התובע הראשי בבית הדין הפלילי הבינלאומי, קרים חאן, הגיש היום (שלישי) בפני הרכב השופטים בקשה להכריע בשאלת הוצאת הצווים נגד רה"מ בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט ומנהיג חמאס יחיא סינוואר, וזאת בשל "התמשכות הפשעים" והמצב המחמיר ברצועת עזה.
עוד במסמך, נסוג חאן מבקשת המעצר של איסמאיל הנייה, וזאת בעקבות חיסולו בטהרן בסוף חודש יולי. על אף הודעת צה"ל כי חיסל את ראש הזרוע הצבאית של חמאס, כתב חאן כי התביעה עדיין אוספת מידע בנוגע לגורלו של דף, ואם אכן יאמת את דבר מותו – ימשוך גם את בקשת המעצר במקרה הזה.
בקשת המעצר נגד המדינאים הישראלים ובכירי ארגון הטרור חמאס הוגשה בחודש מאי, והרכב השופטים עשוי להכריע בשאלת הוצאת הצווים כבר בזמן הקרוב. במהלך חודשים אלה אפשר ביה"ד לעשרות מדינות וארגונים להגיש חוות דעת המתנגדות ותומכות בבקשתו של קרים חאן. במהלך חודש אוגוסט חאן הגיב לאותן חוות דעת, וביקש מביה"ד להזדרז ולהכריע בסוגיה.
אם אכן יוצאו הצווים, יצטרכו המדינות החברות בביה"ד, בהן מרבית בעלות בריתה של ישראל מלבד ארה"ב, לעצור את גלנט ונתניהו במידה ויגיעו לשטחן. ישראל פועלת מזה כמה חודשים בניסיון למנוע את המהלך, שיהווה תבוסה דיפלומטית קשה – בין היתר, על ידי שכנוע מדינות החברות בביה"ד להתנגד להוצאת הצווים והובלת מהלכים אמריקניים נגד ביה"ד.
בדרג המקצועי במשרד המשפטים מאמינים כי הדרך היחידה למנוע את הוצאת הצווים, תהיה על ידי הקמת ועדת חקירה ממלכתית שבידיה יושמו הסמכויות לחקור את הטענות נגד הבכירים הישראלים. נתניהו, שמתנגד להקמת ועדה חקירה כזאת מסיבותיו, ביקש לבחון פתרונות אחרים. לאחר דיון בנושא בחודש אוגוסט, מסרה לשכת רה"מ כי "גם לשיטת היועמ"שית עצמה אין כל ודאות כי הקמת ועדה זו תוביל לביטול הבקשה להוצאת הצווים".
כך או כך, ההכרעה בסוגיה הנפיצה מתקרבת ככל שעובר הזמן.
מלשכת ראש הממשלה נמסר: "ההשוואה שעושה התובע בהאג בין ראש הממשלה ושר הביטחון של ישראל, שנלחמת בטרור הרצחני של חמאס לפי דיני המלחמה; לבין פושע המלחמה סינוואר, שמוציא להורג חטופים ישראלים בדם קר; היא אנטישמיות לשמה וחרפה מוסרית מהמעלה הראשונה. לצערנו, ראינו מלכתחילה שהתהליכים בהאג מוטים פוליטית ואינם נשענים על-בסיס משפטי מקצועי כל שהוא".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו