חמ"ל תקשורת. צילום: משרד החוץ

חשיפה: הבינה המלאכותית שתשדרג את עבודת משרד החוץ

מתחת לאדמה, ליד חדר המצב של משרד החוץ, החל לפעול מערך AI שעוקב לראשונה אחרי כל הפרסומים אודות ישראל • החמ"ל מתריע מפני 'שריפות תקשורתיות' ומהווה כלי מדיני חדשני • התוצר הראשון: טיפול מקדים בסרט התעמולה ב-BBC

בחדר תת-קרקעי במשרד החוץ בירושלים החלה לפעול לפני כחודש מערכת חדשה של בינה מלאכותית העוקבת אחר כלל הפרסומים בתקשורת העולמית בנוגע לישראל.

המערך החדש, נקרא "חמ"ל תקשורת", וממוקם ולא במקרה ליד חדר המצב העוקב אחר התפתחויות גלובליות ומסייע לישראלים במצוקה. המיקום נועד לסייע בשילוב של המערכת החדשנית בליבת העשייה של המערך הדיפלומטי.

שלושה סטודנטים ישבו היום (ג') לפני הצהריים מול המסכים שהקפיצו לעיניהם כותרות חדשותיות שעוסקות בישראל. "אנחנו מטפלים ב-600 כותרות ביום", מספר דניאל, שאותו ואת חבריו אפשר להגדיר כעיניים של המדינה. אם הוא, חברותיו שלצדו, והממונים עליהם ימצו את היכולות של המערכת, מישראל ייחסכו לא מעט פיגועים הסברתיים ואולי גם מכות דיפלומטיות של ממש.

על הקמת המערך החדש הורה שר החוץ גדעון סער עם כניסתו לתפקיד. הוא עשה זאת לאחר שהתברר לו כי אין בידי משרד החוץ כלי שיעקוב אחרי כלל הפרסומים בתקשורת העולמית בנוגע לישראל. המשימה הוטלה על סמנכ"ל המשרד, צחי דיקשטיין, שמלווה את סער שנים רבות. בהתבסס על מערך דומה בקונסוליה הישראלית בניו יורק, פיתח הדובר שלה לשעבר, איתי מילנר, את המערכת החדשה והוא מפעיל אותה ביום-יום.

גדעון סער, צילום: AFP

דובר משרד החוץ, אורן מרמורשטיין, מספק את המספרים. "רק בתקשורת המסורתית המרכזית, יש כ-10,000 ידיעות על ישראל בכל 12 שעות. המערכת כרגע עוקבת אחרי 200 ערוצים שיש להם בממוצע כ-4,000 פרסומים ומדי יום מתווספים כלי תקשורת שאחריהם מתבצע המעקב", אומר מרמורשטיין.

המערכת עובדת כך שבשלב הראשוני כלי בינה מלאכותית הוא שקורא ומקשיב לכל הפרסומים בכלי התקשורת המרכזיים, בערוצי הטלוויזיה, בעיתונים, באתרי החדשות, בהסכתים וכן בחלק מהרשתות החברתיות בראשן X. התכנה מזהה האם יש עיסוק בישראל. במידה וכן, היא מציפה אותו בפני הסטודנטים. צוות זה מאפיין וצובע את הפרסום כטוב, רע או "שריפה" – אירוע שצפוי לפגוע באופן משמעותי בתדמית ישראל, או אפילו בה עצמה, ומחייב תגובה.

בהתאם לזיהוי, מערך הדיפלומטיה הציבורית במשרד מגבש את דרכי התגובה. אם הפרסום חיובי, מסביר מנכ"ל המשרד, עדן בר טל, נציגויות משרד החוץ במדינות הרלוונטיות וכן גורמי חברה אזרחית שאוהדים את ישראל מקדמים אותו. במקרה של פרסום שלילי, נבחן האפיון המדויק. "האם עמדת ישראל כלל לא מושמעת, או הפרסום מוטה או שמדובר בפרסום כזב? בהתאם לכך נבחר את המענה. דרישה להכנסת התגובה של ישראל, תיקון ההטיה או הפרכת הפרסום הכוזב", מסביר בר טל.

המנכ"ל מוסיף כי הכלי החדש הכרחי לעבודה הדיפלומטית במאה ה-21. "אנחנו כבר מזמן לא בעידן שמסרים בין מדינות עוברים בשיח בין דיפלומטים. יש מעגלים נוספים שמשפיעים על השיח והכלי הזה מאפשר לנו לזהות ולפלח אותם בצורה מדויקת. הוא אפילו מאפשר לנו למדוד כיצד מתקבל מסר שאנחנו מוציאים ולדייק אותו בזמן אמת, בהתאם לניטור של המערכת", מוסיף בר טל.

בשבוע שעבר "חמ"ל תקשורת" כבר תרם באופן משמעותי לצמצום נזקים כאשר זיהה מראש סרטון פרו-חמאסי שתוכנן להיות משודר ב-BBC. בעקבות הזיהוי משרד החוץ בירושלים והשגרירות בלונדון דרשו מה-BBC להכניס את תגובת ישראל, שלפני כן הרשת הבריטית לא טרחה לבקש. לאחר מעשה הרשת נאלצה להתנצל על שידור הסרט משום שהתברר כי סייע במישרין לתעמולה של חמאס.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...