לא ימין ולא חזק: על הסיבות לגל הטרור הנוכחי

אין צורך להסתכל על מספרי הנרצחים, מצומת הכבשים ועד לפינת בוגרשוב, כדי להבין את גודל הכישלון, אבל המספרים ממחישים את ממדי הפיאסקו בצורה הבוטה ביותר. הם מוכיחים שאנחנו מובלים בידי מי שאינו ימין, ובטח לא חזק.

מהר חברון ועד לתל אביב, מחווארה ועד לירושלים, מספר הנרצחים השנה הוא כבר הגדול ביותר זה 20 שנה. אבל הנפגעים מתעדים רק את כמות ההצלחות של הטרור, והתמונה המלאה מצויה בכמות ההתראות, כלי הנשק, החוליות והסיכולים האינסופיים של מערכת הביטחון. המכלול מעיד על חומרת מצב הביטחון הפנימי שלנו, שמחובר, כמובן, גם לביטחון החיצוני. והמצב הזה החמיר מאוד דווקא תחת הממשלה, המתיימרת להיות הימנית והחזקה ביותר שהיתה כאן אי־פעם. זו שחבריה הטיחו האשמות קשות כל כך בגורמי הימין שהובילו את הממשלה הקודמת.

בפועל, המדיניות שננקטת היום תואמת את רגעי השפל הבוטים ביותר מאז פרוץ הסכמי אוסלו, לפני כמעט 30 שנה. מספרי הנרצחים עדיין לא הגיעו למארס 2002, שבו נאלצה ממשלת שרון לצאת למבצע חומת מגן, אבל אנחנו צועדים לשם בצעדי ענק. הסיבה היא פשוטה - המדיניות וההתנהלות של בנימין נתניהו.

בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר הם אמנם שרים בכירים למדי בממשלת נתניהו, אבל הם חסרי כל השפעה בכל הנוגע למדיניות הביטחון והחוץ. כך, למגינת ליבם אבל באשמתם, הם שותפים מוחלטים ליישום קונספציית רבין, פרס וביילין בגילויה הקיצוני ביותר.

באחרונה התפרסם שאפילו בכירי מערכת הביטחון, אלו שלא פעם מופנית כלפיהם ביקורת מוצדקת על חוסר תוקפנות והיעדר יצירתיות, דרשו מראש הממשלה ומשר הביטחון לשנות את כללי המשחק באזור ג'נין וצפון השומרון. לשים קץ למדינת הטרור שהקמנו שם, שמייצאת טרור לשני עברי הקו הירוק. לעצור את המהלך הפתטי, שתוצאותיו היו ידועות מראש, של הפקדת הרשות הפלשתינית מחדש על ג'נין, מתוך מחשבה שזו תיאבק בטרור בהצלחה.

נתניהו, לפי הדיווחים, הדף גם את ההמלצות ואת הלחצים הללו שבאו מכיוון השב"כ וצה"ל, כיוון שהוא נתון תחת לחץ אמריקני כבד להמשיך לפעול בניגוד להיגיון ולחוקי הטבע ו"לחזק" את הרשות הפלשתינית. לא היה צורך בקבלת האחריות על הפיגוע אתמול בידי אנשי פת"ח, ארגונו של ראש הרשות אבו מאזן, כדי להבין שתנאי בסיסי להחזרת הביטחון לגוש דן ולשומרון הוא השתלטות מחודשת שלנו על השטח. במסגרת הזו נדרש לחסל ולכלוא טרוריסטים, שחלק מהם הם אנשי המנגנונים והארגונים של הרשות. דבר שיוביל, כמובן, ל"החלשת" פירות אוסלו - חביביהם של הממשל הדמוקרטי בוושינגטון.

נתניהו פועל הפוך

בנימין נתניהו יודע את כל זה, ועושה בדיוק הפוך. הוא פעל כך גם בעבר, אבל בקדנציה הנוכחית מדובר בנסיבות חמורות במיוחד. דווקא כשקיים מאמץ איראני להגביר את הטרור נגדנו, אנחנו חייבים לחזק את האחיזה שלנו בשטח ולא להיכנע ללחץ אמריקני, בניגוד למה שקרה בעקבה, בשארם ואחרי מבצע בית וגן.

האמת היא שנתניהו לא מייבש את ביצת הטרור מתוך ניסיון לחלץ את עצמו מהביצה האישית שאליה נכנס. בין היתר, כדי לזכות בשיקום תדמיתו בעיני האמריקנים ולהתקבל בחודש הבא לחדר הסגלגל, וכן - לחתום על נייר כלשהו עם סעודיה, ממניעיו האישיים. אבל כדי לעצור את רצח הישראלים, לא די בנאומים שמתיימרים להפגין נחישות במקום הרצח. צריך לפעול, ובין היתר לבצע פניית פרסה מהמסלול שהכתיבו הסכמי אוסלו. אך לשם כך נדרשת מנהיגות, וממשלה שאין לה חטוטרת של השתמטות וחוקי אי־גיוס, שאין מעליה עננה של שחיתות וטרלול. מנהיגות כזו אין לנו היום - והתוצאות בהתאם.