לנצל את המהומות לשיבוש של תעשיות המפתח האיראניות. הפגנה באוניברסיטאות (ארכיון) | צילום: אי.פי

צו השעה: תמיכה בהפגנות באיראן

הגיע הזמן לנצל את ההזדמנות הגדולה ביותר מאז המהפכה האסלאמית כדי להוביל לשינוי רדיקלי באזור • שורת המחאות ברפובליקה האיסלאמית היא הזדמנות להתחיל תהליך שיחליש מאוד את משמרות המהפכה ואולי אף יוביל למיטוט שלטונם ההרסני

באיראן נמשכות המהומות כבר יותר מ־50 יום, והגיע הזמן לנצל את ההזדמנות הגדולה ביותר מאז המהפכה האסלאמית כדי להוביל לשינוי רדיקלי. אין צורך להכריז מראש שהמטרה היא החלפת המשטר, מספיקה החלשתו, אף שמקרים דומים בהיסטוריה שהחלו בהחלשת המשטר הסתיימו בנפילתו.

צוות חוקרים מה־FDD (מכון מחקר אמריקני, שכותבי מאמר זה משתייכים אליו) פרסם תזכיר והמלצות מפורטות כיצד צריך הממשל האמריקני לעזור לעם האיראני. במאמר מופיעות המלצותינו לדרכי הפעולה שישראל יכולה לנקוט על מנת לתמוך באופן מעשי במחאות ובמפגינים.

ייתכן שחלק מההמלצות כבר ממומשות על ידי הגורמים הרלוונטיים, באופן חסוי. יהיו כמובן שיטענו שהדרך הזו לא מומלצת כדי שלא נואשם בעידוד המהומות (אנחנו מואשמים בכל מקרה), שזה לא יעזור כי הממשל האיראני חזק וברוטלי (ממש לא נכון, חייבים להתחיל), ושלא נוכל למוטט את הממשל (לא צריך למוטט, מספיק להחליש, מה שייתכן שיוביל למיטוט).

"הזדמנות למוטט את המשטר הרצחני". איראן בלהבות (ארכיון), צילום: אי.פי

פגיעה בכמה מישורים

במישור הכלכלי - שער הריאל נמצא בשפל הנמוך ביותר אי־פעם מול הדולר. בימי השאה היה השער כ־70 ריאל לדולר, ועכשיו הוא עבר את קו 350 אלף הריאל לדולר, והמטרה צריכה להיות הורדתו לכ־500 אלף.

חלק מהמאמצים צריכים לכלול מסרים לאיראנים שהממשל המושחת גזל את כספם, ולכן לבנקים אין כיסוי לפיקדונותיהם וכדאי להם "לרוץ לבנקים" ולמשוך. בלבנון, לדוגמה, מי שהשאיר את כספו בבנקים איבד אותו והריצה למשיכת הפיקדונות זירזה את המיטוט. הפעולה תגרום לממשל לפרסם הודעות בסגנון "הכסף שלכם בטוח איתנו" - מתכון בטוח לליבוי הכאוס, לאור אי־האמון של העם במנהיגיו.

בד בבד, חייבים להקים "קרן לתמיכה בשובתים ובמפגינים". הקמת הקרן ביוזמה ובמימון אמריקניים היא הפתרון הנכון, אבל אם זה לא יקרה ישראל צריכה להוביל את התהליך, ואין ספק שיהיו מדינות שישמחו להשתתף במימון. בגלל שער הריאל הנמוך, קרן שתבטיח הכנסה לכמה עשרות אלפי ואפילו מאות אלפי שובתים או מוחים אינה מטלה כלכלית קשה מדי.

במישור המודיעיני - ישראל יכולה וצריכה לשחרר מידע מודיעיני, אם קיים, על מיקומם המדויק של בתים ומשרדים של גורמי מפתח בממשל, במערכת המשפט, במשמרות המהפכה ובבסיג', כך שהעם האיראני יוכל  להגיע לכל מי שפועל נגדו ולפגוע בו אישית. מי ששחרר את המידע על האיראנים שהרגו את מהסא אמיני, שמותה הצית את המהומות, ותמונות של הכוחות האיראניים שמכים והורגים מפגינים חסרי ישע על הקרקע, הוסיף דלק חשוב למדורת המהומות. מודיעין ערכי נוסף שיעזור מאוד למוחים הוא מידע על תנועת הכוחות האיראניים הנלחמים בהפגנות, מצד אחד, ושיבוש מערכות השליטה והבקרה (שו"ב), הביורוקרטיה והלוגיסטיקה של הכוחות הללו, מצד אחר.

המחאה באיראן (ארכיון), צילום: רויטרס

במישור האופרטיבי - שימוש בחלק מהיכולות המדינתיות המיוחסות לישראל על מנת לשבש את מהלך הפעילות הנורמלי של תעשיות המפתח האיראניות, כמו נפט, גז, פטרו־כימיה, חינוך ואוניברסיטאות והמגזר הפיננסי.

נוסף על כך, צריך לעודד שביתות במגזרים אלו כתמיכה בהפגנות, כפי שכבר קורה חלקית. הפרעה לפעילות השוטפת ושיבושה יעודדו את השביתות, וחשוב לזכור שהשביתות הורידו בזמנו את השאה מכיסאו. הפעילות חייבת להפוך ליומיומית ולחלק מהמב"מ, לצד מבצעים גדולים, וחשוב להבטיח המשכיות כדי שלא ייווצר גל שידעך. ההשפעה יכולה להגיע גם דרך המדיה התקשורתית, כמו בדוגמה שבה מישהו השתלט על ערוצי התקשורת בעת נאום הנשיא והעביר מידע למפגינים, או בכניסה לערוצי הלמידה מרחוק באוניברסיטאות בזמן שהלימודים בקמפוסים נאסרו בגלל ההפגנות.

במישור המעשי - מציאת דרך להעברת אמצעי לחימה פשוטים (רובים, אקדחים, תחמושת) למפגינים, כדי שיוכלו להתגונן מפני הכוחות שמדכאים אותם, תוך שימוש בנשק חם. אין ספק שיהיו כאלו שיביעו התנגדות מסיבות שונות (מוסריות, חוסר יכולת להבטיח שהנשק יגיע רק לידיים הנכונות, בעיות לוגיסטיות ושינוע), אבל לא כולן מדויקות - ועל כולן אפשר להתגבר.

עם זאת, חשוב מאוד להבטיח שהנשק לא יגיע למאפיה האיראנית ולארגוני הפשע, ואז ימצא את דרכו בחזרה לעזה ולאיו"ש, אף שחיזבאללה, בעידוד הממשל האיראני, מחמש בכל מקרה את השטח. לצד הפעילויות שישראל יכולה וצריכה לעשות, תבואנה הפעולות המומלצות במזכר שפורסם לביצוע על ידי ארה"ב.

להיערך למערכה כוללת נגד איראן

לדוגמה, תמיכה ברציפות היכולת התקשורתית והאינטרנט באיראן כדי לשמור קשר ברשתות החברתיות שמזינות את ההפגנות, הטלת סנקציות ולחץ כלכלי על האישים והגופים הפוגעים בזכויות האזרח באיראן, הוצאת איראן מהחברות בארגונים הבינלאומיים השומרים על זכויות האזרח, החזרת כל הסנקציות שבוטלו לאחר חתימת הסכם הגרעין ועוד.

המפגינה האיראנית שנהרגה, נסרין קדרי (ארכיון), צילום: ללא

הקולות הנשמעים לאחרונה בישראל קובעים שעלינו להיערך למערכה כוללת מול איראן בשנים הקרובות, ולשם מכוונים מאמצי הפיתוח וההצטיידות של צה"ל והמוסד. אין ספק שהפעילויות המומלצות במאמר חשובות מאוד לקראת מערכה כזו, לאור הפוטנציאל הגלום בהן להחלשת הממשל. אפילו ביידן התבטא, לראשונה ובאופן חריג, כי "צריך לשחרר את איראן" (חבל רק שהוא שכח לעדכן בכך את השליח המיוחד שלו לשיחות הגרעין, רוברט מאלי).

מחאת החיג'אב באיראן (ארכיון), צילום: אי.פי.אי

המהומות באיראן הן בעצם מלחמת הנכדות נגד הסבות שלהן. העולם, ובמיוחד דעת הקהל האמריקנית, הפכו לצערנו "אדישים" להוכחות הנוספות של ההפרות הגרעיניות הבוטות מצד איראן, אבל הם לא נשארים אדישים להרג נערות ונשים ולנגיעה בעצב הפתוח האמריקני, בייחוד אצל הדמוקרטים, של הפגיעה בזכויות אדם.

כאשר מחברים את העובדות הללו לשיתוף הפעולה האיראני עם הרוסים בהרג ילדות, נערות ונשים באוקראינה, על ידי משלוח מל"טים מתאבדים ובקרוב גם טילים בליסטיים לרוסיה, אולי סוף־סוף תפסיק הצביעות העולמית, בדגש על ארה"ב, בהתייחסות לאיראנים ולתוכנית הגרעין.

"חייבים להקים קרן תמיכה למפגינים". המון נאסף באיראן (ארכיון), צילום: אי.פי

איראן ורוסיה מהדקות את היחסים החמים ביניהן, ובמקביל המשטר האיראני ממשיך לתמוך בפעילויות טרור, לא עונה לשאלות הפתוחות מול סבא"א ומפר בבוטות את הסכם הגרעין, לצד המשך הרג נערות ונשים באיראן ובאוקראינה. ארה"ב והאיחוד האירופי לא יכולים להמשיך לחפש דרכים "יצירתיות" לחידוש הסכם הגרעין, כנראה אחרי בחירות האמצע בארה"ב, עד שהמשטר האסלאמי הרצחני באיראן לא ישתנה מהשורש. ייתכן שהמהומות באיראן מעמידות בפני ישראל, ארה"ב והעולם הזדמנות להתחיל תהליך שיחליש מאוד את הממשל ואולי בסוף התהליך יוביל למיטוטו.

חשוב אמנם שחלק מהפעולות המומלצות יזכו לתמיכה ולאישור של רה"מ הנכנס בנימין נתניהו ושל השרים הרלוונטיים, ואין לנו ספק שזה יקרה בקרוב, אבל אסור שתקופת המעבר הקרובה תבוזבז, המהומות לא יימשכו לעד. חלק מהפעולות הן בסמכות ראשי הארגונים, ותמיד "כדאי יותר לבקש סליחה מאשר רשות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...