14 חודשים לאחר שהחלה בתפקידה וכמה חודשים לאחר שעזבה את אירלנד - לאור הצעדים האנטי ישראליים שאירלנד מבצעת בזירה הבינלאומית, דנה ארליך, שגרירת ישראל באירלנד, מדברת על התקופה הקשה כשגרירה במדינה הכי אנטי ישראלית באירופה ועל ההחלטה לסגור את שגרירות ישראל באירלנד.

"התחושה היא קשה מאוד, ההחלטה לסגור את השגרירות היא החלטה אמיצה ונכונה אבל זו סיטואציה לא פשוטה מבחינת הצוות, השגרירות, הקהילה הישראלית והיהודית. וגם ברמה האישית. בתור מי שנמצאת בחזית מדי יום מאז תחילת המלחמה, זה לא קל" אומרת השגרירה לשעבר. "נכון, כבר שנים רבות שאירלנד היא מדינה מאתגרת מבחינה דיפלומטית, עוד לפני שבעה באוקטובר, אבל עדיין קשה לסגור שגרירות, זה אירוע היסטורי. קשה גם להיפרד מהאנשים שליוו אותנו והיו שותפים לדרך הלא פשוטה שעברנו ב 14 החודשים האחרונים".

זה התפקיד הראשון של דנה ארליך כשגרירה. בעבר היא כיהנה בתפקידים רבים במשרד החוץ, כולל תפקידים בקוסטה ריקה ולוס אנג'לס, יועצת מדינית בלונדון, וגם תפקידי מטה כגון מנהלת תיאום בלשכת מנכ"ל משרד החוץ ומנהלת קורס צוערים, "כשהתחלתי את השליחות באירלנד פגשתי גורמים רשיים באירלנד והם טענו שהם לא אנטי ישראלים, ואני רציתי לתת להם ליהנות מהספק ולראות לאן מתקדמים היחסים", אומרת ארליך.

חודש לאחר כניסתה לתפקיד היא הבינה מהר מאוד שההתנהלות האירית היא אנטי ישראלית - "בשנה האחרונה אנחנו רואים איך האירים עוברים כל גבול של קיצוניות, אפילו עד רמה של אובססיה נגדנו, כי אם אתה מבקש מבית הדין הבינלאומי לשנות הגדרה של "רצח עם", שזה מה שהאירים עשו כדי להתאים את ההגדרה של רצח עם למה שהם רוצים שנהיה אשמים בו, אז זו כבר אובססיה".

"מקבלים ברכות תודה מחמאס ומקדמים חקיקת BDS"

"כשהם מכירים במדינה פלשתינית ומקבלים ברכות תודה מחמאס, אז מבינים איפה הם ממוקמים מבחינת הדעות שלהם. כשהם מנסים לקדם חקיקת BDS שתפגע באזרחים אירים ובכלכלה האירית, אלו לא צעדים התורמים לדו קיום, אלה אפילו לא צעדים פרו פלשתינים, אלה צעדים אנטי ישראלים".

מאז שהחלה לכהן כשגרירה בתחילת ספטמבר 2023 נתקלה ארליך במציאות קשה עד בלתי אפשרית עם עוינות שהגיעה מהתקשורת, מהממסד הפוליטי ומהאזרח הפשוט. "השיח הקיצוני השתלט על הציבוריות האירית. אני חושבת שהם נמצאים בתוך תיבת תהודה שרק מלבה אחד את השני. התקשורת, החברה האזרחית והפוליטיקאים שעושים תחרות של מי יהיה יותר קיצוני נגד ישראל.

"אני לא חושבת שכול העם האירי אנטישמי או שכולם נגד ישראל, אבל לאור השיח שנוצר, אנשים שחושבים שישראל בסדר, חוששים להביע את דעתם ונוצר שיח חד כיווני מוחלט, הכולל בריונות כלפי כל מי שמביע עמדה מאוזנת, שלא לדבר על עמדות בעד ישראל. נוצר כאן עיוות טוטאלי".

"אנחנו חוזרים ואומרים שיש הטייה חד צדדית ומוסר כפול כשזה נוגע לישראל וזה כל כך מוטמע במערכת האירית שהם אפילו לא מסוגלים לראות את זה. הדה לגיטימציה לכל שיתוף פעולה עם ישראל, גם ללא חסות ממשלתית, הפך ללא לגיטימי, וזה מה שאנחנו לא רואים באף מדינה אחרת".

"בתקשורת יש רק סיפור חד מימדי נגד ישראל"

"אני גם מסתכלת על אירלנד ולא רואה ששינוי במפה הפוליטית ישנה את היחס כלפינו, בתקשורת אין סיפור אחר אלא רק סיפור חד מימדי נגד ישראל, בפומביות הציבורית אין גורמים שמציגים עמדה מאוזנת יותר. זה קול אחד דומה שהוא בסופו של דבר אנטי ישראלי".

למה חשוב לקיים יחסים עם אירלנד?

"חשוב להדגיש שהסגירה של השגרירות היא לא ניתוק יחסים, אלא מעבר לפורמט אחר. לא בכל מדינה שיש לנו איתה יחסים יש שגרירות. ההחלטה היא לתעל ולהעביר משאבים למקום שכן מעוניין לשתף איתנו פעולה. אנחנו שומרים על ערוצי שיח עם מדינות רבות שאין לנו שגרירות אצלן. לגבי היחסים עם אירלנד, יש קהילה יהודית וישראלית וחשוב לנו להבטיח את הנוכחות והביטחון שלהם.

"יש הרבה חברות בינלאומיות גדולות באירלנד ויש לנו קשרי מסחר משותפים של ישראל אירלנד וארצות הברית ויחסים גם עם המגזר העסקי וגם במגזר הפרטי והיחסים ימשכו. לישראל יש מערכות יחסים גם עם מדינות אחרות, אפילו כאלה שיחסית עוינות את המדיניות של ישראל".

איומים לרצח השגרירה

מלבד קמפיין הדה לגיטימציה נגד ישראל, היה גם קמפיין דה לגיטימציה שהופעל ישירות נגד השגרירה ארליך, שכלל איומים ברצח, הפצת כרזות עם תמונתה ושליחת מכתבים מאיימים לשגרירות, ואין ספור קריאות נגדה, כולל ברשתות החברתיות.

"קשה להיות במרכז קמפיין הסתה שממוקד במדינה שאתה אוהב וגם בך אישית. קשה לראות את המחיר של כל חברי הצוות בשגרירות שילמו בגלל שהם עבדו בשגרירות ישראל. זו הייתה שנה קשה לכולנו, אבל מה שהחזיק אותי זו הגאווה שיש לי קול ותפקיד באחת התקופות הקשות של המדינה.

"קמפיין ההסתה נובע מזה שהמסרים שלנו קיבלו תהודה ונוכחות באירלנד. חשתי גם איום אישי לעיתים, חופש התנועה שלי הוגבל בגלל האיומים הרבים והמצב הספציפי שם. אבל אני חושבת שלאף אחד במשרד החוץ לא קל בתקופה הזאת, לאף שגריר לא קל להיות במצב הזה. מה שהראינו ב-14 החודשים האחרונים זה שאנחנו לא מפחדים ונמצאים בחזית המדינית של כל אתגר. במקביל, חלק מהחובה הזאת זה גם לדעת לעשות חישוב מחדש על המשאבים והתועלת".

עד כמה חווית שם אנטישמיות?

"אם מגדירים דה לגיטימציה של ישראל כאנטישמיות אז אי אפשר להפריד בין הדברים. האנטישמיות נוכחת".

אנשים מהקהילה הישראלית באירלנד הביעו מחד הערכה רבה לפעילות שלך באירלנד, ובמקביל, הביעו חשש מהבאות בשל סגירת השגרירות. מה המסר שלך אליהם?

"אני שומעת את החששות שלהם ומבינה אותם, אנחנו נמשיך לעזור להם בכל דרך אפשרית. צריך להדגיש שהחששות שלהם נובעים כי ממשלת אירלנד לא מספקת ביטחון לקהילה היהודית והישראלית. בשנה האחרונה הקהילה הישראלית באירלנד הייתה שותפה קרובה, חשובה ומוערכת. הם אנשים מדהימים ששילמו מחירים אישיים גבוהים במקומות העבודה שלהם בגלל התמיכה שלהם בישראל ובגלל היותם ישראלים או יהודים. אני מעריכה אותם ומבחינתי הם אחד הדברים שהקלו עליי, הידיעה שאנחנו בחזית אבל לא לבד, וגם הם צריכים לדעת שהם לא לבד ונמשיך לעזור להם ככל שנוכל".