופיים, ואף נפגש עם רובם במסגרת מפגש שרי החוץ של האיחוד אליו הוזמן בפעם הראשונה שר החוץ הישראלי.
"עם כניסתי לתפקיד הצבתי את שיפור הדיאלוג שלנו עם מדינות אירופה כאחד היעדים המרכזיים של המשרד", אמר אשכנזי. "הבהרתי כי לא נאפשר 'דיפלומטיה של מגאפון' כי אם שיח ישיר, חיובי וקונסטרוקטיבי. אירופה היא שותפה חשובה מאוד ליחסי החוץ של ישראל, והבנתי את הצורך בחיזוק הקשר מולה בסדרי העדיפויות של המשרד". אשכנזי הוסיף כי מטרת המשרד היא להפחית את המתח והזיקה שיצרו האירופים בין הסוגיה הפלשתינית לבין קידום היחסים עם ישראל.
סמנכ"לית משרד החוץ לענייני אירופה, אנה אזארי, הוסיפה כי במחצית הראשונה של השנה, כאשר עמדה על הפרק האפשרות שישראל תחיל את ריבונותה של חלק משטחי יהודה ושומרון, "היה חשש לקטסטרופה" בקשרים שבין ישראל לאירופה. ואולם, "ברגע שנושא הסיפוח ירד מעל הפרק, הייתה תחושה הפוכה שאוטוטו פותרים את מרבית הבעיות ואווירת הדיאלוג מול האירופים השתנתה באופן מהותי".