הבוקר (ראשון) תתכנס בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו ישיבת שרים דחופה במטרה לבחון נקיטת אמצעים נגד האריתראים שהשתתפו בהפרות הסדר במהלך השבת. אחד הצעדים שאמורים לעלות על השולחן, לפי הודעת לשכת ראש הממשלה, הוא גירושם של חלק מהמתפרעים לצד סנקציות נוספות.
נכון לחודש יוני 2023, שוהים בישראל כ-18,000 מבקשי מקלט ומהגרי העבודה מאריתריאה וכ-5,500 מסודן. מתחילת השנה 1,794 אריתראים עזבו לקנדה, 118 עזבו למדינה שלישית/אוגנדה, 228 עזבו למדינה מערבית אחרת, 62 שבו לאסמרה, בירת אריתריאה. סך הכל 2,202 עוזבים מאז תחילת ינואר.
בדיון שהתקיים אתמול בראשות ראש הממשלה, הציע השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לבחון גירוש מהארץ של האריתראים שהשתתפו בהפרות הסדר בתל אביב. ראש הממשלה השיב לו כי יש לבחון את הדברים יחד עם הייעוץ המשפטי. בהמשך העלה בן גביר בשיחה עם אנשי רשות האוכלוסין בקשה לבחון אפשרויות לגירוש המתפרעים. השר בן גביר פנה אמש גם לשר הפנים כדי שיניע מהלך לגירושם ולנקיטת צעדים נוספים נגד אותם מתפרעים.
המפכ"ל שבתאי: "הופתענו מכמות האלימות, לא הייתה ברירה אלא להשתמש בירי חי" // צילום: דוברות המשטרה
הניסיון האחרון להוביל לפינוי של המסתננים למדינה שלישית ב־2018 בהובלת נתניהו ודרעי כשר הפנים קרס. הסיבה: ביקורת נוקבת מצד הימין על נתניהו וממשלתו על כך שהמתווה שקודם הוביל בדרך האחורית לנתינת מעמד קבע לאלפי מסתננים אחרים.
בימין טענו, בהובלת המרכז למדיניות הגירה, שהאריתראים ממילא יוצאים מהארץ ולכן אין סיבה לתת לחלקם מעמד קבע בפריפריה של ישראל, ולהציף אותה במי שיגרמו לתושביה לסבול מהפיכתם לחצר האחורית של ישראל.
מתווה האו"ם שקידמה הממשלה בהובלת נתניהו ונותר מאחור הוביל לאכזבה קשה בשמאל. בממשלה ההיא השאירו מאחור את מתווה הגירוש, אך מצד שני, לא טיפלו בבעיית המסתננים ולא אכפו את החוק נגד שהייתם כאן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו