שמיים אפורים וגשם בלתי פוסק כיסו את טלהאסי, בירתה המנומנמת של פלורידה, בעת שנכנסתי למשרדו של מושל המדינה והמועמד הרפובליקני לנשיאות ארה"ב, רון דה סנטיס. אך מזג האוויר שבחוץ עמד בניגוד משווע לסערה שבקעה מתוך האיש הכריזמטי.
בראיון ראשון ובלעדי לתקשורת הישראלית, דה סנטיס תוקף במילים חריפות את הנשיא ביידן על יחסו לישראל, מגדיר אותו כ"חרפה" ומאשים את הנשיא המכהן ב"הפניית עורף לישראל".
מה דעתך על כך ששבעה חודשים לאחר שקמה בישראל ממשלה חדשה, הנשיא ביידן עדיין לא הזמין את רה"מ נתניהו לבית הלבן?
"אני חושב שזו חרפה. מערכת היחסים של ארה"ב וישראל צריכה להיות בנויה מברזל. אין לנו בעלת ברית טובה יותר במזרח התיכון, ויש לנו קשרים תרבותיים ודתיים חזקים עם מדינת ישראל. אך היחס שלהם (של הממשל המכהן) הוא בבחינת כיפוף ידה של ישראל מאחורי הגב. אני חושב שזו טעות.
"אבל זה חלק בלתי נפרד מהאופן שבו הממשל הזה רואה את העולם. זאת אומרת, הם מעוניינים יותר להתרפס בפני איראן מאשר לעמוד לצד בעלות הברית שלנו. אצלי כנשיא תהיה מערכת יחסים חזקה באמת עם ישראל, וזה יהיה משהו שהאמריקנים יוכלו להתגאות בו".
כפל הכובעים, כמושל פעיל וכמתמודד, מביא את דה סנטיס לנהל אורח חיים בלתי אנושי בימים אלה. אנשיו מודים שהם מתקשים לעמוד בקצב שלו. כמושל, הוא ממשיך לנהל את פלורידה ומגיע לעיתים תכופות לעיירה. כמועמד, הוא מתרוצץ בין מדינות ארה"ב וגומא אלפי מיילים באוויר. לראיון הגיע מהעיר טמפה, מרחק פחות משעתיים טיסה. בסופו, אחרי ביקור קצרצר בבית, הוא יטוס לצפון קרוליינה, מרחק כשש שעות באוויר.
"הכסף יגיע לטרור ולפיתוח נשק"
דה סנטיס, בן 44 בלבד, נחשב המתחרה הממשי היחיד של טראמפ במפלגה הרפובליקנית. עם זאת, גם הוא מפגר בעשרות אחוזים אחרי הנשיא לשעבר. 60 לטראמפ, 20 לדה סנטיס ועוד אחוזים בודדים לכל השאר הן התוצאות המקובלות ברוב הסקרים. למעשה, עבור דה סנטיס מדובר בהיחלשות מאז שנכנס באופן רשמי למרוץ לפני כחודש, בשיחת טוויטר צולעת עם אילון מאסק. קודם להשקה הרשמית, הוא עמד על 30 אחוזים בלא מעט סקרים.
אם הוא מותש מהמאמץ או מאוכזב מהמצב - הדבר לא ניכר בו. דה סנטיס ניחן בכתפיים רחבות ובאישיות חזקה. את זה אי אפשר לקחת לו. את העוצמה הזו הוא מקרין גם בשיחות סגורות, אף שמצבו בסקרים פחות טוב משציפה.
הזכרת את איראן, שכמובן נמצאת בראש סדר העדיפויות שלנו. מה היית עושה לגבי איראן ותוכנית הגרעין שלה?
"קודם כל, העסקה בין אובמה לחומייני (הכוונה היא לחמינאי; א"כ) היתה אסון מוחלט, וביידן מנסה להחיות אותה. אבל כשאתה מוותר לאיראנים, הם משתמשים בכסף הזה רק כדי לעודד טרור, והם ישקיעו את הכסף בפיתוח נשק ותקדם טרור. לכן אני חושב שצריך ללחוץ את איראן, לוודא שהם מבינים שהמרדף שלהם אחרי היכולת הגרעינית הולך להזיק להם מבחינה כלכלית, דיפלומטית ואולי אפילו צבאית. האייתוללות מבינים רק כוח. אנחנו נתמוך, וברור שתהיה לנו עמדה הרבה יותר חזקה נגד איראן".
עמדה חזקה פירושה גם שימוש בכוח?
"אני חושב שיש לנו יכולת הרתעה מצוינת, אם כי לא טובה כפי שהיתה פעם. אחד מהדברים שאעשה כנשיא הוא לבנות מחדש חלק מהיכולת הצבאית שלנו. במיוחד כשמסתכלים על היכולת שלנו להקרין כוח, דרך הים, יש לנו בערך 200 ספינות של הצי, לעומת כמעט 600 שהיו בימיו של הנשיא רייגן. כך שיש לנו הרבה מה לעשות.
"אבל בסופו של דבר, אני יכול לומר שאיראן מהווה איום קיומי על מדינת ישראל, והם היו שמחים למחוק את ישראל מהמפה. אל תבין אותי לא נכון. הם גם ישמחו למחוק את אמריקה, אבל בהתחשב בקרבה הגיאוגרפית של ישראל לאיראן ובגודלה של ישראל - אם הם יהיו חמושים בנשק גרעיני, הם עלולים לנסות להשמיד את ישראל לחלוטין. לאיראן יש אידיאולוגיה אפוקליפטית. מנקודת המבט הזו, לישראל יש זכות להגן על עצמה, וארצות הברית צריכה לתמוך בה בכל צעד שהיא תנקוט".
מה דעתך על הכוונה של הנשיא ביידן להגיע ל"הבנות" עם איראן לגבי תוכנית הגרעין?
"איראן היא המדינה שהרגה הכי הרבה אמריקנים מאז 1979, ולכן, הרעיון שיהיו לנו הבנות איתם - אני פשוט לא רואה את זה בקלפים".
בוא נעבור, אם אנחנו יכולים, לנושא הפלשתיני. היה לך חלק בדחיפת המהלך להעברת השגרירות האמריקנית לירושלים. אבל עכשיו השאלה היא לגבי יהודה ושומרון.
במקרה שתהפוך לנשיא, האם תתמוך בצעד של החלת ריבונותה של ישראל?
"לגבי ירושלים, אני לא חושב שביידן מחויב לחלוטין להשאיר את השגרירות שם. ההשקפה שלהם היא גבולות 67', אבל אנחנו דוחים את זה. זאת אומרת, ירושלים היא הבירה הבלתי ניתנת לחלוקה, הבלתי מעורערת, של העם היהודי. אצלי זה יהיה ברור מאוד. עכשיו, במונחים של יהודה ושומרון, תמיד דחיתי את הרעיון הזה שזה 'שטח כבוש'. יש שם חלקים שהם הכי היסטוריים ליהודים, עוד מתקופת התנ"ך.
"כן, היתה תוכנית חלוקה עם האו"ם בשנות ה־40, אבל הערבים דחו אותה ובחרו לנהל מלחמה במשך עשורים רבים. ולכן זה לא שטח כבוש. זה שטח שנוי במחלוקת. ואני חושב שהטענה של ישראל עליו היא החזקה ביותר, על פני כל אחד אחר. הייתי נבחר הציבור הבכיר הראשון, עוד ב־2019, שערך אירוע ציבורי ביהודה ושומרון, באוניברסיטת אריאל. רצינו לשבור את הסטיגמה הזו שאיכשהו 'לא מתאים לעשות (אירועים ביו"ש; א"כ)'. גם הטלנו את הסנקציות נגד ה־BDS על חברות שתקפו את ישראל, שבדרך כלל כוונו כלפי יהודים שחיים ביהודה ושומרון. אז אמרנו שזה לא מקובל - אם זה היה בן אנד ג'ריס או Airbnb".
"אני המושל הכי פרו־ישראלי"
בוא נעבור לנושאים יהודיים. אני יודע שאתה תומך גדול של הקהילה היהודית כאן, ושעשית מהלכים למען הקהילה. אבל מדי פעם אני יכול לראות אנשים שטוענים שהם תומכים שלך, אבל שמסתובבים עם צלבי קרס וכדומה. מה אתה אומר לאנשים האלה?
"אני אומר שזו פארסה. אתה מבין שהם לובשים מסיכות. התקשורת לא חוקרת מי הם האנשים האלה, ומנסים לייצר איזשהו קישור ביני לבינם. אני יכול להגיד לך בכנות שאני הוא האדם האחרון שאנשים שנושאים צלב קרס ירצו לתמוך בו. אני המושל הכי פרו־ישראלי באמריקה. נקטנו צעדים כדי לתמוך בקהילה היהודית שלנו כאן, כולל סכום כסף עצום לאבטחה של בתי הספר היהודיים, מכיוון שהם עלולים להוות מטרה להתקפות אנטישמיות. זה עתה יזמנו הצעת חוק לעזור להילחם בפשעי רכוש אנטישמיים.
"עכשיו, אתה יודע, יש לנו את התיקון הראשון לחוקה (המעגן את חופש הביטוי; א"כ). אתה יכול להציג צלב קרס אם אתה רוצה, אבל אתה לא יכול להשליך אותו על בית כנסת, שהוא רכוש פרטי. אז היינו מאוד חזקים בנושא. אבל עליך להיזהר מאוד ממה שחלק מהאנשים הפוליטיים האלה עושים. הם מנסים ליצור נרטיב כאילו איכשהו לאנשים האלה יש דריסת רגל בפלורידה. זה לא נכון. יש לנו יותר הגירה יהודית לפלורידה מאשר מכל מקום אחר בארה"ב, במיוחד יהודים אורתודוקסים, שבדרך כלל הם אלה שנגדם מופנות ההתקפות האנטישמיות. אם אתה רואה אחד מאלה (שמניפים צלב קרס) כעיתונאי, תשאל: למה הם מכסים את הפנים? אני אהיה מאוד זהיר וחשדן לגבי הדברים האלה".
ארה"ב מעורבת עמוקות בתמיכה באוקראינה. אבל מנגד, ואולי זה קשור, אנחנו במזרח התיכון רואים יותר ויותר מעורבות של סין. מנקודת המבט שלך, מה יותר מסוכן לאמריקה: המצב באוקראינה או סין?
"סין היא האיום הגיאו־פוליטי מספר אחת שלנו, ללא ספק. בדור האחרון, בעיקר בגלל מדיניות אמריקנית גרועה שלמרבה הצער אפשרה להם לתפוס כל כך הרבה כוח ייצור ואת הכלכלה שלנו, ארה"ב הפכה להיות תלויה מאוד בסין. כמעט כל מה שאנחנו עושים במובנים מסוימים קשור לסין. זו לא עמדה טובה להיות בה.
"לארה"ב צריכה להיות דוקטרינת מונרו של המאה ה־21, שבה אנחנו שומרים על החצר האחורית שלנו, וחלק מהמעצמות העוינות האחרות האלה לא אמורות להיות מסוגלות להיכנס לכאן ולעשות את זה. ואגב, למה הם עושים את זה בכל זאת? כי הם לא יודעים שהם לא יקבלו שום מענה מביידן. הם הטיסו בלון ריגול שחצה את ארה"ב. יש להניח שממשלת ארה"ב ידעה או עקבה אחרי זה, אך לא עשתה כלום. זה מעודד אותם להקרין יותר כוח".
כאן בפלורידה מתנהל משפט מפורסם מאוד נגד הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, באשמת החזקה של מסמכים סודיים. מהי עמדתך לגבי כל האישומים, שנראים מאוד חמורים?
"אני חושב שכל אדם הוא חף מפשע עד שתוכח אשמתו. אבל אתה יודע, היתה לנו בעיה במדינה הזו. כבר שנים רבות הסוכנויות הללו בוושינגטון הבירה רודפות אחרי אנשים וארגונים על פי אג'נדה פוליטית. כשטראמפ הפך לנשיא, הן רקחו את הקונספירציה של 'קנוניה רוסית', שנועדה להפיל את הנשיאות שלו ואף לגרש אותו מתפקידו. המשימה שלי כנשיא תהיה לנקות את הסוכנויות האלה. לאנשים צריך להיות אמון במערכת המשפט".
אתה ידוע כמי שנאבק באופן קשה מאוד במה שקוראים לו כאן "Woke". מדוע אתה מנהל מלחמה נגד האג'נדה הזו?
"Woke זה בעצם סוג של מרקסיזם תרבותי בארה"ב. הם מנסים להעלות את פוליטיקת הזהויות על חשבון הכישרון וההישגיות, והם מנהלים מלחמה נגד האמת עצמה. ה־Woke הוא גם מאוד אנטי־ישראלי. למה? משום שישראל היא מדינה מצליחה. הם מצדדים בערבים ובפלשתינים בכל נושא. הם יתמכו מאוד בוויתורים לאיראן. זה הלך הרוח ב־100%.
"אבל Woke אלה גם דברים מגוחכים, כמו להגיד שגברים יכולים להיכנס להיריון, כמו שהם אומרים. כך שהשאלה היא אם החברה שלך נטועה באמת או לא. האמת היא ששתיים ועוד שתיים זהת ארבע. אבל ה־Woke עוקף את החינוך. התלמיד הממוצע בסופו של דבר נעשה מטומטם יותר, המשפחה הממוצעת הופכת פחות בטוחה בקהילות שלה, כי במקומות כמו סן פרנסיסקו נותנים לפושעים לבצע את זממם. אתה יכול לשדוד בית של מישהו ולא יגישו נגדך כתב אישום. אז אנחנו באמת נלחמים, כאן בפלורידה. אנחנו נלחמים בזה ואומרים שצריך להחזיר את השפיות למדינה הזו, ואת הנורמליות לקהילות שלנו ולמוסדות שלנו".
מושל בלב הסערה
לפי הביוגרפיה הרשמית שלו, דה סנטיס גדל במשפחת "צווארון כחול" שהיגרה לארה"ב מאיטליה. תוך כדי לימודיו הוא התגייס לצי האמריקני, ובין היתר שירת במחנה גואנטנמו ועם יחידת אריות הים בעיראק. הניסיון שצבר שם הוביל אותו לגבש עמדות ביקורתיות מאוד כלפי המשפט הבינלאומי בכלל, ובית המשפט בהאג בפרט.
בתום שחרורו מהשירות הצבאי הוא פנה לקריירה פוליטית. ב־2012, כשהיה בן 33, הוא נבחר לראשונה לבית הנבחרים מטעם מדינת פלורידה. שש שנים אחר כך החליט להתמודד על משרת מושל פלורידה - אחת מהמדינות החשובות מבחינה אלקטורלית בארה"ב. מי שבא אז לעזרתו וכנראה הביא לניצחונו היה נשיא ארה"ב באותה העת, דונלד טראמפ. לכן, מבחינת טראמפ, ריצתו של דה סנטיס לנשיאות נחשבת בגידה.
דה סנטיס מדבר ופועל בלי היסוס בנושא הטאבו הקדוש ביותר עבור יריביו האידיאולוגיים - קהילת הלהט"ב. בעיניו, משפחה נורמטיבית היא אב, אם וילדים. ברוח שמרנית זו, דה סנטיס גם אישר חוק האוסר הפלות מעבר לשישה שבועות מאז תחילת ההיריון - עמדה שגם בעיני רפובליקנים לא מעטים הלכה רחוק מדי. אולם דה סנטיס מגן על עמדתו, ואף ביקר את טראמפ בנדון.
עוד קודם לכן דה סנטיס טיפל בקורונה בהיפוך מוחלט ממה שעשה שאר העולם. הוא התנגד לסגרים ולמסיכות, ולא ממש דחף את תושביו להתחסן. כשהעולם היה סגור - פלורידה נפתחה. התוצאה היתה מספר גדול של מתים במדינתו, אך הוא טוען שלא הקורונה היא הסיבה, אלא אוכלוסיית הקשישים העצומה המתגוררת בפלורידה.
עמדותיו ומהלכיו הפכו אותו לבובת וודו של הדמוקרטים ושל כלי התקשורת המרכזיים. מבחינתו מה שהוא עשה בפלורידה צריך להיות המודל לאמריקה כולה, אך כדי ליישם את המודל - דה סנטיס צריך לעבור עוד דרך ארוכה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו