עוד לפני שאמר אפילו מילה אחת היום בקונגרס, הצליח נאומו של רה"מ בנימין נתניהו למשוך אליו את מלוא תשומת הלב של התקשורת האמריקנית. אחרי שדנו שוב ושוב במתיחות האישית בין אובאמה לנתניהו, עסקה אתמול התקשורת האמריקנית במהות: גם העיתונאים המקורבים לאובאמה (ג'פרי גולדברג) מודים כי "הסכם חלש" מתגבש לנגד עינינו. לא פלא שאובאמה לא מתלהב מהנאום. אלא שאובאמה מעוניין במהלך ביקורו של נתניהו למזער נזקים. הפצצות כבר הוטלו לפני הנאום.
מגישה: ליטל שמש; ארכיון: רויטרס
סביר להניח שיהיו השלכות לנאום היום בקונגרס. גם חיוביות. לאובאמה נותרו עוד שנתיים בתפקיד, וסביר להניח שאחרי הבחירות - אם נתניהו ירכיב את הממשלה הבאה - אובאמה יבקש "להזכיר" לו בדרך זו או אחרת את הנאום. לממשל יש דרכים להפגין אי־שביעות רצון. הצד החיובי זה שהנאום מעורר עניין עצום בארה"ב, ופתאום לא רק חברי הקונגרס הרפובליקנים חוששים מהסכם רע, אלא גם דמוקרטים וגם דעת הקהל. דיברו על אובאמה המשיח והקוסם כמעט בכל נושא. פתאום בגרעין האיראני תוהים: האם המלך הוא עירום?
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
אבל אתמול בוועידת איפא"ק (ובאמצעות השגרירה שלו באו"ם סמנתה פאוור) הבהיר אובאמה כי יחסי ישראל־ארה"ב אינם תלויים במתיחות פוליטית. הקשר בין המדינות חזק ואיתן. פאוור הבהירה כי זה לא הולך להשתנות, וכי אמריקה תמשיך לעמוד לצידה של ישראל בכל חזית אפשרית, כולל המאמץ האמריקני להגן על האינטרסים הישראליים במוסדות בינלאומיים. כועסים, אבל לא שוברים את הכלים.
הבעיה היום היא איראן. המתיחות בין אובאמה לנתניהו אינה רק על רקע אישי, כי אם על רקע אידיאולוגי והשקפת עולם שונה. אתמול אולי הממשל בהנחיית אובאמה מרח את נתניהו בדבש, אבל לא מן הנמנע שהמטרה היא למשוך את הדבורים. אובאמה רואה בהסכם עם איראן אולי את השיא שלו במדיניות חוץ, הצדקה לפרס נובל לשלום, מורשת. נתניהו רואה בהסכם איראן עם פצצה גרעינית. הפער גדול. מי צודק? כל צד משוכנע בצדקתו, אבל בוושינגטון גם מבקריו של נתניהו מודים כי האיש צודק. אף אחד כאן לא היה רוכש מאייתוללה מכונית משומשת. איראן שיקרה לאורך כל הדרך. מה, האייתוללות הפכו פתאום לצדיקים? הבעיה היא עם איראן שהיכן שנתניהו רואה סיוט, אובאמה רואה חלום - ולהפך.
הכתבה הכי נקראת היום באתר: מצרים אישרה לתקוף בעזה
צדק אתמול נתניהו כשהבהיר כי המטרה שלו אינה לנגח את אובאמה. הבעיה היא שבפועל כך מתרגם הממשל את הנאום. הרוב המכריע של יהודי ארה"ב מצביע לדמוקרטים והצביע לאובאמה ב־2008 וב־2012. אבל אתמול 16 אלף המשתתפים בוועידת איפ"אק קמו והריעו לנתניהו, בעיקר כשהזכיר את הנאום הצפוי היום מול הקונגרס. נתניהו ניסה להבהיר כי זה לא נאום נגד אובאמה כי אם נאום בעד ישראל.
בעידן המלחמה הקרה היו בעולם שני מחנות שהתמודדו זה נגד זה: המערב נגד הגוש הקומוניסטי. היום העולם מחולק למערב מול המחנה הבז לערכיו ונלחם בהם. אובאמה צריך לזכור באיזה צד נמצאת ישראל וכי הגרעין האיראני הוא עניין לאומי ובטח לא פוליטי.
נאום נתניהו היום אמור להבהיר לעולם מי במזרח התיכון הרעים ומי הטובים. מפעם לפעם, ובטח היום, צריך אולי להזכיר.
