חשיפת "ישראל היום": הסיוע לפלשתינים זינק במאות מיליונים

לאחרונה ממשלת הימין קיצצה את מס הדלק שנגבה מהרשות הפלשתינית ב־50 אחוז • וושינגטון תומכת גם בהזרמת כסף סעודי במסגרת המגעים לנורמליזציה • הצעה בארה"ב: קרן סעודית תעקוף את הרשות כדי לא לממן משכורות למשפחות מחבלים

ביידן ואבו מאזן. צילום: רויטרס

ישראל קיצצה לאחרונה ב־50 אחוז את גובה המס על הדלק שהיא גובה מהרשות הפלשתינית. המס עומד כעת על 1.5%, במקום 3%, כפי שהיה מאז נחתמו ההסכמים הכלכליים בין ישראל לפלשתינים, בשנת 1994. 

הקיזוז מביא לחיסכון של 80 מיליון שקלים בשנה בתקציב של הרשות הפלשתינית והוא פורסם בשבוע שעבר על ידי מתאם פעולות הממשלה בשטחי יו"ש וחבל עזה.

סמוטריץ' חתם על קיזוז של 139 מיליון שקל מכספי הרשות הפלשתינית // יוני ריקנר

על פי הפרסום, הקלות כלכליות נוספות שישראל נקטה לטובת הרש"פ מתחילת 2023 מסתכמות ב־270 מיליון שקלים. מדובר בהגדלת תשלומי המסים לרש"פ ל־730 מיליון שקלים בחודש בממוצע, לעומת כחצי מיליון לפני שלוש שנים. יצוין כי ישראל מגדילה את ההפרשות על תשלומי המסים שהיא גובה כביכול עבור הפלשתינים, אף כי ידוע לרשויות שחלק נכבד מהדיווחים מזויפים והסחורות נמכרות בישראל ולא ברשות.

כך, למשל, נחשף ב"ישראל היום" כי יבואנים פלשתינים מעבירים דיווחים כוזבים, ולכן ישראל מעבירה לרשות מאות מיליוני שקלים בשנה.

כמו כן, הועברו לרש"פ כספים בנימוק של "התחשבנויות", ו"שקיפות רבה יותר בתשלומי המע"מ". בסך הכל מדובר בתוספת תקציב של כ-350 מיליון שקלים שישראל מעבירה לרשות הפלשתינית מאז כינון הממשלה הנוכחית.

נתניהו החליט לקצץ את המס, סמוטריץ' אישר, צילום: עמית שאבי

ההחלטה על קיצוץ מס הדלק לרש"פ התקבלה כבר לפני כמה חודשים על ידי ראש הממשלה נתניהו. שר האוצר בצלאל סמוטריץ', הממונה על רשות המסים ואחראי על המנהל האזרחי ביו"ש, אישר אותה בנימוק שמדובר בהתחייבות של נתניהו לממשל האמריקני.

ביקורת בקונגרס

ממשל ביידן אכן לוחץ על ישראל לשפר את המצב הכלכלי ביו"ש, בטענה שהרש"פ נמצאת על סף קריסה כלכלית. ואולם הנכונות הישראלית לשתף פעולה עם מדיניות זו, בשעה שאבו מאזן ממשיך לשלם ביד רחבה את משכורות הטרור, גררה ביקורת על ישראל בקונגרס האמריקני.

בדיון שהתקיים בשבוע שעבר בוועדה לקשרי חוץ, תקפו חברי קונגרס את הגדלת תקציבי התמיכה של ממשל ביידן לרש"פ, בניגוד לחוק טיילור פורס, האוסר על הממשל להעביר כספים כל עוד תופעת משכורות הטרור נמשכת. אליוט אברהמס, שמילא בעבר תפקידים בכירים בממשלים האמריקניים, ציין כי בתקופת ממשל טראמפ "ארה"ב עצרה לחלוטין את הסיוע הכלכלי לרש"פ, אך היא לא קרסה כלכלית כי קיבלה כסף ממקורות אחרים, בכללם ממשלת ישראל, שמשמרת את הרש"פ צפה".

בתגובה אמר לו בהמשך חבר הקונגרס ריץ' מקורמיק, מג'ורג'יה, כי "אם ישראל עושה טעויות - זה עליה. אבל אם אנחנו עושים טעויות עם הכסף שלנו, ומממנים טרור שפוגע בישראלים ובאמריקנים – זה עלינו".

הקונגרס האמריקני, ארכיון, צילום: אי.פי

"חוסר אחריות"

ל"ישראל היום" נודע כי במסגרת המאמצים לקדם נורמליזציה עם ישראל, ארה"ב מגבירה מאוד את הלחצים לנקוט צעדים שהממשל מגדיר כ"חיזוק הרשות הפלשתינית", ובין היתר לאפשר לסעודים להזרים כספים לרש"פ. אולם, בשל המשך תשלום משכורות הטרור על ידי אבו מאזן, נבחנות דרכים למנוע את הגעת הכספים לרשות הפלשתינית.

אחד הפתרונות הוצג בשבוע שעבר על ידי מזכיר המדינה האמריקני לשעבר, מייק פומפאו, ואיש העסקים סנדר ברגר, שהוביל בישראל ובארה"ב את החוקים לעצירת התשלומים למשכורות הטרור. במאמר שפרסמו במגזין "The Hill", כתבו השניים כי "יהיה זה חוסר אחריות כלכלי ומוסרי לחלק כספים דרך הרשות הפלשתינית המושחתת, המממנת טרור".

במקום תמיכה ישירה ברש"פ מציעים השניים להקים קרן עוקפת רש"פ שתעביר את תמיכותיה הכספיות ישירות לגופים ולארגונים הפלשתינים הזקוקים לכך, אך לא דרך הרשות הפלשתינית.

מזכיר המדינה האמריקני לשעבר, מייק פומפאו, צילום: אי.אפ.פי

"במקום להעביר את הסיוע דרך הרשות, יוקם ארגון לא ממשלתי חדש שיאפשר לסעודים לתמוך בחבריהם המוסלמים, בצורה אחראית שתשפר באופן מוחשי את חיי הפלשתינים, ותטפח חברה אזרחית. צריך ליצור מכניזם אזרחי שיסיע לפלשתינים, ולא לרשות הפלשתינית לתמוך בטרור", כותבים השניים.

בעקבות פרסום המאמר, ההצעה הכלולה בו נבחנת בימים אלה, וייתכן שתוכל להוות מוצא שכל הצדדים יוכלו לחיות איתו. האמריקנים והסעודים יבואו על סיפוקם מהגדלת התמיכה הכלכלית בפלשתינים, ובה בעת ימומש גם האינטרס הישראלי למנוע את הזרמת הכספים הסעודים לתגבור הטרור.

עו"ד מוריס הירש, חוקר במרכז הירושלמי לציבור ומדינה, אומר בתגובה לצעדי הממשלה כי "בשקט בשקט, מתחת לרדאר, ממשלת ישראל פותחת את הסכמי אוסלו כדי להטיב עם הרש"פ. דמי הטיפול (בדלק) נקבעו והוסמכו בנספח הכלכלי של הסכם הביניים. הפחתתם מהווה הפרה, או לכל הפחות הסכמה לפתוח מחדש את הסכמי אוסלו".

סא"ל (מיל') עו"ד מוריס הירש, צילום: ללא

"האם התקיים על כך דיון בממשלה? האם התקיים על כך דיון בכנסת? מתי התכוונו לעדכן את הציבור שהסכמי אוסלו נפתחו מחדש למשא ומתן? מה קיבלנו בתמורה לנדיבות הזאת? מה קיבלנו בתמורה לכך שהסכמנו לפתוח את הסכמי אוסלו כדי לטייב עם הרש"פ? האם הרש"פ הפסיקה להשתמש בכסף שאנחנו נותנים לה כדי להסית לטרור? לא. האם הרש"פ הפסיקה להשתמש בכסף שאנחנו נותנים לה כדי לתגמל מחבלים, כולל רוצחי יהודים? גם לא. אז מה קורה כאן?".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר