ממשיכות השיחות באחת הסוגיות הבוערות במדינה: הדיונים על חוק הגיוס, במליאת ועדת החוץ והביטחון, התקיים היום (שני). דיון נוסף צפוי להתקיים מחר ב-18:00, בכפוף לסיום הדיונים במליאת הכנסת.
בזמן הדיון, ח"כ אלמוג כהן תקף את נציגי ארגון המחאה "אחים לנשק": שרפתם אותנו בתוך הבית. הפקרתם את ביטחון המדינה. אתם ארגון אלים ומסוכן". נציג אחים לנשק ענה: "מזכיר לך שניהלנו את המשק כשהממשלה לא תיפקדה. אנחנו הצלנו את המדינה".
את הדיונים פתחו משפחות החטופים, בין הדוברים הייתה הדסה לזר, אחותו של החטוף שלמה מנצור - החטוף המבוגר ביותר בשבי חמאס. היא מספרת על השואה השנייה שאחיה חווה, הראשונה בתצורת "ליל הבדולח של ילדי עיראק" בפראות הפראוד.
"השמים נפלו עלינו, החיים התהפכו, דמינו את סבא שלכם נמק בגיהנום בלי אור, חמצן ומזון - האם הוא יכול לשרוד כך? הזמן עבר ואני זועקת את זעקתו". עוד אמרה הדסה, כי מנצור היה ממייסדי קיבוץ כיסופים "אחי הוא איש עם לב וידי זהב ותמיד עם חיוך, איש של נתינה אין סופית. אני מדברת עליו מולכם וליבי שוטט דם, דמיינו את סבא שלכם שנחטף במשקל 57 ק"ג, אנחנו חרדים לגורלם. מה עם מצוות פידיון השבויים".
בסיום דבריה, היא פנתה לראש הממשלה: "הבטחת שלחץ ביטחוני יביא לשחרור יקרינו, בינתיים אתה ממוטט אותנו. אמרת שאנחנו כפסע מניצחון ואני ומשפחתי כפסע משיגעון. איבדנו שליטה על החיים, על הבית, על הילדים והנה שומעים שמר נתניהו נסוג מעסקת נתניהו. מדובר בהפקרת 120 חטופים ובפגיעה של המדינה באזרחיה. זה כישלון חסר תקדים ואי עמידה במטרות המלחמה. האחריות לשחרור כל החטופים היא עליך ראש הממשלה, אין מבחן חשוב מזה".
לאחר מכן, נאם אביו של אבינתן אור שבשבי חמאס: " אני מזועזע מהאמוציות בחוק הרבנים ובחוק הגיוס. אני שרציתי להגיע לדרעי לפני פסח, נפנפו אותי, אני מחפש את האומוציות שלכם בנושא החטופים. אני מסכים לגמרי - לחץ צבאי לא יוצר סגירת מעגל ביחס לחמאס ובטח לא להחזרת החטופים". לדבריו, על העזתים להבין שלא יהיה חמאס ביום שאחרי, "נועה ארגמני לא הייתה אצל חמאסניק עם סכין בשיניים, היא הייתה עם אזרחים. הם צריכים להבין שיש להם פצצה מתקתקת ביד, איך הם יבינו? באמצעות יצירת משילות טקטית".
הרב תמיר גרנות, ראש ישיבת הסדר ואב שכול לסרן עמיתי גרנות ז"ל שנפל בגבול הצפון: "אין עמדה ערכית ועמדה תורנית שאומרת שמי שלומד תורה לא ירצה להילחם כשיש מחבלים על הגדרות. לא תמות על דם רעיך - אין בחור או רב חרדי שיודע שאין פטור בעת מלחמה. הבחור החרדי לא נאבק על זה שמישהו אחר ילך ויפצע במקומו, אלא הוא חושש לא על עצמו או על לימוד התורה של הפרט אלא על עולם התורה. החשש שלו הוא שעולם התורה ימחק אם יעבור חוק גיוס גורף".
לדבריו, מדובר ברגע היסטורי שבו נפתח חוק הגיוס לדיון מחודשש, שכן היום יש בעיה ביטחונית גדולה וחברה חרדית ענפה. "כדי שיהיה אפשר להגיע לפתרון העולם החרדי צריכה לשמוע שזה לא מאבק נגד עולם התורה, עולם התורה לא יסוכן אם יעבור החוק הזה, שהמרקם הזה בלי שהמדינה תמצמץ ובלי שנוותר על התביעה החיונית שהם יגוייסו".
הרב תמיר גרנות בדיון בנושא חוק הגיוס: "אין עמדה תורנית שאומרת שמי שלומד תורה לא יוצא להילחם" // יהודה שלזינגר
הוא הציע בסוף דבריו שהחוק יקרא חוק לימוד התורה ולא חוק הגיוס, כלומר שהכנסת תגיד: "אנחנו מוכנים שיהיה שני מיליארד שקלים כל שנה ללימוד התורה בתנאים מסוימים, בהתאם למדרגות. כלומר, שמי שלא ישרת בכלל לא יקבל תקצוב אישי והתקצוב יינתן מתוך כבוד לתורה".
חברת הכנסת אורית פרקש הכהן גינתה את הדיון בוועדה בשל היעדר הנוכחות של הסיעות החרדיות. "אנחנו עוסקים בהצעת חוק פוליטת שהגישה הממשלה כדי לשרוד את ימיה עד לפגרה הבאה, בשורה לא תצא מהוועדה הזו אני מצטערת לומר. לו הייתה כוונה אמיתית לשנות את השיוויון בנטל, היא לא הייתה מגישה הצעת חוק כל כך ירודה מקצועית", אמרה.
לדבריה, הצעת החוק לא מספקת מענה לצורכי הביטחון בעת המלחמה, "שר הביטחון מתנגד להצעת החוק הממשלתית הזאת, לכן רה"מ הגיש את ההצעה ועקף את הסמכות שאחראית על הביטחון. מערכת הביטחון, ומנכ"ל המשרד, מתנגדים אליה". לדבריה, מדובר בתקדים בפרט שמדובר בנושא אקוטי. מעבר לכך, הוסיפה הכהן: "הפקידים הכלכליים מתנגדים אף הם לחוק אי השיוויון בנטל בשל ההשלכות הכלכלליות".
היא הוסיפה "יש כאן פסאדה פוליטית, יש פה חוק לא חוקי - עלינו לקרוע את מסכת השקר הזה מעבר לחוק הזה. אין פה נציג של המפלגות של החרדיות לא בכדי - לו הייתי אתה (אדלשטיין) הייתי מציגה את הצעת החוק הזאת בוולה למזכיר הממשלה, שילך לעשות עבודה ויציג הצעת חוק שמראה מענה לצורך הביטחוני ומכבדת את הציבור הישראלי".
בסיום דבריה של ח"כ פרקש הכהן, יו"ר ועדת חוק וביטחון, יולי אדלשטיין, לדחות את המשך הדיונים לשבוע הבא עד לגיבוש הדברים בצורה מסודרת יותר תוך שמיעת השיקולים הביטחוניים של הצבא מטעם הגורמים הרלוונטיים. "בואו נלך עם צה"ל, עם מערכת הביטחון, לא רק במילים. אני לא מתכוון להיות ילד כאפות של אף אחד, אני לא מתכוון לשמוע שכל מטרתי היא למשוך חוק ולעשות בכאילו. אני אופטימיסט חסר תקנה שמאמין שאנחנו בהזמדנות היסטורית, אם נתחיל עם המשחקים חבל על הזמן".
"אני לא הולך לרוץ אחרי סיעות חרדיות. פעם אחרונה שבדקתי, הן לא רוב בכנסת" - יו"ר וועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין בדיון על חוק הגיוס: "בואו נלך עם מערכת הביטחון, לא רק במילים"@YuliEdelstein pic.twitter.com/dGncX9MxcY
— ערוץ כנסת (@KnessetT) June 24, 2024
ח"כ רם בן ברק הדגיש: "נתמוך בכל חוק שצה"ל יביא שבו בסופו של דבר יגוייסו כל החרדים למעט הפטורים בחוק שיביא צה"ל".
דן אילוז התייחס בדיון לסנקציות האפשריות על המוסדות החרדים בעקבות אי גיוס התלמידים: "לא חושב שסנקציות פליליות וכלכליות צריכות להיות על מי שלא יתגייסו אלא, על האנשים כפרטים. אני לא חושב שמישהו יתגייס למקום מסוים רק כי הפסיק המימון למוסד בו הם נמצאים. מוטלת אחריות על הצבא שדגל בשנים האחרונות בהיותו כור היתוך. אנחנו לא רוצים לשנות אנשים שמגיעים לצבא, אלא לתת הזמדנות להתגייס ולהשתחרר עם אותה מערכת אמונית".
לאחר מכן, דיבר ח"כ והרמטכ"ל לשעבר, גדי אשכנזי: "האמירה שצה"ל יגיד מה הוא צריך זו אמירה שגויה, זה עניין ציבורי שצריך להעסיק כל אזרחי במדינה. אחרי 7 באוקטובר עומדת השאלה שנכנסים למציאות חמורה מאוד לא רק כלפי החצי שלא משרת אלא גם כלפי החצי פלוס שמשרת". הוא פנה למשפחות החטופים שנאמרו והתייחס לעסקה לשחרור יקיריהם: "בקבינט עמדו שתי אפשרויות: או עסקה כוללת - הכל תמורת הכל, או עסקה בשלושה שלבים. אמירתו של נתניהו היא בניגוד למטרות המלחמה ולנקבע, דרושה הבהרה למשפחות החטופים וללוחמים שמחרפים נפשם".
ביקשה ח"כ מירב מיכאלי להתייחס לחוק הגיוס ולהשלכות שילוב חרדים בצה"ל על החיילת והלוחמות בו: "אמונה דתית זה עניין אישי ופרטי. חובה לאפשר חופש פולחן זה אבל לא יכול לכלול כפיה על אחרים ועל אחרות. לא יכול לכלול הדרה של נשים משירות בבסיסים, בתפקידים, בשירה, בהנחיה ועוד. לא ייתכן שבשל השתדלות להכניס חרדים זה יבוא על חשבון המשרתות. שמענו על מקרים שבהם נאסר על חיילות ללבוש מכנסיים קצרים. שנכפה עליהם לישון עם חזיה. גם גבר חרדי שבא לצה"ל צריך להבין שהן לא באות חשופות ובאות לפתות אותו. הוא צריך לחיות עם זה שהן שם".
בסיום דבריה של ח"כ מיכאלי לא הסיכמו עמה מרבית חברי הוועדה וטענו כי היא מנסה לטרפד מעבר של חוק אפשרי.
מזכיר הממשלה, עו"ד פוקס: "מדובר במחלוקת רבת שנים, פסק הדין שיינתן בבג"ץ לא יישב את המחלוקת. קיים פער גדול בין המצוי לרצוי. אני חושב שהמטרה המשותפת בקרב מי שיושב בשולחן הוא העלאת היקף המגוייסים לצה"ל. אני מאמים שהפלטפורמה כפי שהועלתה על ידי הממשלה היא המתאימה ביותר כרגע ותתאים ל-25 שנה ולא הוראת שעה. צריך לעשות התאמות הקונסטרורציה, היא הכלי המיטבי לקידום הנושא. החוק התחיל אצל ליברמן, המשיך אצל גנץ. יש לי מסמך שגיל לימון (יועמ"ש) הסכים לה לפני שנתיים".
עוד אמר, עו"ד יוסי פוקס: "תכלית החוק הוא צמצום אי-השיוויון דרך יעדי גיוס. סנקציות מוסדיות משמעותיות, קידום השתלבות בשוק התעסוקה. 7 באוקטובר עשה שינוי אצל כולם. הפלטפורמה הזאת, לא היה לה סיכוי אצל הנציגים החרדים. צריך לקחת את הכלי ולהתאים אותו. הדרך להגדיל את שיעור המתגייסים הוא בחוק הזה, אפשר להגיע בהסכמה.
מזכיר הממשלה, עו״ד יוסי פוקס: ״מדובר במחלוקת רבת שנים. פסק הדין שיינתן בבג״ץ לא יישב את המחלוקת״
לדבריו, "נעשתה עבודה רצינית במערכת הביטחון. מי שחושב שהיעד יושג בכפייה - הוא לא יושג. שר הביטחון אמר את זה בעצמו. הציבור החרדי רואה בלומדי התורה כסיירת מטכ"ל שמגינה על מדינת ישראל. בתצהיר המשלים של צה"ל צוין שמעבר למספרים הרגילים יודעים לקלוט כבר החודש (יוני 2024) כ-3,000 חיילים נוספים לצבא. בתוך 63 דחויי שירות יש כמה אלפים שצה"ל יודע שהם לא בישיבות וגם לא בדוחות. הם לא לומדים. במקום לשלוח צווי גיוס לפוניבז צריך לגייס את אלה שלא לומדים".
לאחר מכן, נאם היועמ"ש לעבר, עו"ד גיל לימון: "במצב המשפטי הקיים כיום שחלה חובת גיוס על הציבור החרדי בגיל שירות. הצעת החוק שבוועדה גובשה בתקופה ביטחונית שונה. ההצעה לא נותנת מענה לפגיעה בשיוויון. הצעת החוק פגומה מיסודה. היא גובשה במנותק מצרכי הביטחון וצרכי המשק".
המשך השיח בוועדה עסק בעיקר באופני הגיוס לצה"ל, הועלתה טענה להעלאת גיל הפטור ל-24, כיום עומד על גיל 21, מאחר שכיום הנוער החרדי שמתגייס בן 19 עד 20, ולכן בעבור הצעיר החרדי אין מבחינתו סיבה להתגייס. נושא נוסף שעלה לסדר הדברים הוא ההכרח בהחזרת משרתי המילואים, שבסבבי הגיוס הרביעיים ומעלה, לשוק העבודה. זאת כדי שיוכלו להניע את המשק, בעוד שהצעירים החרדים יוכלו להתגייס ולסייע בנטל, ובזכות, השירות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו