יו"ר הכנסת אמיר אוחנה הכריז היום (חמישי) בביקורו במרוקו כי הוא מאמין שישראל צפויה להודיע בקרוב על היכרות בריבונות מרוקו בסהרה המערבית. אוחנה עדכן את מקביליו במרוקו כי למיטב הבנתו הנושא מצוי בדיונים מתקדמים בין ישראל למרוקו, ואף הביע את תקוותו ואמונתו כי לראש הממשלה בנימין נתניהו תהיינה בשורות בעניין זה בקרוב.
מוקדם יותר היום נערכה קבלת פנים מרגשת ליו״ר הכנסת אמיר אוחנה בפרלמנט במרוקו. נשיא הפרלמנט, ראשיד טלבי אל-עלמי, קיבל באופן אישי את פניו של היו"ר אוחנה והשניים צעדו יחד על השטיח האדום אל תוך בית המחוקקים.
בהצהרה ראשונה אי-פעם של יושב ראש פרלמנט ישראלי אמר אוחנה "זהו רגע היסטורי עבורי כיו"ר הכנסת וכבן להורים יוצאי מרוקו. זהו עידן חדש ביחסים בין שתי המדינות. אין ספק ששיתופי הפעולה המדיניים, הביטחוניים, האזרחיים והפרלמנטריים – נמצאים בשיאם. הביקור ההיסטורי הזה והחתימה על מזכר ההבנות בין הפרלמנטים, יסללו את הדרך להעמקת היחסים בין המדינות ולשדרוג הנציגויות לשגרירויות״.
קרדיט: Jaouad ACIM
בפתחו של הביקור, נועדו אוחנה ואל-עלמי לפגישת עבודה רשמית, בה השתתפו גם חברי פרלמנט מקומיים, בהם ראש קבוצת הידידות הבין-פרלמנטרית מרוקו-ישראל, נור א-דין אלהרושי. בפגישה הדגיש יו"ר הכנסת אוחנה את חשיבות שיתופי הפעולה המדיניים והביטחוניים שבין המדינות, נוכח האיומים והאתגרים שמציבה איראן בפני מדינות האזור. בשיאו של המפגש, חתמו יו״ר הכנסת אוחנה ונשיא הפרלמנט אל-עלמי על מזכר הבנות רשמי, שתכליתו פיתוח שיתוף פעולה בין-פרלמנטרי למען חיזוק היחסים שבין מדינת ישראל לממלכת מרוקו.
נשיא הפרלמנט המרוקאי, ראשיד טלבי אל-עלמי אמר בהצהרה לתקשורת כי ״מרוקו היא המדינה המוסלמית הראשונה שהיה לה האומץ להזמין יו״ר כנסת ישראלי. הגעתך לכאן היא כבוד גדול עבורי. זאת נקודה ציון משמעותית לעתיד של שלום במזרח התיכון. זה לא קל לקדם הזמנה שכזו, אך היסטוריה נעשית על ידי האמיצים״.
מדבר המריבה
כשספרד יצאה מסהרה המערבית היא חולקה בין מאוריטניה לבין מרוקו שטענה כי השטח שייך לה מתוקף זכויותיה ההיסטוריות. עם זאת ילידי סהרה המערבית, המכונים "סהראווים", דרשו עצמאות, והארגון שהקימו, 'חזית הפוליסריו', החל במרד מזוין להשגת מטרתם.
לאחר מספר שנים מאוריטניה ויתרה על חלקה בחבל הארץ לטובת מרוקו ומאז נאבקים על השליטה בו מרוקו וחזית הפוליסריו שזכתה בהכרה בינלאומית כמייצגת את הסהראווים. ב-1991 הושגה הפסקת אש בתיווך בינלאומי וסוכם שייערך משאל-עם בו יצביעו תושבי האזור לאיזו ארץ ברצונם להשתייך, משאל שלא נערך עד היום. שני שליש מהסהרה המערבית, בהם מצויים משאבים טבעיים, יישובים, וקו החוף של האוקינוס האטלנטי נשארו בשליטת מרוקו, ושליש מהשטח – המדברי יותר – בידי הפוליסריו. בין שני האזורים מרוקו הקימה חומת הפרדה שנועדה למנוע פשיטות לשטח בשליטתה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו