שרת החוץ של אוסטרליה, פני וונג, יצאה השבוע בהצהרה כי מדינת היבשת החליטה לחזור בה מהחלטתה להכיר במערב ירושלים כבירת ישראל. בכך הפכה את מדיניות הממשל הקודם.
ראש הממשלה, יאיר לפיד, לא לקח ברצינות את דבריה וטען שרק אנחנו אלה שנקבע איפה בירתנו ההיסטורית. בארכיון אוניברסיטת בן-גוריון בשדה בוקר חשו תחושת דז'ה-וו ולמחרת חפשו ומצאו בארכיון מכתב משנת 1949 בכתב ידו של ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון, בו הוא פחות או יותר אומר אותו הדבר רק שהוא עשה זאת כבר לפני למעלה מ-70 שנה.
מכתב זה בא על רקע החלטה של אותה אוסטרליה לא להכיר בירושלים כבירת ישראל, אלה כשטח בין לאומי. כשאנשי הארכיון המנוהל על ידי האוניברסיטה ומכון למורשת בן-גוריון שמעו על החלטת אוסטרליה הם חזרו לתיקיות ומצאו את המכתב הנדיר, כיום הוא מוצג למבקרים בשדה בוקר. ראש הממשלה בן גוריון כתב בכתב ידו שאין משמעות להכרה של מדינות אחרות, אלא רק של ישראל.
"עמדת ישראל בשאלת ירושלים באה לידי גילוי ברור וסופי בכנסת ביום ב', י"ד כסלו (5.12.49) על ידי הממשלה וכל הסיעות בכנסת. ירושלים היא חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל ובירתה הנצחית. שום הצבעה באו"ם אינה משנה עובדה היסטורית זו", נכתב בי"ט כסלו תש"י (10.12.49).
אז כמו היום
כיום 70 שנה אחרי, הפרשנים הסבירו את המהלך האוסטרלי כאקט פוליטי. אלא שגם אז לא היה שוני גדול: "היוזמה האוסטרלית נבעה לא מאמונה עמוקה בישימותו של רעיון הבינאום, אלא משיקול פוליטי פנימי. בסתיו 1949 הייתה אוסטרליה נתונה בעיצומה של מערכת בחירות צמודה. לאורך תקופה זו הפעילו הקהילות הקתוליות במדינה לחץ כבד על הממשלה המכהנת לקדם את בינאום ירושלים באו"ם. שר החוץ האוסטרלי הרברט אוואט, שביקש לגייס את תמיכת הציבור הקתולי בארצו, הורה למשלחתו באו"ם להגיש הצעת החלטה הקוראת לבינאום מלא של ירושלים. הוא קיווה שההכרעה בנושא זה תידחה לשנה הבאה ושההחלטה, שתתקבל בסופו של דבר, תהיה גמישה מספיק כדי להשביע את רצונה של ישראל", (אלעד בן־דרור, אסף זידלר; ניצחון הצהרתי: החלטת האו"ם על בינאום ירושלים מ־9 בדצמבר 1949).
ד''ר עדי פורטוגז, מנהל ארכיון מורשת בן-גוריון, אוניברסיטת בן גוריון בנגב בשיחה עם "ישראל היום" מסביר: "אולם התצוגה של הארכיון מציג מסמכים המאירים את מכלול דעותיו והשקפותיו של דוד בן-גוריון. המסמך הזה נבחר כמייצג היטב את תפיסתו הריבונית של בן גוריון, לפיה ישראל בלבד קובעת את בירתה. המסמך ממחיש היטב גם את חשיבותה של ירושלים בעיני בן גוריון, ובעבורה נקט מהלכים צבאיים ומדיניים עיקשים".
איתן דוניץ, מנכ"ל המכון למורשת בן-גוריון, מסביר כי "אמירתו הנחרצת של ראש הממשלה הראשון כי 'ירושלים היא חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל ובירתה הנצחית' מהווה בסיס לתפיסה המדינית של ממשלות ישראל לדורותיהן בכל הקשור בירושלים. הקוריוז הבינלאומי מלפני מספר ימים ממחיש עד כמה מורשתו של דוד בן-גוריון אקטואלית תמיד בשביל מדינת ישראל. אגב, במסגרת תגובתו של בן-גוריון לאותה החלטה של האו"ם הוא הורה להעביר את משרדי הממשלה לירושלים, כתגובה ציונית הולמת. הודעה זו, בכתב ידו של בן גוריון, כמו גם טקסטים משמעותיים אחרים שלו מופיעים במרכז המבקרים של הארכיון למורשת בן-גוריון, במדרשה הקרויה על שמו. מקום שחיוני לכל אזרח ישראלי או אוסטרלי להגיע אליו ולגלות את בן-גוריון ואת ישראל מחדש".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו