שגריר גרמניה בישראל נכח בטקס הזיכרון האלטרנטיבי

שגריר גרמניה בישראל, שטפן זייברט, השתתף ביום שלישי השבוע בטקס "יום הזיכרון האלטרנטיבי" שנערך בתל אביב. השגריר סיפר על כך בגאווה בשיחה פנימית שקיים עם כמה אנשים. היות שמדובר באירוע ששנוי במחלוקת ציבורית עזה ובעיני ישראלים רבים נתפס כפוגעני, זייברט טען כי בא למקום כ"אדם פרטי".

זייברט, אשר מונה לתפקידו לפני פחות משנה, איננו דיפלומט מקצועי. הוא ניהל קריירה עיתונאית מזהירה ונחשב לאיש הטלוויזיה מספר אחת בגרמניה - עד שבשנת 2010 מינתה אותו הקנצלרית אנגלה מרקל למנהל מערך הדוברות שלה, תפקיד שאותו מילא במשך 12 שנים. לאחר מכן, על פי בקשתו, מונה לשגריר בישראל.

אף שגישתו הכללית אוהדת, זייברט נקט שורה של פעולות שנויות במחלוקת, אם מטעמו האישי ואם בשם משרד החוץ הגרמני.

ב־26 בינואר השנה, יום השואה הבינלאומי, כתב זייברט בטוויטר: "מודאג מדיווחים על מספר גבוה של נפגעים מפעולת צה"ל בג'נין. ישראל זכאית להגן על עצמה באופן פרופורציונלי ועל פי החוק הבינלאומי".

בדיעבד התברר כי החיילים פעלו בעקבות התראה חמה. כמה שעות מאוחר יותר, אירע הטבח ליד הכנסת, בשכונת נווה יעקב בירושלים.

בשיחה שקיים השבוע התגאה זייברט בפעולות נוספות, שייראו בעייתיות לפחות בעיני חלק מהישראלים. בהוראת משרד החוץ בברלין, הוא פעל למנוע ממטוסי חיל האוויר של גרמניה, שלקחו חלק במטס יום העצמאות, מלעבור בתחומי יהודה ושומרון. "המסלול עבר גם באזורים כבושים. כדי להימנע מכך, מטוסי היורופייטר עזבו את המטס באופן זמני", כך דווח באתר חיל האוויר הגרמני על שינוי הנתיב.

באותה שיחה פנימית, זייברט גם התבטא נגד הרפורמה המשפטית ובעד סיוע של ממשלתו למחאה, וזאת אף שמדובר בסוגיה פנים־ישראלית הנתונה במחלוקת פוליטית.

"מעריץ את ישראל"

בשגרירות גרמניה בתל אביב אישרו את העובדות ומסרו בתגובה: "השגריר זייברט השתתף בשורה ארוכה של אירועים ביום הזיכרון וביום העצמאות. בבית העלמין הוא הביע כבוד לנפגעי הטרור והמלחמות, ובמטס בתל אביב צפה יחד עם שגריר ישראל בגרמניה, רון פרושאור, והביע בהזדמנויות שונות את חיבתו והערצתו למדינת ישראל. כמו 15 אלף איש אחרים ודיפלומטים אמריקנים, הוא השתתף בטקס שארגן 'פורום המשפחות השכולות'".

בנוגע לרפורמה המשפטית, נמסר כי הנהגת גרמניה הביעה את דאגתה וכך עשה גם השגריר, "אך ברור לו שההחלטה נתונה בידי הציבור בישראל".

באשר למטס, נמסר כי "הוא מהווה עדות לקשרים החזקים בין המדינות, אך עמדת גרמניה באשר למעמד הגדה המערבית וירושלים ידועה".