עם הפנים להאג: על הממשלה לנהוג בחוכמה מול צביעות האו"ם

בלילה שבין שישי לשבת קיבלה העצרת הכללית של האו"ם החלטה לבקש חוות דעת מייעצת מבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג על "אי־חוקיות הכיבוש, ההתנחלויות והסיפוח של השטחים הפלשתיניים הכבושים".

חוות הדעת תכלול את "הצעדים הישראליים לשינוי ההרכב הדמוגרפי, האופי והמעמד של ירושלים והאימוץ של חקיקה וצעדים מפלים". כן נדרשה עמדתו כיצד צעדים אלה משפיעים על "המעמד החוקי של הכיבוש" ומהן המשמעויות לאו"ם ולמדינות העולם.

ההחלטה של העצרת, שידועה בהטיה החד־צדדית שלה נגד ישראל, היתה צפויה, ומקורה עוד בדו"ח ועדת החקירה שהקימה מועצת זכויות האדם של האו"ם לאחר מבצע שומר החומות, שכלל המלצה לבקש חוות דעת כזו.

חוות הדעת, שתינתן בתוך שנה עד שנתיים, צפויה להיות ביקורתית מאוד כלפי ישראל, בדומה לחוות הדעת הקודמת שניתנה ב־2004 על "אי־חוקיות חומת ההפרדה", שהתייחסה לגדר הביטחון שישראל הקימה בעקבות פיגועי הטרור הקשים של האינתיפאדה השנייה.

להפחית את הנזק

חוות הדעת היא מייעצת בלבד ולא תחייב את ישראל. עם זאת, לחוות דעת של בית הדין - שנחשב גוף בעל יוקרה משפטית - יש משקל בזירה הבינלאומית. בדומה לחוות הדעת על הגדר, היא תשמש תחמושת חשובה במערכה הבינלאומית נגד ישראל ובניסיונות לקדם נגדה מהלכים של סנקציות וחרמות, ועלולה להשפיע על עמדות הציבור ברחבי העולם ביחס למדינה.

לעומת 2004, חוות הדעת החדשה עשויה להיות בעלת השלכות קונקרטיות: ראשית, כיום יש חקירה פתוחה בבית הדין הפלילי הבינלאומי, שעוסקת גם ב"פשע ההתנחלויות". חוות הדעת עשויה לכלול המלצה לתובע לקדם את החקירה, ובמסגרת זו עלולים להוציא צווי מעצר נגד גורמים ישראליים ש־123 המדינות החברות בבית הדין יידרשו לאכוף.

שנית, בעקבות הפלישה של רוסיה לאוקראינה, מסתמנת תופעה של חברות גלובליות המחליטות על דעת עצמן להימנע מפעילות במדינה מטעמים ערכיים. חוות הדעת עלולה לדחוף אותן למהלכים נגד ישראל. שלישית, העולם נמצא במגמה של חלוקה מחודשת למחנות בין המדינות הדמוקרטיות־ליברליות למדינות האוטוקרטיות האנטי־ליברליות. חוות הדעת תשמש כדי להציג את ישראל כחברה בקבוצה השנייה.

למרות הביקורת הצפויה, המדיניות של ממשלת ישראל ואופן התנהלותה יכולים להשפיע הן על תוכן הקביעות עצמן ומידת חומרתן - למשל, האם ייאמר שישראל היא מדינת אפרטהייד - והן על מידת התמיכה והאימוץ של תוכן חוות הדעת בזירה הגלובלית.

אמירות וצעדים שיש בהם התנערות מפורשת מהמשפט הבינלאומי, כולל צעדים של סיפוח השטח או פגיעה בוטה בזכויות הפלשתינים, כמו גם החלשת המבנה הדמוקרטי של המדינה על ידי פגיעה בשלטון החוק ובעצמאות מערכת המשפט - ישמשו כולם במערכה הבינלאומית ועלולים להחמיר מאוד את הנזק לישראל.

אל"מ (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך היא חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, לשעבר ראש מחלקת הדין הבינלאומי בפרקליטות הצבאית, וחברת פורום דבורה – נשים במדיניות חוץ וביטחון לאומי