ההחלטה הטורקית לאסור יצוא לישראל ב־54 קטגוריות של מוצרים, וביניהם חומרים כגון מלט ופלדה, היא מדאיגה. יהיו לה השלכות על המשק הישראלי, בעיקר על סקטור הבנייה, והיא צפויה להעלות את עלויות הבנייה.
אך מעבר לכך, היא גם נקודת שפל נוספת ביחסי ישראל־טורקיה. עד היום היה הסחר בין המדינות נקודת האור ביחסים, שאפשרו לשמור על ערוצי תקשורת גם בתקופות של מתיחות פוליטית חריפה.
אף שעוד לא ברור לגמרי איך טורקיה תאכוף את איסור היצוא וכיצד תגיב ישראל (שר החוץ ישראל כ"ץ איים באיסורים על יבוא מטורקיה גם מצד ישראל), יהיו להגבלות היצוא גם השלכות משפטיות ביחס להפרות חוזים. בכל מקרה, המתיחות תתרום לחוסר הוודאות ביחסים הכלכליים שבין המדינות ולירידה נוספת בהיקף הסחר, שכבר ככה ירד ב־2023 ביותר מ־30% בהשוואה ל־2022.
העילה הרשמית להגבלות הטורקיות היא חוסר שיתוף פעולה מספק מצד ישראל, לטענת אנקרה, ביחס לבקשותיה לאפשר סיוע הומניטרי מוצנח לעזה. עם זאת, ברור שגורם מרכזי להחלטה הוא הלחצים הפנימיים מצד דעת הקהל הטורקית שהופעלו על מפלגת השלטון, "מפלגת הצדק והפיתוח", לעצור את הסחר עם ישראל.
בין היתר, ניתן להסביר את תוצאות הבחירות המקומיות בטורקיה בסוף מארס, שבהן מפלגת האופוזיציה "מפלגת העם הרפובליקנית" יצאה מנצחת, וכן את ההצלחה המפתיעה בבחירות של המפלגה האסלאמית "מפלגת הרווחה החדשה", בכך ששתיהן השתמשו בנושא המשך הסחר עם ישראל בקמפיין הבחירות כדי לנגח את מפלגת השלטון.
ההחלטה הטורקית מצטרפת לחרמות רשמיים ולא רשמיים על ישראל מצד גורמים בינלאומיים אחרים, מה שמקשה את מצבה האסטרטגי. לא ברור גם שנשיא טורקיה ארדואן יעצור בהחלטה הנוכחית, ולא יפעיל נגד ישראל סנקציות נוספות.
אף שיש מודעות לכך שיש חשיבות בשיח עם אנקרה, שכן יכולת ההיזק שלה היא לא מבוטלת - הרי לנוכח תמיכתה של טורקיה בחמאס קיימות מגבלות ביכולת של ישראל להתגמש מולה. לצד זאת, ההבנה שלחצים בדעת הקהל הטורקית הם בין הגורמים להקצנה במדיניות של אנקרה צריכה לשמש תמרור אזהרה לישראל, שלא להחמיר עוד יותר את המשבר ברמה הפומבית.
הכותבת היא חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי,אוניברסיטת תל אביב, ומתמחה במדיניות החוץ הטורקית
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו