מו"מ על הבר

"יש הבנות עם איראן, אך נותרה עדיין הרבה עבודה", הציטוט של שר החוץ הבריטי פיליפ האמונד אתמול בצהריים אמר את הכול. בעצם כמעט את הכל. 

נכון לאותה שעה, ולכתיבת שורות אלה, נותרה עדיין הרבה עבודה (גם עד להסכם הקבע שאמור להיות ב־30 ביוני), אך לא היו עדיין הבנות בנושאים הבעייתיים (רחוק מזה), קרי הסרת הסנקציות שדרשו האיראנים, המשך הפיתוח והמחקר של איראן בתחום הגרעין וכמובן פרק הזמן של ההסכם (10 או 15 שנה כפי שדורשות המעצמות). במהלך השיחות אתמול שוב חזרו האיראנים על הרעיון שכל ויתור שלהם נתפס בטהרן כ"פגיעה בריבונות שלהם" ולזה, מבחינתם, הם לא יכולים להסכים. הרצון הפוליטי של המעצמות, לדברי זריף, הוא המכשול הגדול ביותר מבחינת האיראנים. 

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

עבור המעצמות, ההסכם הפוליטי שעליו הם עמלים חייב לכלול אלמנטים קונקרטיים כמו מספר הצנטריפוגות, סוג הצנטריפוגות, כמות האורניום המועשר אותו רשאית איראן להחזיק והכמות שהיא תיאלץ להוציא מחוץ לארצה, אמצעי הפיקוח והשקיפות של פרויקט הגרעין האיראני בתקופת ההסכם, ומה יעלה בגורל האתרים בפורדו ונאתנז וגם מתקן המים הכבדים באראק. מבחינת האיראנים, יש חשיבות רבה בסימבוליות של ההסכם. מאז חידוש השיחות הם רואים בעניין העשרת אורניום "זכות טבעית". 

הכתבה הכי נקראת היום באתר: הדבר הבא של וואטספ

האמונד נשאר אתמול עם מזכיר המדינה, ג'ון קרי, נאמן ובודד מול החזית האיראנית. יום לא פשוט עבר אתמול על המעצמות. זה לא היה איראן מול 6 כי אם סוג של כולם נגד כולם. יום מאוד מבולבל ומבלבל היה אתמול בלוזאן, כאשר שלושה שרי חוץ - רוסי, צרפתי וסיני - נטשו את הספינה. גם המחלוקת הפרנקו־אמריקנית היתה על השולחן והיא מבטיחה קשיים בהמשך הדרך. הבעיה לא היתה רק בין איראן למעצמות אלא בין המעצמות עצמן.

מדהים היה לראות ביום שלישי, בשעה עשר בלילה, את שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב בבר של המלון בז'נבה יושב שולחן לידי ושותה כמה כוסיות עם שניים מחברי המשלחת. בשולחן לא רחוק מצד שמאל ישב בבר שר החוץ הצרפתי לורן פביוס עם חברי משלחתו. האיראנים מן הסתם לא מגיעים לבר של המלון. אתמול, במהלך היום, הגיע ממש סמוך למרכז העיתונות במוזיאון האולימפי ג'ון קרי, שיצא להפסקה והגיע לביקור במוזיאון. 

כעבור שעה נכנס לברוב עם כל המשלחת למלון, קצת מתנדנד, והסיר מעליו את העניבה. קרי סחב אותו פנימה כדי להמשיך להתדיין. דומה כי קרי הוא הלהוט ביותר בלוזאן לסגור עניין. ככה זה כשיש קונגרס לוחץ בבית שמאיים בהחרפת הסנקציות. 

שיחות הגרעין בלוזאן חודשו אתמול בשש בבוקר באווירה מאוד הזויה. התאריך, אחד באפריל, לא תרם מן הסתם לחשדנות ולאווירת חוסר האמון שהשתלטה על השיחות, בעיקר אחרי שהאיראנים חזרו בהם מהסכמתם להעביר את מלאי האורניום המועשר שנמצא בידיהם לרוסיה, כפי שהתחייבו קודם לכן, וגם לוותר על הצנטריפוגות מהדור החדש שעליהן הם אף פעם לא הסכימו באמת לוותר.  

זריף. האיראנים לא ממהרים /// צילום: רויטרס

ובדיוק כפי שהשיחות הסתיימו שלשום לפנות בוקר באווירה מאוד מבולבלת - כך הן גם החלו אתמול, כאשר מצד אחד האיראנים והרוסים משדרים אופטימיות ודווקא האמריקנים, הלהוטים להסכם, ציננו את הרוחות. בתוך כך, שר החוץ הצרפתי, לורן פביוס, בכלל שב לפאריס כדי להשתתף בישיבת הממשלה השבועית, אחרי שבלילה שעבר אמר כי דד־ליין יש לכבד. לפני שעזב אמר פביוס כי ישוב רק אם זה יהיה "הכרחי". אמש חזר פביוס ללוזאן.

 גם שרי החוץ של סין ורוסיה, וואנג ולברוב, נעדרו מהעיר. הם לא היו היחידים שביקשו לברוח אתמול מלוזאן. מכל סבבי השיחות שהיו עד עתה מאז חידוש השיחות בז'נבה ב־2009 (והייתי בכמה מהם), אין ספק כי אלה היו הקשות ביותר והכי בלתי צפויות.

שלשום באחת וחצי לפנות בוקר נפרדו המשלחות האחרונות. שר החוץ האיראני, מוחמד זריף, בחר דווקא לשלוח את העיתונאים למיטותיהם אחרי יום קשה באווירה אופטימית: "הושגו פתרונות ברוב הסוגיות", ואף הבטיח כי בשעות הבאות יחלו לנסח את הסכם המסגרת. אבל אלה שעקבו אחר השיחות לא ציפו ליום קצר אתמול. 

כדי שיושג הסכם צריך רצון ואמון. אמון לא היה אתמול בין המשלחות. לא היה אמון בכלל. שר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב, אמר, כאמור, דברים דומים לאלה שאמר עמיתו האיראני. העובדה ששלושה שרי חוץ נעדרו מהישיבות אתמול והוחלפו על ידי ראשי המשלחות המקצועיים, לא הפחיתה את האופטימיות הרוסית. לברוב כבר אמר ערב קודם כי שרת החוץ של האיחוד האירופי, האיטלקיה פדריקה מוגריני, ושר החוץ האיראני זריף, ימסרו הצהרה סופית שתהווה חלופה מספקת להסכם מסגרת. ברור היה לכולם כי האיראנים משחקים על זמן. דווקא הם, שאמורים להיות הלחוצים ביותר בגלל הסנקציות, שידרו הכי הרבה נינוחות.

כאמור, בשעות המוקדמות של הבוקר חידשו אתמול איראן והמעצמות את שיחות הגרעין במלון "בו ריוואז'" על גדות נהר ז'נבה בלוזאן. תחילה היו אלה האירופאים שנפגשו לשיחת תיאום ובהמשך קרי וזריף נפגשו למשך פחות משעה. "פגישות ושיחות זה דבר חשוב, אך אי אפשר להמשיך כך לנצח. צריך להתקדם, צריך תוצאות", אמר ל"ישראל היום" גורם דיפלומטי בז'נבה המעורה בשיחות. "הדבר הבולט ביותר", הוא הוסיף, "הוא שבקרב המעצמות המערביות היו אתמול מחלוקות". הכוונה, מן הסתם, היא לזווית הראייה השונה בין צרפתים ואמריקנים.

אמש שוב הוארכו השיחות ובכיר אמריקני הודיע כי קרי יישאר בלוזאן לפחות עד הבוקר כדי להמשיך במו"מ. 

קרי. האריך שוב את שהותו בלוזאן/// צילום: אי.אף.פי

מה שבלט בעיקר אתמול היה חוסר התיאום התקשורתי בין המעצמות. האירופאים, בעיקר הצרפתים, דיברו על אולטימטום ואילו האמריקנים עמלו קשות מול העיתונאים כדי להכחיש את הידיעות. קרי, להבדיל מעמיתיו, בחר להישאר בלוזאן ואף עידכן שלשום בלילה את הנשיא ברק אובאמה בשיחת וידאו מאובטחת על המו"מ. קשה להאמין שפאריס ו־וושינגטון יגיעו למשבר בגלל שיחות הגרעין ויש אפילו להניח כי הן יישרו לבסוף קו, אבל המחלוקת ביניהן בהחלט תורמת כדי לשפר את ההסכם מבחינת ישראל.

סגן שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, אמר אתמול לטלוויזיה האיראנית כי "אנחנו מקווים לסגור הסכם עד הלילה. אנחנו מתעקשים על הסרת הסנקציות בתחומי הנפט, הפיננסי והבנקאי באופן מיידי. לגבי שאר הסנקציות, צריך למצוא מסגרת", אמר עראקצ'י. הוא גם הוסיף כי "אנחנו מתעקשים לשמר את תחום המחקר והפיתוח בנושא הצנטריפוגות המתקדמות". בכלל, נושא הסרת הסנקציות הוא אולי הבעייתי ביותר. עראקצ'י לא דיבר על האולטימטום של עלי חמינאי. מנהיגה הרוחני של איראן, סיפר לי עיתונאי איראני, דורש מהמשלחת של ארצו הסרת הסנקציות של מועצת הביטחון כבר עתה, בזמן שהמעצמות מבקשות הסרה הדרגתית של הסנקציות בהתאם לדוחות של פקחי סבא"א באיראן.

יותר מזה, מספר מדינות, ובהן צרפת, חפצות להוסיף סעיף המאפשר החזרת הסנקציות אם איראן תפר התחייבויותיה. גם לזה האיראנים מסרבים. סין ורוסיה דווקא יישרו קו בעניין הזה עם האיראנים. ברור היה כי הדרך עוד ארוכה עד הסכם הקבע של ה־30 ביוני. יש להניח כי הקונגרס האמריקני כבר נכנס להיכון.

"לא תהיה עיסקה רעה"

הקשיחות האיראנית בלוזאן הביאה את המעצמות להקשיח אף הן את הטון. אחרי שארה"ב איימה שלשום אף היא לעזוב את השיחות, אמר אתמול דובר הבית הלבן, ג'וש ארנסט, כי "המשלחת האמריקנית לא תמתין ל־30 ביוני כדי לעזוב את השיחות אם לא ניתן יהיה להגיע להסכם מסגרת פוליטי".

גם נשיא צרפת, פרנסואה הולנד, שנועד עם אנגלה מרקל בברלין, אמר כי עדיף שלא יהיה הסכם מאשר הסכם רע. אלה היו סימנים ברורים לכך שהמעצמות מנסות לדרבן את האיראנים. דווקא המשלחת הגרמנית ניסתה לשדר אופטימיות אתמול בצהריים ואילו דוברת משרד החוץ הגרמני אמרה אתמול בברלין כי לא תהיה "עיסקה רעה" שממנה חושש נתניהו. "קשה למתוח ביקורת מרחוק כשלא יודעים את מלוא הפרטים", אמר שר החוץ הגרמני, כשהוא מתכוון כמובן לביקורת שהשמיע ראש הממשלה בנימין נתניהו.

אתמול בלוזאן חיפשו יותר סולם כדי לרדת מהעץ עליו טיפסו האיראנים מאשר פתרונות אמיתיים לקראת הסכם הקבע. כמובן שיהיו כאלה שיראו בשיחות ז'נבה הוכחה לכך שהמעצמות לא מוכנות לוותר לאיראן. האמת היא שאיראן כבר הצליחה להשיג הרבה מאוד מאז תחילת השיחות ב־2003 והיא פשוט רוצה עוד ועוד ויתורים, עוד ועוד הישגים. השאלה היא רק עד כמה מוכנות המעצמות לוותר?

האתגר: לדעת לקבל את האוטיסט

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו