הרצוג הגיע לוועידת האקלים במצרים - ופגש שורת מנהיגים מרחבי העולם

דאגה לכדור הארץ - ובליץ של פגישות מדיניות: נשיא המדינה יצחק הרצוג הגיע היום (שני) לוועידת האקלים של האו"ם שמתכנסת בשארם א-שייח'. בפתח הוועידה נשיא המדינה התקבל על ידי נשיא מצרים עבד אל פתאח א-סיסי, ומזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, וכן נפגש עם כמה ראשי מדינות. הנשיא הרצוג יפתח לראשונה ביתן ישראלי בוועידה. 

עם הגעתו, הרצוג נפגש בחדר המנהיגים עם כמה מראשי המדינות השונות: ראש ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני (הישראלי הראשון שנפגש עימה; ת.מ), הנסיך מולאי רשיד של מרוקו, ראש ממשלת צ'אד סאלח קבזבו, ראש ממשלת פינלנד סאנה מרין, ראש ממשלת צ'כיה פטר פיאלה, ראש ממשלת בלגיה אלכסנדר דה-קרו, ראש ממשלת הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, ז'אן מישל סאמה לוקונדה, וגם ראש ממשלת נורווגיה, יונס גר סטיורה.

"אני ממריא כרגע לשארם א-שייח', למצרים, מדינה חשובה, לוועידת האקלים העולמית, לאירוע היסטורי במאבק החשוב ביותר של האנושות - הצלת האקלים של כדור הארץ", אמר הרצוג לפני שהמריא לוועידה. "המזרח התיכון ניצב מול אתגרים אדירים. בנאומי אציג חזון ישראלי שאני קורא לו 'מזרח תיכון מתחדש', בו ישראל, בשיתוף מדינות האזור, מספקת פתרונות משמעותיים מול משבר האקלים.

"אפגש עם מנהיגים חשובים בהם מלך ירדן, ראש ממשלת בריטניה ועוד, ואציג את החזון הישראלי מול המליאה. האקלים הוא בראש סדר יומה של מדינת ישראל. הוא קשור לעתיד ילדינו ולדורות הבאים. עלינו לעשות הכל על מנת לתרום את שלנו להצלת האנושות", אמר הרצוג. 

לאחר סבב הפגישות ייפתח הנשיא את הביתן הישראלי שהוקם לראשונה בוועידה בהשתתפות חברי המשלחת הישראלית והשרים המלווים את המשלחת: השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, שרת החינוך יפעת שאשא ביטון, השרה לחדשנות אורית פרקש הכהן והשר לשיתוף פעולה אזורי עיסוואי פריג'. בהמשך היום יישא הנשיא דברים בפני המליאה המרכזית של הוועידה, שבה ישתתפו מנהיגי העולם הפוקדים אותה.

הרצוג מייצג את ישראל בוועידה במקום ראש הממשלה היוצא יאיר לפיד, שביטל את השתתפותו בה לאחר שנודעו תוצאות הבחירות. יותר ממאה ראשי מדינות מרחבי העולם צפויים להגיע לוועידה, שתתמקד השנה בניסיונות ליישם החלטות מדיניות שהתקבלו בוועידות האקלים הקודמות, בנוגע לפליטות פחמן דו-חמצני לאטמוספרה והדרכים לצמצם אותן. 

ועידת האקלים היא האירוע השנתי הגדול ביותר של האו"ם, וישתתפו בה באופן פיזי ובאופן דיגיטלי עשרות אלפי מנהיגים, אנשי מקצוע ופעילים סביבתיים מרחבי העולם. מטרת הוועידה היא תיאום המאמצים הגלובליים למניעת משבר האקלים והסתגלות אליו. הוועידה נערכת בכל שנה באזור גיאוגרפי אחר, כשהשנה מצרים היא המארחת כנציגת יבשת אפריקה.

בין המנהיגים הבולטים שיגיעו לוועידה נמנים ראש ממשלת בריטניה החדש רישי סונאק, נשיא צרפת עמנואל מקרון וקנצלר גרמניה אולף שולץ. נשיא ארה"ב ג'ו ביידן יגיע גם הוא, אך יחמיץ את פתיחת האירוע בשל הבחירות לקונגרס שייערכו ביום שלישי. ביידן ינחת במצרים רק בסוף השבוע, לאחר שרוב המנהיגים כבר יעזבו את שארם. הוועידה עצמה תימשך כשבועיים ותכלול עשרות כנסים ודיונים מקצועיים.

מי שבולטים בהיעדרם מהכינוס הם נשיא סין שי ג'ינפינג וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי - שני מנהיגי המדינות הגדולות ביותר בעולם מבחינת אוכלוסייה, אשר ממוקמות במקומות 1 ו-3 בהתאמה בפליטות פחמן דו-חמצני לאטמוספרה (ארה"ב ממוקמת במקום השני). 

היעדרותם של שי ושל מודי אינה מקרית: בין מדינות המערב, ובראשן ארה"ב, לבין המדינות המתפתחות שבראשן סין והודו, שוררת מחלוקת יסודית בסוגיית האקלים. המערב העשיר מעוניין שהעולם כולו יוותר על אנרגיה זולה ומזהמת, בעוד שהמדינות המתפתחות טוענות כי החור באוזון נוצר על ידי המדינות העשירות, ולכן הדרישה לעצור את הפליטות בשלב שבו שאר העולם מבקש להדביק את הפערים הכלכליים מהן, היא צבועה.

ישראל, כמדינה קטנה יחסית עם כעשרה מיליון תושבים, אינה משפיעה במיוחד על כמות הפליטות של פחמן דו-חמצני לאטמוספירה. עם זאת, מגזר ההייטק הישראלי מעמיד בשנים האחרונות יותר ויותר חברות אשר לטכנולוגיה שהן מפתחות עשויה להיות השפעה חיובית על בלימת ההתחממות הגלובלית. 

בנוסף, ישראל נחשבת למובילה עולמית בכל הקשור לטכנולוגיות לניצול מים, החל מטיהור ומיחזור מי שפכים ועד לאיתור דליפות בצנרות באמצעות רובוטים המופעלים מרחוק, אשר פעילותם מצמצמת בעשרות אחוזים את אובדן המים. טכנולוגיות אלה הפכו לנדרשות במיוחד, על רקע התרחבות אירועי הבצורת בעולם כתוצאה משינוי האקלים.

המזרח התיכון הוא אחד האזורים הסובלים יותר מכל מתופעת המדבור, אשר לישראל ניסיון רב בהתמודדות עימה. סטרט-אפים ישראלים רבים פועלים במדינות האזור בתחומי החקלאות המדברית וניצול המים. כך למשל חברת ווטרג'ן, המייצרת גנרטורים שמפיקים כמויות גדולות של מים מהלחות באוויר, פעילה באיחוד האמירויות ואף העבירה באופן עקיף סיוע הומניטרי לנפגעי מלחמת האזרחים בסוריה.

בביתן הישראלי, שהוקם על ידי משרד החוץ ויהיה אחד הגדולים בוועידה, יתקיימו יותר מ-35 אירועים שונים בנושאים מגוונים: שמירה על המגוון ביולוגי, חדשנות אקלים, הפחתת פליטות גזי חממה, אדפטציה לשינוי אקלים, שיתופי פעולה אזוריים, ביטחון מזון, מים ואנרגיה, התמודדות עם תופעת המדבור ועוד.

על פי מכון הייצוא, בישראל פועלות כ-200 חברות בתחום טכנולוגיות האקלים, המכונה "קליימטק". בממוצע מוקמות בארץ כ-20 חברות חדשות בתחום מדי שנה. כמחצית מהחברות הישראליות כבר נמצאות בשלבי מכירות, והיתר נמצאות בשלבי מחקר ופיתוח. לפי נתוני חברת המחקר IVC, גובה ההשקעות בתחום בחציון הראשון של 2022 הסתכם ב-625 מיליון דולר, ובשנת 2021 הסתכם ב-1.6 מיליארד דולר.

"השגנו תקציבים"

השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, שהגיעה לוועידה, אמרה: "משבר האקלים הוא האתגר המשמעותי ביותר העומד כיום בפני האנושות. ישראל עשתה קפיצת מדרגה מאז הוועידה הקודמת בגלזגו, ועליה להמשיך להתמקד בהיערכות להשלכות המשבר, בשיפור החוסן האקלימי ובהתקדמות לעבר כלכלה מאופסת פחמן – תוך המשך השותפות האזורית עם שכנינו.

"בשנה החולפת ביצענו צעדים רבים לקידום נושא האקלים במדיניות הממשלה, הן בנוגע להיערכות וחיזוק החוסן האקלימי שלנו והן בתחום הפחתת פליטת גזי החממה. יצרנו מנגנונים חדשים, השגנו תקציבים ושמנו דגש על שמירת מערכות טבעיות. אנו מגיעים לשארם כדי להדק את קשרינו עם מדינות האזור ולהעלות את המעורבות והפעילות הישראלית בתחום האקלים בזירה הבינלאומית. נציג בשארם את החדשנות הישראלית, שיש בה פתרונות פרקטיים, וניצור שיתופי פעולה חדשים". 

בנוסף לנשיא המדינה ולשרה להגנת הסביבה, גם ראש המוסד דדי ברנע הגיע לוועידה. אליהם הצטרפה משלחת נרחבת שכוללת שרים, נציגים בכירים ממשרדי הממשלה, גופים ציבוריים, חברות פרטיות, ארגוני חברה אזרחית, נציגי שלטון מקומי, אקדמיה ועוד.

משרד החוץ שלח לוועידה נציגות נרחבת במיוחד: בראש המשלחת מטעם המשרד עומד המנכ"ל אלון אושפיז, ובנוסף הגיעו לשארם השליח המיוחד לנושא שינויי אקלים גדעון בכר; ראש חטיבת ארגונים בינלאומיים והאחראי על הייצוג הישראלי בוועידה, אמיר וייסברוד; שגרירת ישראל במצרים אמירה אורון ונציגים נוספים. מדובר בהשתתפות הישראלית המשמעותית ביותר בוועידת האקלים, מאז החלו הכינוסים הבינלאומיים בנושא זה. 

אושפיז אמר כי "משרד החוץ שם לו כמטרה מרכזית להוביל את נושא המאבק בשינויי האקלים בזירה הבינלאומית. הידע והטכנולוגיה הישראלית, שאנו מקדמים ברחבי העולם, יסייע לנו להיות גורם משמעותי בהתמודדות עם משבר האקלים העולמי, בדגש על האזור שלנו. אנו מגיעים השנה למצרים ובשנה הבאה לאבו דאבי מתוך תפיסה של שיתוף פעולה אזורי עם בעלות ברית, ותיקות כחדשות".