ארדואן הוא האויב, והגיע הזמן לטפל בו

כה אמר ארדואן למהגרים הטורקים שחיים באירופה: "המקומות שבהם אתם חיים ועובדים הם כיום מולדתכם וארצכם החדשה. תבעו עליהם בעלות בתוקף! הקימו עוד עסקים ורשמו את ילדיכם לבתי ספר טובים יותר. עברו עם משפחותיכם לשכונות טובות יותר. נהגו במכוניות הטובות ביותר, רכשו את הבתים היפים ביותר, והולידו חמישה ילדים - לא שלושה בלבד - כי אתם העתיד של אירופה".

האמירה הנשכחת הזאת מבית היוצר של "הג'יהאד השקט" - רלוונטית כיום, כי "העתיד של אירופה", בדמות מהגרים טורקים רבים שנטלו חלק בפרעות נגד יהודים באמסטרדם, שוב התפרץ בסוף השבוע שעבר.

בעידן שבו השם מוחמד, על תעתיקיו השונים, הוא השם הפופולרי ביותר של ילדים בערים אירופיות רבות, וכאשר המטרה היא לייצר נראות, זהות, תודעה והשפעה אסלאמית - גם הווריאנט הבא, מבית המדרש של הנשיא הטורקי, רלוונטי השבוע.

כה אמר ארדואן (2): "עלינו לבקר באל־אקצא הרבה יותר. מטורקיה מגיע לירושלים המספר הגבוה ביותר של תיירים מכל המדינות המוסלמיות, אך נמוך בהרבה ממאות אלפי האמריקנים, הרוסים והצרפתים שפוקדים את העיר ואת אל־אקצא. מדוע מאות אלפים מאיתנו לא יבקרו גם הם באל־קודס? ביקורים אלה יהיו התמיכה הגדולה ביותר באחינו שם".

כשמדובר בישראל, ארדואן קנאי ואובססיבי פי כמה, והג'יהאד השקט הוא רק חלק מהסיפור. כספים כשרים רבים מטורקיה אמנם זורמים לנגב, ליפו, ללוד, לרמלה, לחיפה ולירושלים, כדי לייצר בארץ תהליכים דומים לאלה שמתרחשים באירופה. ומי שסייעו לאורך שנים למגלומן הטורקי לבנות את מערך ה"דעווה" הזה הם שני בעלי בריתו כאן, שניהם ארכי־מסיתים ומאדירי טרור: ראאד סלאח, לשעבר ראש הפלג הצפוני (הלא חוקי) של התנועה האסלאמית, ושייח' עכרמה סברי, לשעבר המופתי הירושלמי, שאף הצדיק פיגועי התאבדות נגד יהודים.

אלא שארדואן אינו מסתפק בכך: נסו לדמיין מציאות שבה טורקיה מספקת בגלוי מקלט, אכסניה, מפקדות, משרדים והגנה לארגון הטרור דאעש, בשעה שאנשיו מתכננים ומכווינים מאדמתה פיגועים נגד המערב וארה"ב. היעלה על הדעת שהדבר יעבור בשתיקה? ובכן, תתפלאו - יעלה גם יעלה, בשינוי אחד: תחליפו את השם דאעש בחמאס.

ח'ליפות אסלאמית עולמית

טורקיה של ארדואן מעניקה לחמאס גב כספי, מבצעי ואידיאולוגי כבר יותר משני עשורים, והעולם שותק. אלה אינן רק קטאר ואיראן. זו גם טורקיה. ארדואן, שרואה עצמו כפטרון האחים המוסלמים וכ"יורשם" של סלאח א־דין וסולימאן הגדול, ואף מפנטז על ח'ליפות אסלאמית עולמית בגבולות האימפריה העות'מאנית, התייצב מאחורי רבי־המרצחים סינוואר, דף ועארורי ותמך בהם. זה כשני עשורים שהוא מארח על אדמתו ארכי־טרוריסטים, חלקם מגורשי עסקת שליט, שמכווינים משם נגדנו טרור באופן עקבי ושיטתי.

נסו לדמיין מציאות שבה טורקיה מספקת בגלוי מקלט והגנה לארגון דאעש, בשעה שאנשיו מתכננים ומכווינים מאדמתה פיגועים נגד המערב וארה"ב. היעלה על הדעת שהדבר יעבור בשתיקה? ובכן, תתפלאו - יעלה גם יעלה, בשינוי אחד: תחליפו את השם דאעש בחמאס

ישראל וזרועות הביטחון שלה משקיעות משאבים ומאמצים מרובים בסיכול פיגועי חמאס־טורקיה. רק מיעוטם נחשפים לציבור הרחב. האחרונים שבהם היו קשורים למחבל המתאבד שפוצץ עצמו ברחוב לח"י בתל אביב ולחוליית הסטודנטים מאוניברסיטת ביר זית. גם בעצם הימים הללו חמאס פועל מאדמת טורקיה כדי להוציא פיגועים חבלניים בישראל.

על פי ארדואן, חמאס כלל אינו ארגון טרור. בעולם הדמיוני שהנשיא הטורקי בנה לעצמו, הוא מאיים שטורקיה תפלוש לישראל כדי לסייע לחמאס ולעזה - כן, כך ממש: "תפלוש" - ואף קורא לכונן מחדש את הברית האסלאמית נגד המדינה הציונית, "הנאצית", כדבריו. באוגוסט האחרון טורקיה אירחה על אדמתה את הכנס שבו קרא בכיר חמאס חאלד משעל לבצע פיגועי התאבדות נגד ישראלים. חמאס מצידו, כך נחשף במהלך המלחמה, תכנן להקים בסיס סודי בטורקיה ותאים במקומות נוספים בעולם, כדי לתאם ולהוציא ממנו התקפות נגד מטרות ישראליות במדינות שגובלות בטורקיה, ובכלל זה מדינות שחברות בנאט"ו.

האבסורד הוא שטורקיה עצמה חברה עד היום בנאט"ו, ברית צבאית של 30 מדינות אירופיות, קנדה וארה"ב, שקובעת בין היתר כי בכל מקרה של התקפה חמושה כנגד אחת או יותר מהן - באירופה או בצפון אמריקה - תיחשב התקפה כזו כהתקפה נגד כולן.

ישראל אמנם אינה חברה בנאט"ו, אבל היא הוגדרה לפני כ־40 שנה כבעלת ברית עיקרית שאינה חברה בארגון, מטעם ארה"ב. מעמד זה אינו כולל התחייבות להגנה הדדית, אבל מעניק לישראל הטבות כלכליות וצבאיות שונות. אלא שמאז 7 באוקטובר טורקיה מטילה וטו על שיתוף פעולה בין ברית נאט"ו לישראל, ובכלל זה על פגישות ותרגילים משותפים.

התקרבות לאיראן ולרוסיה

מי שעדיין לא הבין שטורקיה היא אויב ובאיזה צד היא ניצבת, צריך לעקוב אחרי מהלך טורקי נוסף: בקשת ארדואן שארצו, שכאמור חברה בנאט"ו, תתקבל לקבוצת מדינות ה־BRICS - ברית כלכלית שבה חברות בין היתר רוסיה ואיראן, שטורקיה התקרבה אליהן מאוד לאחרונה, וכן סין, דרום אפריקה, הודו וברזיל.

אז עכשיו, כשארדואן האמיתי שוב, בפעם המי יודע כמה, נחשף ויוצא לאור - מדינת ישראל צריכה להתייצב בראש המערכה הבינלאומית שתוקיע אותו, תפעל להחרמתו ותהפוך אותו למוקצה, ממש כפי שהיא עושה מול איראן.

כל עוד ארדואן לא משליך מארצו את מפקדות חמאס ואנשיהן; כל עוד הוא מגבה ארגון טרור שאנס, ערף, רצח ושחט נשים, ילדים וזקנים - הוא אינו ראוי לבוא במשפחת העמים, ועליו לשלם מחיר. האינטרסים הגלויים והנסתרים, הכלכליים והאחרים, של ישראל מול טורקיה, אינם סיבה להמשך היחס הסלחני כלפיה בכל הנוגע לפעילות חמאס בתחומה, לא מצד ישראל ולא מצד אירופה וארה"ב.

אחרי 7 באוקטובר 2023 ארדואן בחר בצד של הרעים, בציר הרשע. אי אפשר להמשיך להתעלם מכך, ואין די ברטוריקה ישראלית קשה מולו. היא לא מביאה תוצאות. את הקשר בין מפקדות חמאס בטורקיה לבין פיגועי טרור וניסיונות לפיגועים בארץ צריך לחשוף לעיני העולם, ואף לפגוע בהן, כדרך שהדברים נעשים מול איראן.

לממשל החדש־ישן בארה"ב תפקיד מפתח בעניין זה, הן מול אירופה והן מול טורקיה עצמה, אבל הוא לא יסייע לנו להניע חרם וסנקציות על ארדואן וטורקיה, אם אנחנו לא נציב דרישה כזאת גבוה ברשימה מול ממשל טראמפ.

את ברכתו של ארדואן לטראמפ על ניצחונו בבחירות כדאי לנשיא האמריקני למסגר ולתלות על הקיר, בעיקר כדי להיזכר בחיזור הארדואני אחרי ישראל רק לפני כשנתיים; בפגישת ארדואן־הרצוג, ובשיחת הטלפון של ארדואן עם נתניהו, שהיו חלק מניסיון הונאה טורקי. ארדואן ניסה אז, באמצעות ישראל, למצוא נתיבים לליבה ובעיקר לכיסה של ארה"ב. הטבח ואחר כך המלחמה קרעו את כל המסכות. עכשיו תור העולם החופשי, בהנחה שעדיין קיים כזה, לנקוט עמדה ולעשות מעשה ביחס לארדואן, ולא להניח לו שוב לעשות צחוק מכולנו.