קרב בלימה: מאחורי ההסברה בפרשת הפגיעה בבית החולים - והפייק של חמאס

קשרים ולא כישורים | גדי סוקניק, עיתונאי ומגיש חדשות

הבעיה של ישראל בתחום ההסברה היא צירוף של כמה דברים. ראשית, אין גוף רציני מרכזי אחד בתחום שמנוהל על ידי אנשי המקצוע הנכונים, שינהלו את התחום היטב. במקום זאת, לכל שר בממשלה יש מדיניות משל עצמו, ובמקום לשלב ידיים כל גורם מנהל תחום הסברה עצמאי, מטעמי יוקרה. כך הדבר גם עם לשכת ראש הממשלה, שפועלת לבדה ולא עם השרים.

חמור מכך: האנשים בתפקידי ההסברה במדינת ישראל ממונים לרוב בעיקר על בסיס קשרים עם פוליטיקאים או עם פקידים, ולא על בסיס כישורים. כך קורה שבישראל נמצאים אנשי ההסברה הכי ערמומיים, הכי מתוחכמים והכי חכמים, אבל הם לא נמצאים בשירות הממשלתי בכלל.

התוצאה היא שאנחנו נכשלים בהסברה מול העולם פעם אחר פעם, בייחוד לנוכח העובדה שמלכתחילה קשה לנו לפעול בתחום, כי הפלשתינים נתפסים כדוד מול גוליית. כך אין לנו עבודה מדויקת ומתוחכמת בתחום הזה, ומדובר בכישלון שקיים בתחום כבר דורות.

למעשה, השירות הציבורי כולו נמצא בהידרדרות ובהתפרקות בארץ אל מול המגזר הפרטי, וזה עוד אחד מהביטויים של העניין.

טיימינג הוא הכל | ד"ר מישל שטיין טיר, אונ' רייכמן

טיימינג הוא הכל, ובזה המדינה נכשלת כל פעם מחדש. לא ייתכן שבמאה ה־21, לוקח לדובר צה"ל שלוש שעות להוציא תגובה. זה לא קביל, יש כאן וואקום ולוואקום הזה נכנסים גורמים אחרים.

שנית, אין לנו משרד הסברה רציני. שרת ההסברה פרסמה ביום השני למלחמה שהיא מחפשת בלוגרים באנגלית כדי לסייע... זה לא עובד כך. אני מכשירה דוברים במשרד החוץ, וזה לוקח זמן לבנות דובר, לא עושים זאת מעכשיו לעכשיו.

לא ייתכן שאין לנו דוברים מקצועיים בערבית, שיסבירו הן לעולם הערבי והן לערביי ישראל, שצופים במה שקורה דרך הרשתות הערביות ומתביישים במה שקורה.

גם ראש הממשלה מתאמן שנים בהסברה, ולקח את כל התחום על עצמו. זה לא הולך כשצריך להגיב מייד. ואחרי הכל, יש בעולם מיליארד מוסלמים שעוסקים בהסברה נגדנו, מול 15 מיליון יהודים שנאבקים למען ישראל. זו נחיתות גדולה.

ד"ר מישל שטיין טיר היא מייסדת האקדמיה לרטוריקה, ומנהלת התוכנית לאומנות הרטוריקה באוניברסיטת רייכמן.

הסברה כצורת טרור | רות ירון, דיפלומטית ודוברת צה"ל

להתמודדות של ישראל בתחום התקשורת יש שלושה פרמטרים, שניים בידינו ואחד לא בידינו. התחום הראשון קשור לצורך של ישראל כמדינה להיות אמינה, וזה לוקח זמן. לצה"ל לוקח זמן לבדוק, להצליב מידע לברר לעומק שאלה לא אנחנו. בזמן הזה הכותרות בעולם כבר מתקבעות על הסיפור של הצד השני, ואנו משלמים כאן מחיר. צה"ל וישראל עשו כאן מאמצים מקסימליים כדי לצאת מהר, אבל אנו משלמים את מחיר האמינות.

הפרמטר השני הוא שחסר לנו לאורך כל השנים מערך הסברה אחד, שמרכז את פעילות כל גופי ההסברה. אין גוף עוצמתי אחד שמרכז את הכל, שמדריך את הכל ושקובע במהירות רבה את הדרך להסביר. זה כישלון רב־שנים של ממשלות ישראל.

הפרמטר האחרון הוא שלחמאס, לג'יהאד ולחיזבאללה אין שום עכבות בתחום ההסברה, והם משתמשים בו כעוד דרך של לוחמת טרור נגד ישראל. במאות מקרים הגורמים הללו מביימים אירועים, מפיצים שקרים ומרמים בלי להתבלבל. וגורמי התקשורת המערביים, במקום להבין את הטרור הזה, קונים את הסיפור בלי לבדוק. אחר כך גורמי התקשורת במערב מתקנים לאט מדי את העובדות, ובינתיים הסיפור צובר תאוצה.

נרדמו בעמידה | יוסף חדאד, פעיל הסברה

קיימים בהסברה הישראלית כמה כשלים. ראשית, למה לקח לצה"ל חמש שעות להגיע לסיום התחקיר? אי אפשר לעשות את זה בשעתיים? וגם אם כך היה, למה ישראל לא קיימה מסיבת עיתונאים במהירות עם התקשורת הזרה, וציינה שיש תחקיר ושהיא תעדכן את התקשורת מייד בסיומו? למה לא הסבירו שאי אפשר בחצי שעה לברר מה קרה, ושהטענות של חמאס הזויות כי לוקח זמן לברר דבר כזה, גם לחמאס? הרי זה רגע מכונן. הרי הלחימה כיום היא לא רק בשטח, אלא היא נשענת על דעת הקהל העולמית, ולכן צריך כל הזמן להסביר ולעדכן.

חמור מכך, למה דובר צה"ל עושה מסיבת עיתונאים על מה שהיה בשעה 9:00 בבוקר, שעה 3:00 בלילה בארה"ב? ציבור גדול מאוד בארה"ב הולך לישון בידיעה שישראל רצחה מאות ילדים בעזה.

אין שר הסברה, ואין תהליך מהיר מול התקשורת הזרה. איך ייתכן שאין הסברה בערבית מייד? למה לא נתנו לאביחי אדרעי לעלות כמה שיותר מוקדם לאוויר כדי להסביר?

הכל לצערי איטי בארץ, ומישהו כאן פשוט נרדם בעמידה.

הצד המוכה זוכה לסימפתיה | נחמן שי, דובר צה"ל לשעבר ואיש תקשורת

ראשית צריך להגיד שלא ברור שישראל לא מצליחה עם ההסברה הפעם. לא צריך ישר לנקוט עמדה, ואני נותן את כל הגיבוי למערכת אף על פי שאני לא בתוכה.

הצד המוכה תמיד מקבל יותר סימפתיה מהצד המכה. גם לפני עשרה ימים, כשישראל נפגעה, כל העולם ומנהיגים רבים נטו ישר לצד שלנו.

אני לא מבקר את דו"צ על האיטיות שלו. אני חושב שהאמינות של דו"צ היא דבר קריטי בלחימה של ישראל. כשכלי התקשורת הזרה והציבור בארץ יודעים שאפשר לסמוך על דובר צה"ל באופן אמין מאוד - אז יש לזה משקל גם על חשבון האמינות.

לישראל קשה מאוד לפעול בתחום ההסברה בעולם, כי אנחנו בנחיתות מול מדינות רבות. יש את העולם המוסלמי, שלא מתעניין באמת, אלא ישר יוצא נגד ישראל. יש מדינות רבות שמסיבות שונות מתנדנדות, וגם בהן לא קל לפעול, ויש גם מדינות מערביות שפתוחות לשמוע את האמת הישראלית.

אבל ברור שלא קל להסביר במרחב שיש בו כל כך הרבה גורמים שלא מתעניינים באמת כפי שהיא אלא נאחזים בנרטיב.

ואחרי הכל, בתוך יומיים העולם ישכח את זה כי יהיה משהו חדש - למשל כניסה קרקעית של צה"ל - וכל מקרה בית החולים יירד מסדר היום.

לא מקצועי להאמין לחמאס | אל"מ (מיל') מירי איזין, לשעבר יועצת רה"מ

לדעתי ישראל מצליחה הפעם בהסברה שלה, והיא שינתה בצורה מוחלטת את הבנת האירוע, הן אצל מקבלי ההחלטות בארץ והן אצל מקבלי ההחלטות בעולם.

מעבר לכך, גם אתמול, כשלא היה ידוע מה קרה, אמרתי לכלי תקשורת בינלאומיים שזה לא מקצועי להאמין לארגון רצח כמו חמאס. שאלתי את העיתונאים הזרים "מה עם המקצועיות שלכם?", וזה הצליח להבקיע חומות ולשנות עמדות.

עכשיו, ככלל, גם לאירוע הנוכחי יש מסגור - מבצע, שזה עוד מאותו הדבר, ואת הנקודה הזו ישראל צריכה לקעקע. היא צריכה להסביר שלא, שיש כאן אירוע אחר לגמרי. ואת הטיעון הזה מקבלים גם גורמים פרוגרסיביים רציונליים.

נכון, יש אנטי־ישראליות ויש אנטישמיות - אבל יש גם את שאר העולם, שבו אנחנו כן מצליחים לתת למצב הנוכחי מסגרת אחרת. ובכלל, אני אומרת שהקרב בכלל לא נגמר, ושאין להיבהל ממה שהתפרסם אתמול. אנחנו עושים הסברה, ויש לה הצלחות רבות.

אני יכולה לציין בהקשר הזה, למשל, את ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, שעושה נפלאות בכלי התקשורת הזרים ומאוד מצליח.