דובר בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) העלה את האפשרות שבית הדין יפסיק את הההליכים נגד רה״מ בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט, אם ישראל תחקור ״חקירה רצינית״ את האשמות שעומדות בבסיס הצווים.
דבריו של דובר האו״ם עבדאללה פאדיל צוטטו בידיעה שהתפרסמה אתמול (שבת) באתר חדשות האו״ם על הוצאת צווי המעצר נגד המנהיגים הישראלים.
בתשובה לשאלה "מה קורה בהמשך", השיב הדובר כי יש אפשרות להביא להקפאת הצווים.
"בשלב קדם-משפט, הנאשמים יכולים לערער על קבילות ההליכים. המדינה הנוגעת בדבר או החשוד יכולים לבקש מה-ICC להפסיק את ההליכים נגדם, אך זאת בתנאי שיש הוכחות לקיום הליכים משפטיים רציניים ואמיתיים ברמה הלאומית לאותם החשדות”, אמר עבדאללה.
עוד הוסיף עבדאללה כי ״האחריות המרכזית לחקור היא על מערכת אכיפת החוק של המדינות, אך אם חקירה אמיתית אינה מתנהלת - אזי על בית הדין הבינלאומי לנהל חקירה ולהגיש אישומים בעניין״. עוד הוסיף: ״זה לא די שתהיה קיימת מערכת משפט, אלא שמערכת המשפט הזאת צריכה להראות שהיא אקטיבית ביחס לחשדות על הפשעים הרלוונטיים״.
כזכור, שופטי בית הדין אישרו בשבוע שעבר את את בקשתו של התובע הכללי כרים חאן לדרוש את מעצרם של נתניהו וגלנט באשמת פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות שהתבצעו לכאורה במהלך המלחמה בעזה.
גורמים משפטיים בכירים, ביניהם היועמ״שית, החוו את דעתם כי הדרך היחידה לעצור את ההליכים, היא בעזרת הקמת ועדת חקירה ממלכתית שתקבל מנדט לבדוק את האשמות כלפי ישראל, נתניהו וגלנט.
ועדת חקירה ממלכתית מתייחדת בכך ששופט ממנה את חבריה, ולא פוליטיקאים - על פי אותם גורמים, כל ועדה אחרת תיחשד כמוטה על ידי הפוליטיקאים שעומדים במרכז החשדות בביה״ד.
נתניהו, כחלק מהתנגדותו הקטגורית לועדת חקירה ממלכתית סירב לפעול להקמתה. רק לאחרונה דווח בישראל היום כי בכוונתו להקים ועדת חקירה ״מיוחדת״ לשם חקירת האסון ולמנות את חבריה בהצבעה בכנסת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו