התיירנים תובעים: "8.5 מיליון ש"ח פיצוי בגלל בהלת העכברת"

עסקי תיירות בגליל נגד המדינה: "נוצר נזק תדמיתי בשל מסע הפחדה כוזב על זיהום בנחלים בצפון בעת שהתפשט רק בדרום הגולן" • משרד הבריאות: "נשיב בהתאם"

נחל משושים בגולן //צילום: אייל מרגוליןג׳יני

עסקי הקיאקים בגליל העליון הגישו אתמול (שלישי) לבית המשפט המחוזי בנצרת תביעת נזיקין ע"ס כ־8.5 מיליון ש' בגין הנזקים הכלכליים שנגרמו להם בעקבות "בהלת העכברת" שפרצה באוגוסט 2018. 

התביעה הוגשה באמצעות עורכי הדין דויד וחיה מנע, בשם רפטינג נהר הירדן, קייקי מעיין הגושרים, קייקי כפר בלום ובית הלל ואבו קיאק. בתביעה טוענים עסקי הקיאקים כי משרדי הממשלה הרלוונטיים התרשלו בתפקידם ב"זריעת בהלה" בקרב הציבור מפני כניסה לכלל נחלי הצפון בשעה שהנחלים שנמצאו כמזוהמים היו בדרום רמת הגולן - דבר אשר הביא לביטולים רבים בעסקי התיירות ולהתרחקות המטיילים מהאזור בשיאה של עונת התיירות. 

"התובעות סבלו מנזק תדמיתי ופגיעה בשמן הטוב כתוצאה מהפרסומים הגורפים שיצאו מטעם משרד הבריאות, שיצא ב'מסע' הפחדה שהתייחס לכלל הנחלים בצפון הארץ, בעוד שחלק מנחלי הצפון כלל לא נפגעו והיו כשירים לרחצה ונקיים ממחלת העכברת", כתבו עו"ד דויד ושרה מנע בכתב התביעה. 

"משרד הבריאות הדליף מידע כוזב לגבי התפשטות מחלת העכברת בצפון, מבלי שהפריד בין מקורות מים נגועים לבין נחלים שכלל לא היה להם קשר למחלת העכברת. פרסומי משרד הבריאות בקיץ 2018 בנוגע למחלת העכברת בנחלי הצפון זרעו בהלה ופאניקה בקרב הציבור. בעקבות כך, בוטלו מרבית החופשות, המטיילים הדירו רגליהם מהצפון והפגיעה בתובעים היתה קשה ביותר".

עוד נטען כי למרות ששנים לפני התפרצות העכברת שנגרמה כתוצאה מהפרשת שפכי בקר וחיות בר בנחלים, המשרד להגנת הסביבה הזמין דו"חות של מומחים אשר הציעו לכאורה פתרונות פשוטים וזולים למניעת הזיהום בנחלים, הוא לא עשה דבר לקידומם עד לקיץ 2018. "בתחילת 2012 מינה המשרד להגנת הסביבה ועדת מומחים להביא המלצות לתוכנית למניעת זיהום מקורות מים על ידי בקר מרעה באזור אגן ההיקוות של הכנרת באמצעות הצבת שקתות לבקר" נכתב בכתב התביעה.

"עוד נכתב כי הוועדה מסרה את הדו"ח ובו המלצותיה במהלך יוני 2012. דו"ח זה, כך נטען בתביעה, הצטרף לדו"ח מומחים נוסף שהוגש עוד קודם לכן (ב־2007) ולדו"ח מבקר המדינה משנת 2011 שהתריעה על אוזלת היד של המשרד להגנת הסביבה. "בין היתר קובע דו"ח המבקר (בהתייחסו למשרד להגנת הסביבה): "הממצאים מלמדים כי המשרד לא קידם את מדיניותו שלו בנושא: שיקום הנחלים משמעותו בראש ובראשונה שיקום המים והשבת בתי הגידול", צוטט מבקר המדינה דאז בכתב התביעה. 

עורכי הדין חיה ודויד מנע

עוד צוין בתביעה כי רק במהלך השנה האחרונה החלו פעולות ממשיות בשטח ליישום מסקנות הדו"ח משנת 2012 להצבת שקתות לבקר וחיות בר בסמוך לנחלים. 

ממשרד הבריאות נמסר: "התביעה טרם הועברה למשרד הבריאות. לכשתתקבל נלמד אותה ונגיב בבית המשפט כמקובל". 

מהמשרד להגנת הסביבה מסרו: "החלטת הממשלה בעניין הרחקת בקר ממקורות מים לצמצום זיהומים סביבתיים ובריאותיים, אושרה במארס 2019 במסגרתה נקבע, כי כל גוף יפעל - בהתאם לסמכויותיו, לנטר ולפעול להפחתת זיהום בנחלים. בשנת 2012 הכין המשרד להגנת הסביבה תכנית שנועדה להרחקת בקר ממקורות מים במטרה להפחית זיהומים סביבתיים הנגרמים כתוצאה מהעשרת נוטריינטים (חנקן וזרחן) בנחל. התכנית לא הייתה קשורה להיבטים של בריאות הציבור בכלל ונושא העכברת בפרט. בקיץ שעבר, המשרד הוביל החלטת ממשלה שהתבססה בחלקים הרלוונטיים על התוכנית משנת 2012, ונוספו אליה גם היבטים בריאותיים. 

"את תוכנית הפעולה שאושרה בהחלטת הממשלה במארס 2019 מקדמים מגוון גופים, בהם המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות, משרד החקלאות, הרשויות המקומיות הרלוונטיות, רשות ניקוז כנרת, רשות הטבע והגנים ורשות המים. כל גורם בהתאם לסמכויות הנתונות לו בפועל.

הפעולות שנקבעו בתוכנית: הרחקת המרעה ממקורות הנחלים, באמצעות בניית שקתות, אבוסים והצללה (בהובלת רשות הטבע והגנים); חיסון העדרים הרועים באגן ההיקוות נגד מחלת העכברת (בהובלת משרד החקלאות), ניטור נחלים לנוכחות חיידקים (בהובלת משרד הבריאות) וניטור חיות בר לגורמי מחלה (בהובלת רשות הטבע והגנים)".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר