סיקור ביקור ראש הממשלה בצרפת: שפל מדרגה

ליקוי מאורות מחשיך את ימיה של התקשורת הישראלית המגויסת ברובה למאבק בבנימין נתניהו ובשלטון הימין. "ידיעות אחרונות", ynet, "הארץ" ושלוחיהם בערוצי התקשורת עומדים על סף קריסת מערכות. 

רגע לפני גמר מאגר החמצן בקמפיין "רק לא ביבי", בנשימות האחרונות שלפני גוויעת התקווה לחילופי שלטון בישראל, הם שולפים מקבץ גסויות, הזיות, רשעות, ציניות ושנאה תהומית. מקבץ שנשמע כמו תפילת אשכבה לעיתונאות חופשית והגונה, שאינה משרתת אינטרסים כלכליים של בעלי עיתונים.

כשראש הממשלה מחליט לא להשתתף יש ביקורת, כשהוא מחליט להשתתף - יש ביקורת

סיקור ביקור ראש הממשלה בצרפת מדגים את שפל המדרגה והעוינות כלפיו ובה בעת כלפי מדינת ישראל שאותה הוא מייצג. נסיעת ראש הממשלה למצעד ענק ברחובות פאריס, על רקע הפיגוע הנורא, גם ביהודים, מעלה סוגיות אבטחה מורכבות. זו גם הסיבה שהנשיא אובאמה וג'ון קרי לא התייצבו למצעד. תחילה הותקף נתניהו בתקשורת על אי נסיעתו. משהתברר למערך האבטחה שיש פתרון סביר לבעיות האבטחה הוא החליט לנסוע ובתוך דקות פרשני התקשורת עטו על המציאה וטענו שראש הממשלה מזגזג. כשהוא מחליט לא להשתתף יש ביקורת, כשהוא מחליט להשתתף שוב יש ביקורת. כל מה שנתניהו יעשה יתקבל מייד במנות יתר של גיחוך וזלזול. הגדילו לעשות הפרשנים שטענו בלהט חסר היגיון שראש הממשלה החליט לנסוע מייד כששמע ששר החוץ ליברמן נוסע. צריך הערכה נמוכה מאוד להיגיון של הציבור כדי לשכנע אותו שליברמן בימים אלה מסכן במשהו את מעמדו של ראש הממשלה ומאלץ אותו לשנות תוכנית. רק שנאה מעוורת וזדון מרושע מאפשרים להעלות טיעון מופרך שכזה. אין זה מפתיע מצד מי שחושב בעיתון "ידיעות אחרונות" שאזרחי ישראל תומכי נתניהו מטומטמים.

חגיגת תקשורת נוספת היתה סביב מידע ממקורות עלומים שלפיו נשיא צרפת ביקש שנתניהו לא יגיע. שני עיתונאים במסעדה קטנה בשכונת נחלאות בירושלים, אגב ניגוב צלחת חומוס, החליטו שהם יודעים מה ביקש נשיא צרפת. הארוחה הסתיימה כשליברמן הודיע שלאותם עיתונאים יש כישורי טלפתיה, בלי קשר למציאות.  

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

נכון שיש בתקשורת הצרפתית מדליפים שמאלנים, כמו בזו הישראלית, שהיו שמחים לראות את אבו מאזן מוביל בגאון את שיירת המאבק בטרור, בעוד הוא עצמו שותף לטרור החמאסי. נכון שיש בעלי עניין עלומים בצרפת שהיו רוצים להפריד את רצח היהודים משאר הנרצחים. עבורם חופש הביטוי עדיף בהרבה על חייהם של יהודים. התקשורת הישראלית משיקולי השנאה לנתניהו הלכה שבי, בשמחה, אחרי שונאי ישראל.

נחום ברנע, בכיר "ידיעות אחרונות", מאוד לא אהב שראש הממשלה התייצב בשורה הראשונה של המנהיגים. מבחינתו, שנתניהו יצעד בשורה האחרונה. ברנע התעלם מעובדת יסוד מוצקה, שגם פורסמה בתקשורת הצרפתית, שעל פי הפרוטוקול הצרפתי ראשי המדינות התבקשו לצעוד בשורה הראשונה. התייצבותו של נתניהו במרכז המצעד מבטאת את היות מדינת ישראל מובילה עולמית בחזית המאבק מול הטרור. לברנע הפריע מאוד שראש הממשלה הרים את יד ימינו אל על ונופף לקהל שקרא קריאות תמיכה במדינת ישראל. 

שנאה תהומית וזדון מובהק

הגדילו לעשות הפרשנים שתקפו את ראש הממשלה על קריאתו ליהודי צרפת לעלות לארץ. בשנות ה-30 ז'בוטינסקי עבר בין יהודים באירופה והתחנן שאם לא יחסלו את הגולה, היא תחסל אותם. ראשי הקהילות והרבנים כעסו אז עליו. הסוף ידוע. חובתו הציונית והיהודית של ראש הממשלה היתה לקרוא ליהודי צרפת לעלות. יהודי צרפת הרעיפו הערכה ואהבה על נתניהו, התקשורת הישראלית העדיפה לבקר ולהשמיץ.

מתוך שנאה תהומית וזדון מובהק, התגייסה התקשורת בשירות הסיסמה "רק לא ביבי". קמפיין אגרסיבי, שקוף ברשעותו וחוטא להוגנות בסיסית, שמסתיים בקול ענות חלושה. "ידיעות אחרונות", "הארץ" וערוץ 2 עושים הכל, אבל ממש הכל, כדי לקדם את המועמדות של בוז'י הרצוג וציפי לבני. יש לתקשורת בעייה, שגם כאלה שמתנגדים לנתניהו יודעים כי במערכת הפוליטית הוא היחיד שמסוגל להשיט את ספינת הקיום של מדינת ישראל על פני מים סוערים. מדינת ישראל ניצבת מול איומים מתעצמים, הדורשים מנהיגות חזקה, תקיפה ואמיצה. 

התקשורת שחגגה 24 שעות סביב מידע לא נכון, מוטעה ומטעה, מן הסתם לא תתנצל. אבל את התשובה ראוי שהיא תקבל מן העם ביום הבחירות. 

הכתבה הכי נקראת היום באתר: אוגנדה - דייג הרג תנין שטרף את אשתו