לא מעודנים מי יודע מה במערכת הביטחון שלנו. לא הלשעברים ולא הנוכחיים. בכל זאת, מדובר בגנרלים ובראשי מערכות שרגילים כי הכל סרים למרותם במערכות ההיררכיות ואפופות הילת הסודיות.
כך גם נראית "היציאה מהארון" של "הבכירים לשעבר" שהודיעו באייטם אחד בערוץ 13 כי הם מתכנסים לפרקים כדי לבחון את מצב הדמוקרטיה הישראלית. לאייטם השני כבר שיגרו את נדב ארגמן, ראש השב"כ לשעבר, עם מסר מכוון מטרה, אפוף בהילת המסתורין הנדרשת ובלי להותיר ספק: איום ישיר על ראש הממשלה נתניהו שאם יחרוג מהנורמות (איזה?) ויפעל בניגוד לחוק - הוא ישלוף את המידע שהוא מחזיק עליו.
בניגוד לשיירת הלשעברים שנשלחה בסוף השבוע לכל האולפנים וטורי הדעה באתרים - ארגמן לא כשל בלשונו ולא התבלבל. לראיון כזה בפריים טיים, עם יונית לוי, בלוקיישן שהוא בחר - מגיעים מוכנים מאוד. והוא בהחלט הגיע מוכן. האיום לא היה כשל לשוני אלא המסר במלואו: איום על ראש ממשלה על ידי בכיר לשעבר במערכת הביטחון. לפיכך, תגובת ראש הממשלה נתניהו לא היתה "ראש בראש" ולא "מתקפה" כפי שמיהרו לצייר עיתונאים נעדרי הקשר לוגי - זו התגובה המתבקשת כאשר מאן דהוא משמיע איום כל כך בהיר עליך.
אבל המסגור העיתונאי הוא הצרה הקטנה במחוזותינו, וגם תכלס, כבר התרגלנו. העובדה שנרקם מהלך מאחורי הקלעים של בכירים לשעבר שמזינים את בכירינו כיום באיומים ובמהלכים שנועדו להצר את צעדי הממשלה הנבחרת, היא־היא האיום על הדמוקרטיה. היא המצב שבגינו מזמנים לחקירה את כל אותם נכבדי הפורום ותוהים באילו עוד כלים ופרקטיקות הם מתכוונים להשתמש כדי לחבל בדמוקרטיה הישראלית.
ניחא, היה אפשר לחשוב שמדובר רק בפנסיונרים נעדרי השפעה. כבר ראינו שישנה מערכת סימביוטית בין המכהנים ללשעברים עד כי נראה שסיום תפקיד רק מעביר אותך לפוזה נוחה יותר לשיגור איומים מאפיוזיים, לא יותר.
ובהתאם להוכחת היכולת וטוהר הכוונה, ארגמן צריך היה להיחקר כבר בסוף השבוע. אם באמתחתו מידע חמור באשר להתנהלות רה"מ שלא הביא לידיעת גורמי אכיפת החוק, הוא נדרש לתת את הדין על כך, ואם מדובר ברכילות ואיומי סרק - אותו הדין.
ישנו חשש, אולי הגדול מכולם, נוכח אותו ראיון מאפיוזי והתכנסות פורום הבכירים לשעבר תכופות - וזה לחיינו כאן. ממש החיים שלנו ושל ילדינו, ולא לניתוח הדמוקרטי של פיטורי היועצת המשפטית כן או לא, עניין למשפטנים, לנבחרי ציבור ולא לאנשי ביטחון או מרפאים בעיסוק, עם כל הכבוד לכבודם. החשש הוא שוב שכמו שלפני 7 באוקטובר, הלשעברים וחבריהם המכהנים מנצלים את הבמה להזהיר מפני האויב המדומיין מבפנים, במקום להיות עם שבע עיניים על האויבים האמיתיים שישנם שם בחוץ.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו