התובעת הראשית של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, פאטו בנסודה, הודיעה אתמול (רביעי) באופן רשמי על פתיחת חקירה נגד ישראל בנוגע לביצוע פשעי מלחמה בשטחי יו"ש ועזה. על רקע ההחלטה הדרמטית, פנינו למומחים שונים כדי לברר כיצד על ישראל לפעול מבחינה משפטית.
דן שפירו, לשעבר שגריר ארצות הברית בישראל וכיום חבר במכון למחקרי ביטחון לאומי, סבור כי על ישראל להמשיך בעמדתה הלא-מכירה בבית הדין ולהמשיך בחקירות העצמאיות שלה - ושהיא תזכה ביחס לכך בתמיכתה המלאה של ארה"ב.
"ישראל, כמו גם ארצות הברית, אינה מכירה בבית הדין ולא חברה בו. היא תקבל את כל התמיכה האמריקנית בנושא, כפי שכבר ציין מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן. זהו העיקרון הראשון והחשוב בכל הנוגע להחלטה", ציין.
"מעבר לכך, לישראל יש מערכת משפטית חזקה ועצמאית, שחוקרת וצריכה להמשיך לחקור כל מקרה של חשד לפשע או למעשה לא ראוי של לוחמים וחיילים ביו"ש", הוסיף. "המערכת הזו טובה וידועה בעולם כעצמאית וככזו שלא מטייחת מקרים. לכן ישראל צריכה להמשיך להדגיש זאת, לחקור היכן שצריך ולהתעלם מבית הדין. אני משוכנע שבמצב כזה ארה"ב תתמוך בישראל ולא תאפשר את פעולת בית הדין נגדה".
אלן בייקר, לשעבר היועץ המשפטי של משרד החוץ, מסביר כי לשופטים אין שום סמכות וכי ההחלטה פוגעת למעשה בבית הדין עצמו. "ראשית, יש כלל בבית הדין בהאג שאם מדינה מנהלת מערכת משפט עצמאית ורצינית, הרי שאין לו סמכות להתערב. זה מה שקורה בישראל - ולכן אם חייל צה"ל או כל גורם אחר עשה עבירה, הוא נשפט בשקיפות רבה מאוד. זו הסיבה שלבית הדין אין סמכות בנושא.
"ביחס לטענת הרשות הפלשתינית על ההתיישבויות, הרי שבהסכם אוסלו עצמו נקבע שהעתיד שלהם ייקבע בהסכם - וכרגע אין הסכם ואין מדינה פלשתינית. מעבר לכך, בכל פעם שמתברר כי נגזלה קרקע פרטית - הרי שבית המשפט בארץ מפנה את השטח ואנחנו משתמשים רק בקרקע שאינה פרטית, שבה מותר לנו להשתמש גם על פי הדין הבינלאומי וגם על פי הסכמי אוסלו", הדגיש.
"מבחינה זו, רוב מדינות העולם רואות במעשה של התובעת הנוכחית כניעה פוליטית לרשות הפלשתינית והפיכת בית הדין לעוד מוסד בינלאומי שמכה בישראל כמו אונסק"ו, האו"ם וארגונים אחרים - וזו פגיעה קשה בבית הדין. חשוב גם להגיד שהפלשתינים עצמם קבעו בהסכמי אוסלו שהם לא מדינה, ולכן גם מהצד הזה אין לבית הדין שום סמכות כאן כמו שהיועמ"ש פרסם בעבר, ופרסם שוב השבוע.
"בשורה התחתונה", מסכם בייקר, "ישראל צריכה להסביר זאת ולהוביל להבנה שהמהלך הנוכחי הופך את בית הדין ממוסד מוסכם שאמור לטפל בגרועים שבבני האדם, למוסד שעוסק בזוטות ולכזה שמאבק את הסמכות שלו. אני גם מקווה שהתובע הבא של בית הדין שייכנס בקרוב יחליט אחרת בכל התיקים הפתוחים שהותירה לו התובעת הנוכחית, שהתנהגה בצורה מנוגדת לכל הכללים. תשע שנים היא לא עשתה כלום - ועכשיו חודשיים לפני פרישתה היא פותחת תיקים בצורה שלא רק שלא מקובלת עלינו, אלא גם על המון חברות בבית הדין".
אלוף במילואים עמירם לוין אומר כי "ההחלטה של בית הדין היא פוליטית בצורה טהורה לחלוטין. הרי לא חקרו את פשעי המלחמה של משטר אסד ולא פשעי מלחמה של מדינות אחרות, ופתאום החליטו להתמקד בישראל. את הנקודה הזו צריך להדגיש באופן מוחלט קודם כל. אחרי כן, ישראל צריכה לצאת במסע שמסביר כמה רשויות החוק בארץ עצמאיות, ישרות, נקיות ומבצעות את החקירה כמו שצריך".
גם לוין מתייחס לכך ש"בית המשפט לא מתערב בפשעי מלחמה שבוצעו לכאורה במקומות שבהם יש רשות שופטת עצמאית וראויה".
לדבריו, "נתניהו כראש ממשלה לצערי לא אומר את זה מספיק, אלא רק מתמקד בפוליטיות ובחוסר הסבירות של ההחלטה. בארצו שלו הוא תוקף את הרשות השופטת והוא מצוי בסתירה בכל הנוגע להבעת עמדה נחרצת כזו בעולם כי היא 'מפילה', ובייחוד לפני הבחירות, את התעמולה שלו.
"זה מצער, אבל האמת צריכה להיאמר - יש לנו מערכת משפט טובה מאוד, וזאת כמובן מעבר להחלטה עצמה של בית הדין שהיא פוליטית. עם זאת, צריך לדעת שיש לישראל בעיית תדמית ביהודה ושומרון. לא משנה כמה נהיה צודקים, תמונה אחת שווה אלף מילים והצד החזק תמיד בבעיה, כלומר תמיד יטענו שאנחנו לא בסדר וזה לא ישנה את זה שישראל מאוד בסדר. הסיבה היא שהרשות והפלשתינים נתפסים כחלשים, וכאן ישראל צריכה לפעול ולחשוב על פתרון מדיני".
מנכ"ל משרד החוץ לשעבר, אלון ליאל, סבור כי אם הייתה אפשרות לבטל את הדיון בבית המשפט על ידי מצב שבו ישראל לא לוקחת בו חלק זה היה עדיף - אך להערכתו במציאות המדינית בעולם כיום, כיוון שהחקירה תהיה ללא קשר לישראל, עדיף למדינה לשתף פעולה עם ההחלטה.
"אגיד זאת כך: לבטל את הדיון זה יהיה הכי טוב, ובארץ מקווים שזה מה שיקרה עם התובע החדש שצפוי להיכנס. אני לא סבור שהדיון יתבטל, כיוון שהוא עבר את כל מוסדות הארגון וכל הדיונים בו וזה מערב המון אנשים בתוך הארגון, ולכן גם אם יגיע אדם חדש מבחוץ זה לא ישנה הרבה. יש לנו גם את הניסיון מדו"ח השופט גולדסטון, שהיה ציוני ואוהד ישראל ובכל זאת לא שיתפנו איתנו פעולה, ובסוף יצא דו"ח נורא נגדנו שאם היינו משתפים איתו פעולה הרי אולי היינו מונעים את הפרסום.
"כמו כן, נטען נגד בית הדין הזה שהוא שופט רק גורמים חלשים בעולם כמו מדינות אפריקה וכל מיני מנהיגים שאין להם כוח פוליטי, ולכן ישראל הופכת לתיק מבחן כי אם ייסגר התיק נגד ישראל הרי שמדינות עולם שלישי רבות יפרשו מהארגון. מכל הנימוקים האלו, אני בעד להגיב ולא להתעלם. הרי תהיה גם חקירה של פעילות חמאס ומעשי פשע שנעשו על ידי הפלשתינים, ויש לנו הרבה מה להראות בנושא. כלומר יש לנו יכולת של ממש להשפיע על התוצאה.
"יש בחקירה שלושה סעיפים: על נוהל חניבעל (פקודה הנוגעת לחטיפת חיילים – א"ג) בסוף המבצע האחרון בעזה שנהרגו בו הרבה אזרחים, על הירי שלנו בהפגנות נגד הגדר ברצועת עזה וכן גם נגד ההתנחלויות. ישראל לא חייבת להתייחס לכל הסעיפים, היא יכולה להגיד 'לא' לכל הטענות ושלא כל הנושאים מקובלים עלינו או נראים לנו. אבל ככה אנחנו מביעים חוק, כי אנחנו לא בורחים מהעניין אלא מגיבים. זו דעתי, כי אני חושב שחקירה תהיה בין אם נשתף פעולה ובין אם לא", טוען ליאל.
"החקירה תיעשה מסיבות מדיניות שלא קשורות לישראל, אבל כאשר זה כבר קורה זו טעות לא להתגונן. יש לנו מומחים בינלאומיים ויש לנו גם הרבה מה להגיד על חמאס ועל ההתנהלות שלו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו